בן יהוידע על סוטה מד.

לִמְּדֶךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיִּבְנֶה אָדָם בַּיִת וְיִטַּע כֶּרֶם וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה (דברים כ, ה) . הא דנקיט 'אַחַר כָּךְ' באשה דוקא ולא נקיט נמי בכרם נראה לי משום דכרם ובית אי עביד להו ביחד לא אכפת אך אשה לא מצי ליקח אלא עד אחר שיבנה בית לדור בו ויטע כרם להתפרנס ממנו ושוב ראיתי שכתבו כיוצא בזה בשם מרן ז"ל.

"הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ", זֶה בַּיִת (משלי כד, כז) . נראה לי בס"ד מפיק לה מתיבת בַּחוּץ לשון מחיצה וחציצה כי הבית חוצץ בין האדם הדר בו ובין בני אדם העוברים ושבים ברשות הרבים. ואמר ' וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה ' (משלי כד, כז) זֶה כֶּרֶם שדרך הכרם לנטעו בשדה. ואמר ' אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ ' זוֹ אִשָּׁה כי האשה מכונית בשם בית דכתיב וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ (ויקרא טז, ו) דקשיא ליה דהוה ליה למימר 'אחר ובנית בית' ולמה אמר 'ביתך'? לכך דרש על אשה אשר קודם ביאתם לעולם הזה היא היתה אשתו בעולם הנשמות ולזה אמר 'וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ' רוצה לומר מי שהיתה ביתיך מעיקרא קודם בואך לעולם הזה.

דָּבָר אַחֵר: "הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ", זֶה מִקְרָא (משלי כד, כז) . נראה לי בס"ד דידוע תיקון המקרא הוא בעולם העשיה וידוע שם המאיר העשיה הוא אֵ־ל אֲדֹנָ־י [96] שהוא מספר מלאכה [96] כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים ובשער טעמי המצות בפרשת בהר בסוד השביעית דה'מלאכה' היא מספר א־ל אדנ־י המאיר בעשיה עיין שם. ולכן דרש ' מְלַאכְתֶּךָ ' זֶה מִקְרָא שתיקון שלה הוא בעשיה ששם מאיר א־ל אדנ־י שהוא מספר מלאכה. ואומרו ' וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ ' זֶה מִשְׁנָה כי ידוע שתיקון המשנה הוא ביצירה ותיבת בשדה [311] עם הכולל האותיות עולה מספר יצירה [315] . ואומרו ' אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ ' זֶה תַּלְמוּד שבו מבינים דבר מתוך דבר ובונים בטעמיו ודבריו בנין גדול בהלכות. ואומרו ' וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ ' אֵלּוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים נראה לי בס"ד דידוע כל המעשים תיקון שלהם הוא בעשיה שנקראת שדה חקל תפוחין קדישין ועיין בשער הכונות בסוד תחום שבת שהקליפה נקראת שקר והקדושה שדה והכל היא בסוד העשיה עיין שם. ואומרו ' אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ ' דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר קאי על לימוד הסוד דאין בו לימוד לידע הלכה למעשה כי אם רק דרוש וקבל שכר ולכן קרי ליה בשם בית כי הוא לימוד פנימי ונסתר. גם אמר קַבֵּל 'שָׂכָר' [250] שהוא מספר עשרה פעמים בן [52] בסוד טוב אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים (שמואל א' א, ח) שפירש רבינו האר"י ז"ל וכנזכר בשער הכונות בסוד עלינו לשבח.

זֶה הַמִּתְיָירֵא מֵעֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדוֹ (דברים כ, ח) . יש לדקדק אומרו ' שֶׁבְּיָדוֹ ' לשון יתר. ונראה לי בס"ד על פי הידוע שהחוטא נרשמים עבירותיו בשרטוטין שבידו ומצחו וביום ההוא ממש לא יהיה הרושם ניכר בידו ומצחו על דרך שאמרו 'סירכא בת יומא אינה סירכה' (מובא בכל בו סימן קא) ואם לא עשה תשובה ביום ההוא ממש אז יהיה ניכר רושם העבירות בידיו ומצחו עד שיעשה תשובה. ולזה אמר הַמִּתְיָירֵא מֵעֲבֵירוֹת ' שֶׁבְּיָדוֹ ' רוצה לומר שעדיין רושם שלהם ניכר בידו. אי נמי אומרו ' שֶׁבְּיָדוֹ ' רוצה לומר עבירות של מעשה כי כל מעשה תתייחס לידים לאפוקי עבירות של הרהור דאינו חוזר מעורכי המלחמה בשבילם.