בן יהוידע על סוטה לה:

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: עַל כָּל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא, עַל כָּל שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים (שמואל ב ו, יג) . נראה לי בס"ד שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת כנגד שש קצוות שהם חג"ת נה"י [חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד] אך ידוע כי שש קצוות הנזכר כל אחד כלול מן שש קצוות ולכן היו עושין כנגד הפרטות וכנגד הכללות. או יובן שֵׁשׁ פְּסִיעוֹת שׁוֹר וּמְרִיא כנגד תורה שבכתב שהיא סוד וא"ו דשם הוי־ה ברוך הוא והיו מקריבים שור ומריא כנגד חלק הנגלה וחלק הנסתר וכל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אלים כנגד תורה שבעל פה שהיא ששה סדרים ומקריבים שבעה פרים ושבעה אלים כי תורה שבעל פה היא תיקון המלכות שהיא שביעית לשבעה ספירות הבנין.

כְּתִיב (דברי הימים א יג, ט) 'כִּידֹן' וּכְתִיב (שמואל ב ו, ו) 'נָכוֹן' בַּתְּחִלָּה כִּידוֹן, וּלְבַסּוֹף נָכוֹן. נראה לי בס"ד בכידון יש אותיות יד ובנכון יש אות נון תמורת יד נמצא נוסף על מספר י"ד מספר ל"ו ונעשה נו"ן [14+36=50] ותוספת 'לו' הוא רמז לתוספת ל"ו ילדים שנתעברו בה חמות ושמונה כלותיה שילדו ששה בכרס. והנה שתים בכרס אחד אין זה מעשה נס דאין זה חידוש כי יש הרבה יולדים תאומים אך הארבעה היתרים על השנים הם חידוש ונקרא נס ואם כן תשעה נשים הנזכרות כל אחת ילדה ארבעה ילדים בחידוש ונס וסך הכל הם ל"ו ילדים. לכן נכון הכתוב על מה שנעשה בבית אדום נכון שהכין את ביתו בברכה הוסיף מספר ל"ו על יד דכידון הכתוב על ענין עוזא ונעשה נו"ן ואז נעשה נכון. והנה יש להקשות לפירוש רש"י כידון כשהרג את עוזה ונכון כשבירך בית עובד אדום, אם כן הוה ליה לכתוב כידון בנביאים ונכון בכתובים דנעשה כידון קודם נכון וכן הנביאים הם קודם כתובים? ונראה לי בס"ד הן אמת דכתובים נכתבו אחר נביאים מכל מקום מדרגת הכתובים הם קודם מדרגת הנביאים בסדר המידות מתתא לעילא כי כתובים הם ברוח הקודש שהיא במלכות ונביאים הם בנבואה שהם בנצח והוד לכן כידון דקדים כתיב בכתובים שהם ברוח הקודש דקדים לנבואה מתתא לעילא. ועוד נראה לי כידון שהוא כשהרג את עוזה שהיה זה בשעה קלה וגם לאדם אחד נכתב בכתובים דזוטר ונכון שהוא על מה שעשה בבית עובד אדום שהוא לימים הרבה וגם לתשעה נפשות שהולידו בנס דהנס הוא גדול כתוב זה בנביאים שהם גדולים מכתובים.

בִּינָה יְתֵירָה נָתַן בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשִׁיגְּרוּ נוֹטֵירִין שֶׁלָּהֶן וכו'. (דברים כז, ח) . פירוש כיון שהיו האבנים מוסדים בסיד מהיכן ידעו האומות שיש כאן כתיבה תחת הסיד? ולכן אמר בינה יתירה נתן בהם שהבינו דבר מתוך דבר כי אמרו למה סדו בסיד? אלא ודאי שיש שם דברים שרצו לכסותן בסיד! ושלחו סופרים שלהם שהם בקיאים במלאכת הכתיבה ופקחים במעשיהם וקלפו הסיד בדרך חכמה שלא יתקלקל הכתב שתחתיו אפילו אות אחת מחמת הקילוף ועל ידי כך העתיקו אותה כולה בלתי שום חסרון אות כלל ועם כל זה לא למדו אותה אף על פי שהיתה מועתקת כולה אצלם.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם לִבְאֵר שַׁחַת, שֶׁהָיָה לָהֶן לִלְמֹד וְלֹא לָמְדוּ (דברים כז, ח) . נראה לי בס"ד דידוע דהתורה היא בחינת יסוד דחכמה ולכן כתיב הֳ' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט) והיינו ארץ כינוי לתורה כמו שאמרו רבותנו ז"ל (בראשית רבה צח, יב) על פסוק וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה (בראשית מט, טו) ולכן משה רבינו ע"ה שהיה בחינת יסוד דחכמה ניתנה התורה על ידו. ולכן דרשו רבותנו ז"ל פסוק וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם (משלי י, כה) על משה רבינו ע"ה שהוא יסוד דחכמה שהוא נעלם יותר מן יסוד דתפארת ולזה קרי יְסוֹד עוֹלָם לשון העלמה וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בסוד י"א סמני הקטורת כי שְׁחֵלֶת הוא יסוד וכנזכר בשער הכונות עיין שם, נמצא שחלת כינוי ליחוד. ובזה פרשתי בס"ד שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ (דברים כב, ז) תְּשַׁלַּח בהפוך אתוון שְׁחֵלֶת שהוא היסוד שלח אותו אֶת הָאֵם לחבר יסוד במלכות שהוא אֵם תתאה בסוד ה־א אחרונה וְאֶת ה ' בָּנִים רוצה לומר ה' פעמים, רמז לעשרה הויו־ת כי כל 'בן' הוא מספר ב' הויו־ת [26×2=52] תִּקַּח לָךְ והיינו חמשה חסדים הם חמשה הויו־ת [26×5=130] וחמשה גבורות הם גם כן חמשה הויו־ת וסך הכל ס"ר [260] וזהו וַיַּרְא הֳ' כִּי סָר לִרְאוֹת (שמות ג, ד) . נמצא שְׁחֵלֶת הוא כינוי ליסוד בכל מקום. והנה תמצא אות למ־ד בשחלת מפסיק בין אותיות 'שחת' והיינו למ־ד רומז ללימוד התורה מבטל השחת ואם לא יש לימוד לא יש למ־ד מפסיק ונשארו. ולכן נרמז זה בשחלת שהוא כינוי ליסוד והתורה היא יסוד דחכמה. ועל כן ישראל שקבלו לימוד התורה הפסיק הלמ־ד ונשארו אותיות שְׁחֵלֶת לגבי דידם בשלימות ואין כאן שַׁחַת אבל העובדי כוכבים שלא קבלו התורה אין להם חלק בלמ־ד אם כן לגבי דידם יסתלק הלמ־ד מן שְׁחֵלֶת וישאר שַׁחַת לכן ילכו ' לִבְאֵר שַׁחַת ' ולזה אמר אותה שעה נחתם גזר דינם של עובדי כוכבים לבאר שחת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַל גַּבֵּי סִיד כְּתָבוּהָ. נראה לי בס"ד הטעם דכתבנו לעיל בשם רבינו האר"י ז"ל דהתורה היא יסוד דחכמה וידוע אות וא"ו רומז לחיים כמו שאמרו גבי קין וַיָּשֶׂם הֳ' לְקַיִן אוֹת (בראשית ד, טו) שרשם אות וא"ו במצחו וכמו שאמרו בזוהר הקדוש והביא הגאון חיד"א ז"ל וישראל דבקו בה' בקבלת התורה אז דבקו בחיים דכתיב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהֳ' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם (דברים ד, ד) ואומות העולם שלא רצו לקבל התורה פירשו מן החיים אם כן אין להם אחיזה באות וא"ו הרומז לחיים לכן לגבי דידם יסתלק וא"ו מן יסוד וישאר סיד לכך כתבו אותה להם בסיד לרמוז להם אין לכם חלק בחיים שהוא אות וא"ו.

וְכָתְבוּ לָהֶן לְמַטָּה "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכָל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַהֳ' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים כ, יח) . פירוש זה הפסוק חזרו וכתבו אותו כפול בסוף הדף כדי לעורר אותם בדברים אלו כי ימצאו שינוי שנכתב פסוק זה כפלים וישימו לבם לדברים אלו להבין אם חוזרים בתשובה מקבלים אותם ולכן כיון דעשו להם הערה בכך ולא נתעוררו אז נתחייבו שלא נמצא בידם תירוץ להציל עצמן מן הדין.