בן יהוידע על שבת יט.

וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ, שֶׁהַלְּבָנִים קָשִׁים לְכַבְּסָן. יש להקשות דהוה ליה למימר וּמִמִּנְהָגָם לָמַדְנוּ וכמה שכתב רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל, והכי נמי אמר רבן שמעון בן גמליאל במתניתין נוהגין היו בית אבא? ונראה לי בס"ד מ"ש וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ אינם דברי ר' צדוק אלא הם דברי הש"ס, דקאמר וּמִדִּבְרֵיהֶם של רבן שמעון בן גמליאל ורבי צדוק שבאו להודיע לנו מנהגן של בית רבן גמליאל בזה למדנו דבר שהוא נוגע לענין דינא בדיני ממונות, בדין ודברים שיפלו בין הכובס ובין בעלי הכלים דהדין הוא דשכר לבנים הוי טפי משכר צבעונין, ומשום האי דינא נחתו רבן שמעון בן גמליאל ורבי צדוק להודיע לנו מנהג הנזכר ואין כונתם ללמדנו על הלכות שבת שנהיה גם אנחנו צריכין לנהוג בחומרא זו, דבאמת חומרה תירה היא זו.

כַּמָּה בָּעִית עִלוּיֵהּ? אָמַר לֵיהּ: כִּדְחִיוְרָא. יש להקשות דאם היה ללבנים שומא ידועה ודאי גם לצבעונין היה שומא ידועה, ואין צריך לשאל כמה בעית דמשמע עתה רוצה לעשות עמו הפסק חדש בשומא? על כן ודאי מאחר דשאל הכי משמע דלא הוה שומא ידועה באותו מקום לכל מין שיהיה, ואם כן מה הועיל הכובס בתשובה זו שהשיב כִּדְחִיוְרָא ד'ערבך ערבא צריך' שאינו יודיע כמה יטול על חיורא כדי שיתן לו על זה? ונראה לי בס"ד עכשיו לא נחית הכובס לפרש לו הסך של השכר כמה הוא, אלא רצה בדברים אלו להודיעו ששכר צבעונין הוא יותר יקר מלבנים ורק בעבור כבודו הוא מתרצה ליקח על הצבעונין כדחוורא ושיקר בכך כדי שיחזיק לו טובה, והשיב לו אַבַּיֵּי כְּבָר קְדָמוּךְ רַבָּנָן להודיענו ששכר הלבנים יותר, ואם אתן כִּדְחִיוְרָא צריך שאתה תחזיק לי טובה ולא כמו שאמרת שצריך אני להחזיק לך טובה.