בן יהוידע על סוטה ד.

כָּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה לְסוֹף מְבַקֵּשׁ כִּכַּר לֶחֶם וְאֵינוֹ מוֹצֶא. נראה לי בס"ד דהוי מדה כנגד מדה דהאשה נקראת לחם כמו שאמרו רבותנו ז"ל על פסוק כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל (בראשית לט, ו) ונראה הטעם שנקראת לחם דאמרו רבותינו זכרונם לברכה אין הפרנסה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בעבור אשתו (בבא מציעא נט.) דכתיב וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ (בראשית יב, טז) ובתוך הבית מצוי כל מיני מזון של הסעודה וידוע דהסעודה נקראת לחם כמו שנאמר עֲבַד לְחֶם רַב (דניאל ה, א) וכן מַדּוּעַ לֹא בָא בֶן יִשַׁי אֶל הַלָּחֶם (שמואל א' כ, כז) ועל כן שמאס באשתו של היתר אשר הלחם מתברך בעבורה שדבק באשה זונה לכן כִּכַּר לֶחֶם וְאֵינוֹ מוֹצֶא (משלי ו, כו) . או יובן בס"ד הטעם כי ידוע ששם זונה יאמר על זונה שהיא נותנת אתנן להבועל אותה אך המזנה בשביל שלוקחת אתנן אינה נקראת זונה בעצם יען כי אפשר היא מזנה בשביל האתנן ולא חומדת הזנות וכמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל על פסוק וּבְתִתֵּךְ אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ וַתְּהִי לְהֶפֶךְ לָכֵן זוֹנָה שִׁמְעִי דְּבַר הֳ' (יחזקאל טז, לד). ולזה אמר כָּל הַבָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה רוצה לומר שיש לה שם זונה בעצם שהיא נתנה לו אתנן, רוצה אחר כך שיתנו לו אתנן ככר לחם ואינו מוציאו, הכונה כיון שהוא לקח אתנן כדי להתפרנס באיסור ועבירה לכן מדה כנגד מדה מְבַקֵּשׁ לֶחֶם וְאֵינוֹ מוֹצֶא. ומה שאמר לְסוֹף נראה הכונה אפילו אם לא היה לו כן שמבקש לחם בגלגול זה יהיה לו כן בגלגול אחר.

כָּל הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם כְּאִילּוּ בָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה (משלי ו, כו) . נראה לי בס"ד הטעם ומה שייכות יש לזה עם זה? על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים בסוד נטילת ידים שהוא כדי להרחיק הקליפות מקצוות האצבעות על ידי מימי החסד וזהו הטעם שצריך להגביהם נגד ראשו ממש ובפרט אם הוא בשבת דצריך להרחיקם בתכלית הריחוק עיין שם. וכן כתב עוד רבינו ז"ל בשער טעמי המצות פרשת עקב בענין נטילת ידים שצריך לכוין ברחיצת ידיו בשם מ"ב דעל ידי שם מ"ב אתה מעלה את הידים ממקום הקליפה למקום הקודש כי כל העלאה היא על ידי שם מ"ב עד כאן דבריו עיין שם. נמצא ענין נטילת ידים קודם אכילה הוא לדחות הקליפה שלא תהא יונקת מן הקדושה והאוכל בלא נטילת ידים נמצא הוא מהנה את הקליפה ולכן אמר כְּאִילּוּ בָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה כי הקליפה מכונית בשם 'אשה זונה' כנודע. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש הטעם דהאשה נקראת לחם דכתיב כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל (בראשית לט, ו) ואשה זונה היא לחם טמא ומזוהם ולכן הָאוֹכֵל לֶחֶם בְּלֹא נְטִילַת יָדַיִם דהוה ליה אוכל לחם טמא ומזוהם הרי זה כְּאִילּוּ בָּא עַל אִשָּׁה זוֹנָה שהיא לחם טמא.