בן יהוידע על תענית ג:

שִׁמְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא, כִּתְרֵי מִיטְרֵי. נראה לי בס"ד המטר הוא בקו הגבורה שהוא קו אחד כמו שכתבנו בס"ד לעיל על מאמר 'שֶׁיּוֹרְדִין בִּגְבוּרָה' כי הוא שפע הפרנסה שמשתלשל מן הבינה לגבורה אבל השמש הוא בסוד התפארת שהוא קו האמצעי שכולל שני קוין ימין ושמאל ולכך אמר שִׁמְשָׁא דְּבָתַר מִיטְרָא כִּתְרֵי מִיטְרֵי.

מַעֲלִי תַּלְגָּא לְטוּרֵי, כַּחֲמִשָּׁה מִטְרֵי לְאַרְעָא. נראה לי בס"ד רמזו רבותינו ז"ל לפי דרכם תַּלְגָּא רמז לתורה שבכתב, היא ראויה לטורי תינוקות של בית רבן שהם הבל שאין בו חטא, ואיתא בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י וזה לשונו: קיום העולם הוא התורה, ומה גם לימוד התינוקות הבל שאין בו חטא הוא המעלה המלכות למקום שאין קליפות שולטים ונגלים האבות העליונים במוחותיה וכו' עד כאן לשונו, וידוע דאבות העליונים מכונים בשם 'הרים' וגילויים נעשה על ידי התינוקות, לכך גם הם נקראים בשם טורי על שם פועל שלהם. ובזה פרשתי 'מָאן דְּאִיהוּ זָעִיר אִיהוּ רַב' (זוהר הקדוש חיי שרה קכב: תוספתא) וידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל (משנה אבות ה, כא) 'בֶּן חָמֵשׁ לַמִּקְרָא'. ולזה אמר תַּלְגָּא התורה שבכתב היא ראויה יותר לְטוּרֵי תינוקות של בית רבן הבל שאין בו חטא. ואמר עוד ' מִיטְרָא רַזְיָא לְאִילָנֵי ' רמז מִיטְרָא רַזְיָא הוא לימוד הפלפול והחריפות נאה לְאִילָנֵי, הם תלמידי חכמים הגדולים אשר ידם רב להלחם במלחמתה של תורה ' וּמִיטְרָא נַיְחָא לְפֵירִי ' רמז לימוד הסברא בנחת שיהיו הלומדין נוחין זה לזה בהלכה 'לְפֵירִי' כלומר יוצא מלימוד זה פירות, שאלו זוכין לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכמו שאמרו גבי בית הלל הואיל ונוחין הם בלימודם זכו לכוין אליבא דאמת שהלכה כמותם בכל מקום. ואמר עוד ' עוּרְפִילָא אֲפִלּוּ לְפַרְצִידָא דְּתוּתֵי קָלָא מְהַנְּיָא לֵיהּ ' רוצה לומר 'עוּרְפִילָא' גשמים דקים, והוא רמז ללמוד הסודות שהם דברים קצרים אך איכותן עצום ורב שעושין תיקון גדול למעלה כמו שאמרו לרשב"י בזוהר (חלק ג' דף קסז.) אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה, עד כאן לשונו. ובזה פירשתי רמז הכתוב (איוב ג, יט) 'קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא' כי דברי תורה שם נראין קטנים בכמותם אך באמת רברבין הם באיכותם! ולכן נרמז לימוד הסוד בְּעוּרְפִילָא וזה הלימוד עושה תיקון גדול אֲפִלּוּ לְפַרְצִידָא, רמז לנצוץ נשמה דְּתוּתֵי קָלָא שנכבש תחת יד שליטת פלוני [סמא״ל = 131] שמספרו קל"א, מְהַנְּיָא לֵיהּ לבררו ולתקנו ולהוציאו משם אף על פי שהוא במדור ראש הקליפות שקשה יציאתו משם. ובאופן אחר נראה לי בס"ד, ' תַּלְגָּא לְטוּרֵי ' רמז לכונת השלג [333] שהוא ג' פעמים אל"ף [111] דשם אהי"ה, דמועיל לשכחה שבראש, וידוע שהראש של האדם מכונה בשם 'הר' כמו שאמרו בשבת (שבת קנב.) אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניה: מאי טעמא לא אתית לבי אבידן? אמר לו טור תלג! פירש רש"י 'ההר נעשה שלג כלומר ראשו לבן' עיין שם. ואמר ' מִיטְרָא רַזְיָא ' רמז 'חכמה [ה]עליונה' עולה מספר 'מטר' [249] ורזיא רוצה לומר רזין וסודות כלומר חכמה עליונה של רזי תורה זה הלימוד נאה לאילנות הם תלמידי חכמים הגדולים שכבר מילאו כריסם בחכמת הפשט אז נאה להם ללמוד גם ברזין דאורייתא. ואמר עוד ' מִיטְרָא נַיְחָא לְפֵירִי ' על דרך מה שאמר מ"א ז"ל 'מטר' [249] עולה מספר 'דכי רוח' [248] וזהו מִיטְרָא נַיְחָא רמז לענוים שהן נוחין בלימודם, מעלו לְפֵירִי לחדש הלכתא אליבא דהלכתא וכמו שמצינו בבית הלל. ו' עוּרְפִילָא ' [397] עולה מספר יִבְטַח בְּשֵׁם הֳ' [397] על דרך מה שנאמר (ישעיהו נ, י) 'מִי בָכֶם יְרֵא הֳ' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם הֳ' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו' ומי שיש לו מידת הבטחון בשם ה' יוכל לתקן ולהציל ניצוצי קדושה מן הקליפה, אף על פי שהוא קשה תיקונו ויציאתו. או ' עוּרְפִילָא ' גימטריא 'הַשְּׁבִיעִי' [397] רמז ליום שבת קודש שקדושתו מעלה ניצוצות רבות כנודע בסוד קבלת שבת.