בן יהוידע על סנהדרין לד.

"אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" וְגוֹ'. (תהלים סב, יב) מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְאֵין טַעַם אֶחָד יוֹצֵא מִכַּמָּה מִקְרָאוֹת. דְּבֵי רַבִּי יִשְׂמָעֵאל תָּנָא "וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע", מַה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, אַף מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים (ירמיה כג, כט) . פירוש פסוק אחד תוכל לפרשו על כמה טעמי הלכות שונות. וקשה אם כן למה אמר שְׁתַּיִם? ונראה לי בס"ד תחלק תיבת שְׁתַּיִם וקרי בה 'שת ים' פירוש מקרא אחד 'דִּבֶּר אֱלֹקִים' אך אתה 'שת' מקרא זה 'ים' שתשיתהו כמו ים שיש בו מים הרבה מאד כן זה הכתוב יכיל בקרבו כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות. ומה שאמר מַה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק נראה לי בס"ד נקיט פַּטִּישׁ אותיות פַּשְּׁטִי בהיפך אתוון רצונו לומר לא מבעיא חלק הרמז או הדרש יוצא לכמה חלקים אופנים שונים אלא גם חלק הפשטי שבמקרא יוצא לכמה טעמים.