בן יהוידע על סנהדרין צ.

אִם יֹאמַר לְךָ נָבִיא: עֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, שְׁמַע לוֹ, חוּץ מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. דקדק רבי יוחנן למנקט בהאי לישנא 'אִם יֹאמַר לְךָ עֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה' ולא אמר אם יתיר לך נביא דבר מדברי תורה, כי באמת אם יאמר לך מותר אף על פי שאינו מתירו אלא לך, לא תשמע יען כיון דאומר מותר לך זה הדבר הרי זה מכחיש נבואת משה רבינו ע"ה כי משה רבינו ע"ה אמר בתורה שזה הדבר אסור לכל יחיד ויחיד ואיך זה אומר שהוא מותר ליחיד זה? נמצא הוא סותר דברי נבואה של משה רבינו ע"ה! ורק אם יאמר לך זה אסור גם ליחיד בכל עת ורק אתה היחיד רשאי שתעבור על דברי תורה לפי שעה תשמע לו כיון דהוא מודה דגם לך אסור אלא דרשאי אתה היחיד לעבור לפי שעה דוקא ולא לעולם.

הִגִּיעָה תּוֹרָה לְסוֹף דַּעְתָּהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְפִיכָךְ נָתְנָה תּוֹרָה מֶמְשָׁלָה בָּהּ שֶׁאֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, אַל תִּשְׁמַע לוֹ. נראה לי בס"ד ענין הממשלה כאן דהנביא שהוחזק לנביא נתנה לו תורה ממשלה על כל בני אדם שהיה כל אדם חייב לקיים דבריו ואם יעבור על דבריו חייב מיתה כמו שאמרו לעיל דהמוותר על דברי נביא חייב כגון חבריה דמיכה דאמר לו בִּדְבַר הֳ' שיכהו (מלכים א' כ, לה) ואף על פי דאיכא איסור לאו להכות את ישראל עם כל זה כיון דאומר הנביא כן בדבר ה' חייב לקיים דברי הנביא. מה שאין כן בענין עבודה זרה התורה נתנה ממשלה לכל אדם על הנביא שאם אמר הנביא לך שתעבוד עבודה זרה אפילו אם הוחזק לנביא שהעמיד חמה באמצע הרקיע אתה תמשול באותו נביא לסתור דבריו ולרדפו עד החרמה. ומה שאמר יָרְדָה לְסוֹף דַּעְתָּהּ שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הכונה על קליפה של עבודה זרה המשתדלת להטעות את בני אדם בעצה שנותנת להם לעבוד עבודה זרה, וצריך להבין מה היא העצה של הקליפה דקאמר עלה ירדה תורה לסוף דעתה? ונראה הכונה דהקליפה המתלבשת בנביא השקר להטעות את בני אדם לעבוד עבודה זרה על ידי שיעשה ויראה להם אות ומופת בשינוי הטבע על ידי כשוף ושטות טומאה, אינם יכולים לעשות שינוי טבע אלא בדברים ארציים הנמצאים בארץ הלזו התחתונה אבל בדברים שברקיע אין יכולים לשלוט לשנות מנהגן וטבען כי מה שעושין באחיזת עינים אינם משנים כלום אלא כך נראה לעינים וזה ניכר מחמת שלשה סימנים שבהם ניכר שזהו אחיזת עינים. וזו העצה של קליפת עבודה זרה שמתלבשת בנביאי השקר שתשים בלבבם להשיג סוד שם המפורש כדי שבכח שם מפורש שהוא דבר קדושה יוכלו לשלוט להעמיד חמה באמצע הרקיע שיהיו שולטים גם בדברים שברקיע ואז יהיו מטעין את בני אדם שאין מעשיהם מעשה כשפים כיון דאין הכשפים שולטים לשנות בדברים שברקיע, ועל כן נתנה תורה ממשלה לבני אדם על דברי הנביא ד 'אֲפִלּוּ מַעֲמִיד לְךָ חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ , אַל תִּשְׁמַע לוֹ ' לעבוד עבודה זרה אלא רדוף אחריו והכחידהו. אך רבי עקיבא סבירא ליה הן אמת כי בשם מפורש יכולים לשנות גם בדברים שברקיע עם כל זה אם יעשו השינוי הזה לאות כדי להטעות בני אדם בעבודה זרה לא יהיה שינוי זה על ידי שם המפורש ולא יעשה שום פעולה ואם כן אין יכולים להעמיד חמה כדי שיטעו בני אדם לעבוד עבודה זרה ומה שדבר הכתוב 'וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת' (דברים יג, ב) הוא מדבר בדבר כיוצא בענין חנניה בן עזור שהיה תחילה נביא אמת ועשה אות ומופת באמת והוחזק לנביא ואחר כך הסריח ובא להתנבאות שקר על סמך אותה חזקה שהיה מוחזק בה באות ומופת שקדמו. ועדיין יש להקשות למה אמר 'בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ' יאמר מעמיד חמה ברקיע, ואין נפקא מינה מידי אם הוא באמצע רקיע או בשפולי רקיע? ונראה לי בס"ד רמז לפי דרכו ענין פגם של הטעית אחרים לעבוד עבודה זרה שעושים מחיקה באות ד' דְּ'אֶחָ ד ' לעשותו רי"ש על ידי מחיקה בקרן זוית שלו ולכן אמר 'חַמָּה בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ' כי באמצע 'רָ קִי עַ' יש אותיות ק"י וצרף עמהם אותיות 'חַמָּה' יהיה מזה צירוף מְחִיקָה.

כָּל יִשְׁרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׁה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיה ס, כא) . פירוש אם נפרש האי 'אָרֶץ' היא על ארץ התחתונה שבעולם הזה הא חזינן דלא הוה הכי דהא כמה צדיקים גלו ממנה ואין להם עתה חלק ונחלה בארץ, על כן מוכרח לפרש האי 'אָרֶץ' קאי על עולם הבא ולהכי אמר 'לְעֹלָם' בלא וא"ו לשון העלמה דקאי בארץ שהיא נעלמת ואינה גלויה.

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא: הָאוֹמֵר: אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה (ישעיה ס, כא) . פירוש ניצוצי קדושה כאשר מעורבים בקליפה נקראים מֵתִים ועל ידי התורה האדם מברר ומעלה אותם ומחיה אותם וזה האדם מכחיש זה ואומר מן עסק התורה אין יכולים לעשות בירור להחיות אותם ניצוצי קדושה. ומה שאמר ' שֶׁכָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה ' הכונה בשמאל יש ה׳ גבורות וכנגדן בימין חמשה חסדים וכן בפרטן הה׳ גבורות הם פ"ר דינין כמנין מנצפ"ך וכנגדן בחסדים יש גם כן פ"ר כמנין וְרַב חֶסֶד [280] כמו שאמר רבינו ז"ל בשער מאמרי רשב"י זיע"א.

שְׁלֹשָׁה מְלָכִים יָרָבְעָם אַחְאָב וּמְנַשֶּׁה (דברי הימים ב לג, יג) (ישעיה ס, כא) . הנה לקמן (בדף קד:) איתא דורשי רשומות היו אומרים כולם באים לעולם הבא שנאמר לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי (תהלים ס, ט) לִי גִלְעָד זה אחאב שנפל ברמות גלעד, מְנַשֶּׁה כמשמעו, וְאֶפְרַיִם זה ירבעם דאתי מאפרים, יְהוּדָה מְחֹקְקִי זה אחיתופל דאתי מיהודה, מוֹאָב סִיר רַחְצִי זה גחזי שלקה על עסקי רחיצה, עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי זה דואג האדומי. ונראה בודאי דאנשי כנסת הגדולה שמנאום בדבר זה לא נעלמה מהם דרשה זו של דורשי רשומות ומודו בה אך כונתם לומר על פי עוצם אשמתם ראוי להיות להם גזרה זו דאין להם חלק לעולם הבא אבל אין הכי נמי סופם להתקן ולהנצל מן גזרה זו על ידי רבוי גלגולים שיהיה להם ומה שהוצרכו לומר עליהם דברים אלו בפירוש כדי שיהיה להם כפרה בבזיון זה וכפרה זו תעשה להם סיוע להתקן על ידי גלגולים רבים. וכיוצא בזה אמרו בגמרא דמגילה בפרק הקורא (מגילה כה:) מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם פשיטא מהו דתימא ליחוש לכבודן של ישראל, קא משמע לן כל שכן דניחא להו דהויא להון כפרה עיין שם. וכן כאן נתכוונו אנשי כנסת הגדולה לטובתם כי היכי דנהוי להון כפרה ורק מה שאמר על בלעם הוא דבר קיים שכך היה לו גם לבסוף ואף על פי דאמר רבינו האר"י ז"ל על בלעם חלק הטוב שבו נתקן בגלגול נבל הכרמלי, עם כל זה לא נתקן להיות מאותם שיש להם חלק לעולם הבא שהם במדרגה תחתונה ביותר שישארו במלכות כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל. ולכן דורשי רשומות לכולם מצאו רמז במקרא ורק לבלעם דהיינו חלק הטוב שבו לא מצאו. ואתה המעיין המשכיל שמע נא את הדברים האלה אשר אני אומר וכותב ומודיע ומדברים האלה תבין ותלמוד לכמה עניינים והוא שזה קרוב לחמישים שנה חלם חכם אחד חסיד ומקובל פה עירנו על חכם רשום שהיה עודנו חי פה עירנו שהוא גלגול אחז מלך יהודה, ראה כמה שנים יש מזמן אחז עד דורות אלו ועדיין לא נשלם התיקון בגלגול! ועוד אגיד לך חידוש אחר כי מקרוב חלם תלמיד חכם אחד פה עירנו על תלמיד חכם וירא שמים אחד השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו שהוא גלגול אחאב מלך ישראל וזה התלמיד חכם אשר חלמו עליו חלום זה היה קשה בעיניו הדבר הזה שהוא גלגול אחאב שנמנה בכלל הנזכר והיה מצטער על זה, ואמרתי לו אל תצטער! חדא כי ודאי אתה יש לך נפש שלך ורק חלק אחד מנפש אחאב נתגלגל בך, ועוד מי זוטר בעיניך אחאב שהיה מדורות הראשונים אשר נפשם היתה גדולה מאד והמתגלגל הוא רק חלק הטוב ומי יודע אם יש בדור זה אחד שקול כנגד חלק הטוב של אחאב שנתגלגל בך! ואמרתי לו השם יתברך יאריך ימיך ושנותיך לטובה ולשלום ויעזרך לתקן נפש עצמך ונפש המתגלגלת בך אמן כן יהי רצון. ודע כי רבינו האר"י ז"ל (בשער הגלגולים דף יא.) אמר על אחאב וזה לשונו, בבחינת נפשו היה שקול חציה טוב וחציה רע וכו' עד כאן לשונו. נמצא אחאב היה בו הפרש גדול בין נפש שלו לבין רוח שלו ועניינים אלו עמוקים מאד והשם יתברך יאיר עינינו באור תורתו אמן כן יהי רצון.