בן יהוידע על שבת קנו.

הַאי מַאן דִּבְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, יְהֵא גְּבַר חַזְרָן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חַזְרָן בְּמִצְווֹת. פירוש לא תימא חַזְרָן רצונו לומר מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, שכן המנהג בערב שבת לחזר על הפתחים כל עני וחסר לחם, לכך פירש חַזְרָן בְּמִצְווֹת, וכן בְּכוֹכָב צֶדֶק נמי אצטריך לפרש צַדְקָן בְּמִצְווֹת, דלא תימא צַדְקָן רצונו לומר בַּעַל צְדָקָה בלבד, לכך פירש צַדְקָן בְּמִצְווֹת, לשון צדקות הכולל על כל המצות כולם.

אָמַר אַבַּיֵּי: מַר נַמִּי, עָנִישׁ וְקָטִיל. אף על גב דְעָנִישׁ וְקָטִיל אינו מוציא דם וּמַאְדִּים מורה על דם, עם כל זה יש במאדים הנראה על דבר זה, כי מאדים מורה על אודם שהוא דין, ועניש וקטיל הורג בתגבורת הדין, ועוד כל מי שהוא עניש וקטיל תמצא עיניו אדומים תמיד, והרי הוא מסתכל באודם על אותו אדם שמענישו.

רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: מַזָּל מַחְכִּים, מַזָּל מַעֲשִׁיר, וְיֵשׁ מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. אין להקשות לרבי חנינא מהא דאברהם אבינו ועובדי דמייתי הש"ס, דגם רבי חנינא יודה אם מורה המזל לרעה ישתנה, ורק על הטובה לא ישתנה, ולכך נקיט 'מַחְכִּים מַעֲשִׁיר' וזהו דומיא דנבואה של נביא שיש בזה חילוק. והא דכתיב אַפִּינְקְסֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי נראה ודאי גם רבי יהושע בן לוי לא דיבר אלא לפי הרוב, גם עוד יודה רבי יהושע בן לוי שהאדם בבחירתו ישנה טבעו ומזגו מרעה לטובה או להפך, וכנודע מאותו עובדא דאותו פלוסוף בענין השרטוט. והא דמקשי מן רב אשי ולא אמר דהוה מן המיעוט, היינו דקיימא לן להש"ס דכונתו לומר מזל יום גרם לי לטובה, ולהכי מקשי עוד ממה שאמר אֲנָא וְדִימִי בַּר קַקוּזְתָּא הַוְיָין בְּחַד בְּשַׁבָּא, אֲנָא מֶלֶךְ, וְהוּא הֲוָה רֵישׁ גַּנְּבֵי, כי היה יום אחד וגרם לי לטובה ולדימי בהפך? ומתרץ אוֹ כּוּלֵיהּ לְטִיבוּ, אוֹ כּוּלֵיהּ לְבִישׁוּ.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִסְתַּכַּלְתִּי בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלִּי, וְאֵינִי רָאוּי לְהוֹלִיד בֵּן. יש להקשות כיון דאמר לו רחמנא (בראשית טו, ד) אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךְ מה מקום יש לדברים אלה שדבר עתה, שנראה כאלו אומר חס וחלילה הבטחה זו לא אפשר להיות?! ונראה לי בס"ד דודאי מאמין שהקב"ה ישנה לו המזל ויוליד אך חושש על אשר נמצא בזה נהנה הוא ממעשה נסים, ולכך הציע דברים אלו לפניו יתברך לידע אם יעשה לו הקב"ה תיקון לדבר? והשיב לו אין בזה משום נהנה ממעשה נסים, כי אני משנה המזל תחלה קודם שתעשה התשמיש של ההריון בכמה שנים, והנס הוא בשינוי המזל, באותה שעה עדיין לא יהיה בתשמיש שלך הריון, ואחר זה כשיהיה בתשמיש שלך הריון הנה הא זו אתיא ממילא, ואין כאן חשש נהנה ממעשה נסים.