בן יהוידע על שבת נג:
Ben Yehoyada on Shabbos 53b (Ben Yehoyada on Shabbat 53b) · בן יהוידע על שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →כַּמָּה גָּדוֹל אָדָם זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה. דקדיק לומר כָּזֶה נראה לי בס"ד, שאם היה הקב"ה ממציא לו מעות שיתן שכר מינקת, אף על פי שתהיה המצאת המעות בנס לא היה מבורר שנעשה הנס בזכותו וראוי הוא לכך, אלא אפשר שהוא התפלל שיתן לו הקב"ה ריוח שיוכל ליתן ממנו שכר מינקת, ונזדמן אותה שעה התפלל צדיק אחד על דוחק עצמו שיתן לו הקב"ה ריוח מעות, והיה הצדיק ראוי שהקב"ה ישמע תפלתו ויענהו, ואז תפילתו של זה נתחברה עם תפילת אותו צדיק ונענה גם הוא, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל כשנפקדה רבקה בתפילתו של יצחק אבינו ע"ה נפקדו כמה עקרות עמה, כיון שפתח הקב"ה שער השפע הזה בשביל תפילתו של יצחק נפתח גם לתפילות אחרים. וכן כאן יש לומר הכי הוה ואין מזה הוכחה על גודל צדקתו, אך כיון שראינו שהשם יתברך עשה לו נס בזה שהוא דבר שאינו מצוי בבני אדם, ולא משכחת לה שיש אדם בעולם שיבקש ויתפלל לפני הקב"ה דבר כזה להיות מניק מדדיו כאשה, אם כן ודאי נס כזה לא נעשה אלא בשבילו, וליכא למימר שנפתח השער של נס זה לצדיק אחר וממילא נפתח לזה. אבל אַבַּיֵּי אָמַר כַּמָה גָּרוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לוֹ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית , 'לוֹ' דייקא שהיה השינוי בגופו להיות מניק כמו אשה, ואיכא בזה תרתי לגריעותא חדא נעשה שינוי זה בגופו, ועוד לא נפיק מנס זה טובה לאחרים שיהיה נפתח שפע נס זה גם לאחרים שהם עומדים בדוחק ואין להם שכר מינקת. ובספר הדורות אות יו"ד כתב בשם ספר גלגולי נשמות, כי אשת המלך שהניקה את רבי בזמן הגזירה להציל את רבי מהריגה נתגלגלה באיש הזה לזכותה לעולם הבא, ולכך נעשה לו נס זה שהניק כמו אשה, ועתה הוא עני אך בגלגול ראשון היה בהיכלו של מלך עיין שם. והנה הרב מ"י ז"ל בפרשת בלק הקשה, כי במדרש פרשת תצוה (שמות רבה לח, ד) אומר רבי שמעון בן גמליאל גדולה חיבתן של ישראל שהקב"ה מְשַׁנֶּה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית בִּשְׁבִיל טוֹבָתָן , שהוא מוריד להם מן מן השמים ומעלה להם מן הארץ טל וכו', וקשה דכאן משמע דשינוי סדרי בראשית אינו חיבה ולא מעלה, דהא אמר כַּמָה גָּרוּעַ אָדָם זֶה? יעוין שם. ונראה לי בס"ד בפשיטות דאם יש בנס דשינוי סדרי בראשית טובה יתירה מאם היה עושה באופן טבעי אין זה גרעון אלא מעלה, דלהכי עשה נס בשינוי סדרי בראשית כדי להרבות בטובה, וכמו ענין ירידת המן שנעשה להם שינוי סדרי בראשית שירד להם מן השמים, הא ודאי יש בזה כמה רבוי טובה לישראל מאם היה ממציא להם מזון טבעי מן הארץ, כי זה להיותו יורד מן השמים היה נבלע באיברים ואינו מסריח בבטן, וגם היה משתנה טעמו לכמה מטעמים, וגם היה ערב מאד, ועוד כמה מעלות נמצאו בו, ולכן מה שנתן להם באופן זה שהוא שינוי סדרי בראשית ודאי זה חיבה ומעלה להם, ולזה אמר מְשַׁנֶּה סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית בִּשְׁבִיל 'לְטוֹבָתָן' דייקא ולא אמר 'בשבילם' מה שאין כן במעשה דגמרא דידן אין באופן שינוי סדרי בראשית יתרון טובה, שאם היה עושה לו נס להמציא לו מעות שיתן שכר מינקת, לא היה יתרון טובה בחלב שהניק מדדיו על חלב של המינקת, ולזה אמר שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לוֹ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית ולא אמר 'לטובתו' כדנקיט רבי שמעון בן גמליאל, דבאמת לא היה לו יתרון טובה מצד השינוי. ברם התם מקשי הרב הנזכר עוד על זה, ממה שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (אסתר ב' ז') וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה , שנעשה נס למרדכי ונפתחו לו דדים והניק את אסתר, והרי זו כמעשה דאותו האיש, ואיך שייך לומר 'גָּרוּעַ' דמרדכי היה צדיק גדול ואמרו עליו כמשה רבינו ע"ה בדורו? עיין שם. ונראה לי בס"ד הכא נעשה לו הנס להניק מחמת עניות שלא היה לו מעות לתת שכר מינקת, ולכן חשיב גרעון שעשה לו שינוי זה ולא המציאו לו מעות שיתן שכר מינקת, אך מרדכי היה עשיר והיה יכול להביא מינקת, אך סיבה אחרת היתה בזה, שלא רצה הקב"ה שיהיה שום אדם מכיר באסתר ויתפרסם שמה ויופיה אפילו אצל ישראל, ולא שזפתה עין אפילו ישראלים, כדי שאחר כך תלקח לבית אחשורוש בנס בעבור הצלת ישראל, ויש בזה כמה טעמים הן מחמת שלא ירגיש בה המן ויקדים להרוג אותה קודם שתלקח לבית המלך, הן כדי שלא תהיה ידועה שהיא יהודית מתחלה לאחשורוש גם כן, שדבר זה נוגע להצלת ישראל ולכן צוה לא תגיד, ועוד יש כמה טעמים, ואם כן זה הנס שנעשה במרדכי הע"ה בשינוי הטבע הוא הכרחי לצורך טעמים הנזכרים, ועוד טעמים אחרים, ולא שייך לתלות גרעון במרדכי בעבור זה.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא: זוֹ דַּרְכָּהּ בְּכָךְ, אֶלָּא כַּמָּה צָנוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּאִשְׁתּוֹ. יש להקשות איך נעלם דבר זה מן רב יוסף שהיה משבחה ומאי סלקא דעתך? ונראה לי דידוע שהצנוע לא יהיה לו שונאין כיון דאינו מתערב עם שום אדם, ורב יוסף לא בא לשבחה בצניעות שבינה לבין בעלה, כי על זאת ודאי יש לומר בעבור טובת עצמה הייתה צנועה עם בעלה כדי שלא ירגיש, ורק בא לשבחה בצניעות שבינה לבין העולם שבודאי היתה צנועה הרבה, שעל כן לא נמצא לה שונא הן איש הן אשה שיגידו מום שלה לבעלה.