שבת יט.
Shabbos 19a (Shabbat 19a) · שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →כּוּתָּח הַבַּבְלִי וְכׇל מִינֵי כּוּתָּח אָסוּר לִמְכּוֹר שְׁלֹשִׁים יוֹם קוֹדֶם הַפֶּסַח
תָּנוּ רַבָּנַן נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַכֶּלֶב בֶּחָצֵר נְטָלוֹ וְיָצָא אֵין נִזְקָקִין לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ נוֹתְנִין מְזוֹנוֹת לִפְנֵי הַגּוֹי בֶּחָצֵר נְטָלוֹ וְיָצָא אֵין נִזְקָקִין לוֹ הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ מַהוּ דְתֵימָא הַאי רְמֵי עֲלֵיהּ וְהַאי לָא רְמֵי עֲלֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן
תָּנוּ רַבָּנַן לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם כֵּלָיו לְגוֹי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר כַּיּוֹצֵא בּוֹ אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגְּרוֹת בְּיַד גּוֹי בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּרְבִיעִי וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּר אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְאָמְרִי לַהּ עַל רַבִּי יוֹסֵי הֶחָסִיד שֶׁלֹּא נִמְצָא כְּתַב יָדוֹ בְּיַד גּוֹי מֵעוֹלָם
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מְשַׁלְּחִין אִיגֶּרֶת בְּיַד גּוֹי עֶרֶב שַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן קוֹצֵץ לוֹ דָּמִים בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וַהֲלֹא קָצַץ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת הָכִי קָאָמַר וְאִם לֹא קָצַץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַבַּיִת הַסָּמוּךְ לַחוֹמָה וְהָאָמְרַתְּ רֵישָׁא אֵין מְשַׁלְּחִין לָא קַשְׁיָא הָא דִּקְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא וְהָא דְּלָא קְבִיעַ בֵּי דַוָּאר בְּמָתָא
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים לִדְבַר הָרְשׁוּת אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה שַׁפִּיר דָּמֵי וּפוֹסֵק עִמּוֹ עַל מְנָת לִשְׁבּוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת דִּבְרֵי רַבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ וּמִצּוֹר לְצַיְדָּן אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין צָרִין עַל עֲיָירוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין וְכֵן הָיָה שַׁמַּאי אוֹמֵר עַד רִדְתָּהּ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נוֹהֲגִין הָיוּ וְכוּ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי צָדוֹק כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס שְׁלֹשָׁה יָמִים קוֹדֶם לַשַּׁבָּת וּצְבוּעִים אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁהַלְּבָנִים קָשִׁים לְכַבְּסָן יוֹתֵר מִן הַצְּבוּעִין אַבָּיֵי הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ הַהוּא מָנָא דִצְבִיעָא לְקַצָּרָא אֲמַר לֵיהּ כַּמָּה בָּעֵית עִילָּוֵיהּ אֲמַר לֵיהּ כִּדְחִיוָּרָא אֲמַר לֵיהּ כְּבָר קַדְמוּךָ רַבָּנַן אָמַר אַבָּיֵי הַאי מַאן דְּיָהֵיב מָנָא לְקַצָּרָא בְּמִשְׁחָא נִיתֵּיב לֵיהּ וּבְמִשְׁחָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ דְּאִי טְפֵי אַפְסְדֵיהּ דְּמַתְחֵיהּ וְאִי בְּצִיר אַפְסְדֵיהּ דְּכַוְּוצֵיהּ
וְשָׁוִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁטּוֹעֲנִין כּוּ' מַאי שְׁנָא כּוּלְּהוּ דִּגְזַרוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי וּמַאי שְׁנָא קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִיגּוּלֵי הַגַּת דְּלָא גְּזַרוּ הָנָךְ דְּאִי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת מִיחַיַּיב חַטָּאת גְּזַרוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִיגּוּלֵי הַגַּת דְּאִי עָבֵיד לְהוּ בְּשַׁבָּת לָא מִיחַיַּיב חַטָּאת לָא גְּזַרוּ מַאן תַּנָּא דְּכֹל מִידֵּי דְּאָתֵי מִמֵּילָא שַׁפִּיר דָּמֵי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי (בַּר) [בְּרַבִּי] חֲנִינָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא דִּתְנַן הַשּׁוּם וְהַבּוֹסֶר וְהַמְּלִילוֹת שֶׁרִסְּקָן מִבְּעוֹד יוֹם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יִגְמוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר
Meforshim on this daf
- רש"י על שבת Rashi on Shabbos
כותח הבבלי - נותנין בו חמץ כדאמרי' באלו עוברין ואינו עשוי לאכול יחד אלא לטבול בו ואינו כלה עד זמן מרובה:
- תוספות על שבת Tosafos on Shabbos
נותנין מזונות לנכרי בחצר - בשבת אפילו לב"ש דרגיל לאוכלו מיד ודוקא מזונות אבל שאר חפצים אסורים אפילו לב"ה דלא שרי ב"ה אלא בע"ש אבל בשבת לא וא"ת ואמאי נותנין מזונות לנכרי בשבת הא כיון דאין מזונותיהן עליך כדאמרינן הכא ובפ"ב דביצה (דף כא:) דמוציא אני את הנכרי…
- רשב״א על שבת Rashba on Shabbos
מהו דתימא האי רמי עליה והאי לא רמי עליה קמ"ל. פירוש: קמ"ל דאפילו הכי שרי. ולאו למימרא דעכו"ם רמי עליה, דהא ודאי לא רמי עליה כדאמרינן במסכת ביצה (כא, ב) גבי לכם ולא לעכו"ם, מרבה אני את הכלבים שמזונותם עליך ומוציא אני את העכו"ם שאין מזונותם עליך. וא"ת א"כ היאך…
- ר"ן על שבת Ran on Shabbos
תנו רבנן מתחמם אדם וכו'. מפני שמפשיר מים שעליו ונראה כרוחץ בחמין שהוחמו בשבת:
- בן יהוידע על שבת Ben Yehoyada on Shabbos
וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ, שֶׁהַלְּבָנִים קָשִׁים לְכַבְּסָן. יש להקשות דהוה ליה למימר וּמִמִּנְהָגָם לָמַדְנוּ וכמה שכתב רבי צדוק כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל, והכי נמי אמר רבן שמעון בן גמליאל במתניתין נוהגין היו בית אבא? ונראה לי בס"ד מ"ש וּמִדִּבְרֵיהֶם…
- חידושי אנשי שם על שבת Chiddushei Anshei Shem on Shabbos
מהר"ם והאשר"י פוסק כרש"י ואומר שיש בישול אחר בישול ותבשיל שנצטנן כל שיש בו משקה שייך ביה בישול ואסור להרתיחו בכלי ראשון ע"ש ובטור א"ח סי' שיח:
- חידושי הלכות על שבת Chidushei Halachot on Shabbos
גמרא והלא קצץ אמר רב ששת ה"ק כו' ויש לדקדק מאי קושיא והלא קצץ דאימא דאתי כת"ק דפליג אדר"ע לעיל וסבר הכי לב"ה כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה גבי מכירה ושאלה דהוי כמו קצץ וי"ל דמשמע ליה מהא דקתני ברישא אא"כ קצץ לו דמים סתמא דשרי בכל גוונא לב"ה ומש"ה קשיא ליה והלא…
- חכמת שלמה על שבת Chokhmat Shlomo on Shabbos
רש"י בד"ה והלא קיצץ צ"ל והלא קצן:
- גליון הש"ס על שבת Gilyon HaShas on Shabbos
גמ' לפני הנכרי בחצר. עי' לעיל דף ג ע"א תוס' ד"ה בבא דרישא:
- הגהות חוות יאיר על שבת Hagahot Chavot Yair on Shabbos
אף על גב דבסמוך אוסר להשתתף בצונן ולהתחמם כנגד המדורה יש לחלק ועי' בתו' ד"ה מפני שמפשיר:
- הגהות מאלפס ישן על שבת Hagahot MeAlfas Yashan on Shabbos
תז"מ ונ"ב קרקע:
- הגהות יעב"ץ על שבת Haggahot Ya'avetz on Shabbos
גמ' אבל לדבר מצוה "ש"ד" ונ"ב מותר (וכ״ה ברא״ש ובה"ג וספר התרומה ומלת ש"ד אינו לשון ברייתא אלא לשון גמ'):
…and 8 more meforshim, listed on the sefer page.