בן יהוידע על שבת סב.

דְּאָמַר אַבַּיֵּי: שִׁי"ן שֶׁל תְּפִלִּין, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. יש להקשות הוה ליה למימר הכי 'שִׁי"ן וְדָּלֶ"ת וְיוֹ"ד הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי' ולמה נקיט לכל חד בפני עצמו? ונראה לי בס"ד דאי הוה נקיט הכי הוה אמינא נתנה הלכה למשה מסיני על שלשתם ביחד שיהיה שם 'שדי' שלם בהם, ואם לבש תפילין של ראש בלבד שאין בו יו"ד להשלים שם שדי לא עביד מצוה בזה, אלא מגרעות נתן, לכך נקיט הלכה למשה מסיני לכל אות בפני עצמו לומר דלא תלי האי בהאי, שההלכה נתנה על כל אות בפני עצמו, וליכא קפידא להשלים את השם כולו בכתב אחת.