בן יהוידע על סוטה מח.

מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בָּטֵל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֱמוּנָה (תהילים יב, ב) . ראשי תיבות שלשה אלה שנ"א שהוא ראשי תיבות ' שָּׁ מִיר נֹ פֶת צוּפִים אַנְשֵׁי אֱ מוּנָה' ובזה יובן רמז הכתוב במלאכי (מלאכי ב, טז) שָׂנֵא שַׁלַּח אָמַר הֳ' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְכִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ פירוש שלשה דברים שהם ראשי תיבות ' שָׂנֵא ' שַׁלַּח מן העולם מעת כִסָּה חָמָס עַל לְבוּשׁוֹ קאי על בית המקדש שהוא דוגמת הלבוש שבו מתלבש אור השכינה שנחרבו אחר שבטלו שלשה אלה שהם ראשי תיבות 'שנא'.

אָמַר רַב: אוּדְנָא דְּשָׁמְעָא זִמְרָא תֵּעָקֵר. נראה לי בס"ד אוזן [64] מלא בוא"ו ומספר זמרא [248] גימטריא יבש [312] וכל דבר נטוע אשר נתייבש הרי כעקור דמי שסופו להיות נעקר. ומה שאמר זִמְרָא בְּבֵיתָא חוּרְבָא בְּסֵיפָא נראה לי דהדרך כשיש זמר בבית דהקול נשמע בחוץ ומתקבצים בני אדם מבחוץ ליכנס לראות לכן מביאים שומר ומעמידים אותם בסף הבית שלא יכניס בני אדם מבחוץ וזהו חוּרְבָא בְּסֵיפָא כי הוא מונע מליכנס גם את העניים המבקשים לחם.

קָם מֵאָה אַוְוזֵי בְּזוּזָא. פירש הרב עיון יעקב ז"ל הכונה כי בפרקי שירה איתא, אווז אומרת: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו (תהלים קה, ב) ולפי זה אומרת שירה זו רצונה לומר שבני אדם ישירו ועל ידי כך יהיו האווזות ביוקר ולא יאכלו מהם הרבה עד כאן דבריו. וקשא בדבריו כי פסוק שִׁירוּ לוֹ להקדוש ברוך הוא ישירו ואיסור השיר הוא של חול! ונראה לקיים דרשתו הכי כי האווזות אומרים שירו לה' ולא תשירו שיר של חול ואף על פי שבזה יהיו האווזות רבים ובזול ונשחטים הרבה לא אכפת לן דניחא לן שתשירו להשם יתברך ותשיחו בכל נפלאותיו, נמצא מניעת השיר של חול עשתה טובה בלחם הנאכל בבוקר ובבשר הנאכל בערב כמו שנאמר בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם (שמות טז, יב) ודרך השיר של חול להתענג בו המלכים בבוקר ובערב לכך מניעתו עשתה טובה במזון הבוקר ובמזון הערב. ומה שהיתה הברכה על חד מאה, כנגד ברכת ישראל בכח וגבורה שלהם דכתיב בהו וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ (ויקרא כו, ח) ואם כן מאה על רבבה הוא כמאה גם המזון מן הבינה ששם הוא סוד המאות לכן יצחק אבינו ע"ה מָצָא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ הֳ' (בראשית כו, יב) .

כָּל הַשּׁוֹתֶה בְּאַרְבָּעָה מִינֵי זֶמֶר מֵבִיא חָמֵשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת לָעוֹלָם (ישעיה ה, יא) . משמע דחמשה פרעניות אינם באים אלא בשותה בארבעה מיני זמר אבל באחת או בשתים או בשלש אינו מביא חמשה פרעניות אף על גב דאיסורא איכא אפילו בחד מין זמר וצריך להבין טעם לזה. ונראה לי בס"ד כי היין שותים אותו החכמים כדי להתפקח בו לדרוש בארבעה חלקי הפרד"ס [פשט רמז דרש סוד] כמו שנאמר שאמר רבא 'חַמְרָא וְרֵיחְנִי פַּקְחִין' ופירש רש"י עשאוני פקח (יומא עו: סנהדרין ע. והוריות יג:) , וכן אמר רבינו הקדוש הבו חמרא לדרדקי כי היכי דלמרו מילי, דנכנס יין יצא סוד ואז נתנו יין לפני רבי חייא ואבסום ואמרו מילי דדרשא וכנזכר בגמרא (סנהדרין לח.) . ואם כן החכמים שותין יין כדי שיתפקחו ותתעורר בהם השמחה לדרוש בתורה בארבע חלקיה ואלו שותים היין כדי לשמוח על ידו בארבעה מיני זמר והחליפו טוב ברע, שמחה של טוב בשמחה של רע, לכן מביאין חמשה לעולם כי חמשה הם אותיות שמחה בהפוך אתוון רמז שאלה החמשה פרעניות באים על אשר החליפו שמחה של טוב שהיא צריכה להיות בארבעה חלקי התורה בשמחה של רע שהיא בארבעה מיני זמר.

שֶׁגּוֹרְמִין שִׁפְלוּת לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה ה, טו) . נראה לי בס"ד ענין השפלות הוא שגורמין ירידת העולמות הקדושים והשפלת אורות הספירות שבקדושה ממקום עליון וגבוה למקום תחתון שהוא למטה ממדרגתם וכאשר תמצא בשער רוח הקודש בתיקוני עונות עניינים שונים בפגמים אלו של ירידת הספירות והעולמות אשר כל אדם גורם בשרשו.