בן יהוידע על שבת מט:

מִי לָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא זָזוּ מִשָּׁם, עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם. מקשים למאי אצטריך להביא סיוע לדבריו מהא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הנזכר, כי לדבריו אלו שאומר 'לֵיתִי סֵפֶר תּוֹרָה וְלִמְנִי' אין צריך ראיה והוכחה? ונראה לי בס"ד, דבלאו הכי היו אמר להם לא נביא ספר תורה ונמנה, משום ביטול בית המדרש דאיכא טרחא, וגם עובר זמן הרבה עד שיראו כל פסוקי התורה מראש ועד סוף וימנו כל מלאכה ומלאכתו הכתובים בתורה, ולכן הביא דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן דהביאו ספר תורה ומנו ולא חשו לביטול בית המדרש, אף על גב דבהך איכא טרחא והעברת זמן יותר למנות כל האותיות עד שיתברר האות שהוא בחצי האותיות.

בָּעִי רַב יוֹסֵף: (בראשית לט, יא) "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", מִמִּנְיָנָא הוּא, אוֹ לָא. מקשים כיון דרב יוסף הספק שלו גם ועל הַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם (שמות לו, ז) וכמו שאמר הוא לאביי אחר כך, אם כן למה נקיט מעיקרא פסוק וַיָּבֹא בלבד והוה ליה להזכיר את שניהם בבעייא דידיה? ונראה לי בס"ד דרב יוסף לא היה לו צורך עתה לידע על ט"ל מלאכות אם פסוק זה הוא מן המנין או לאו, ורק כל מגמתו היתה לדעת ביאור הכתוב של וַיָּבֹא הַבַּיְתָה אם הוא כמאן דאמר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס, או כמאן דאמר מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ? כי בזה פליגי רב ושמואל בסוטה דף ל"ו, ורצה לדעת הסכמת החכמים בבית המדרש אם כרב או כשמואל, כי מפני ששניהם רבותיו היו לא רצה לפרש שאלה זה בפיו להדיה אם כרב או כשמואל, לכך נתחכם לשאל בענין ט"ל מלאכות אם פסוק לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ הוא מן המנין או לאו, דאם יאמרו מן המנין ממילא נודע דסבירא ליה כמאן דאמר מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ, ואם אינו מן המנין מוכח דסבירא ליה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס, ואחר שאמר לו אביי 'לֵיתִי סֵפֶר תּוֹרָה וְלִמְנִי' אז הוכרח לפרש דבריו.