בן יהוידע על סנהדרין לה.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: חַלֵּק עֲלֵיהֶם בָּתֵּי־דִּינִין (במדבר כה, ד) . פירוש חלקם במקומות רבים מפוזרים שלא ידונו כולם במקום אחד והטעם עשה כן בשביל פרסומי ניסא טפי יען דהענן היה מאהיל על כל המחנה שיעור שתים־עשרה מיל ואין זורח עליהם שמש כלל ורק על כל אחד מאלו החייבין היה יורד שמש על ראשו שהיה נעשה נקב בענן כנגדו ודרך הנקב יורדת השמש על ראשו ואם יהיו בתי דינין מפוזרים במקומות הרבה היה נעשה בדרך נס נקבים רבים כנגד החייבין כדי שירד עליכם אור השמש ובזה יהיה פרסום הנס טפי.

וְרָבָא אָמַר מֵהָכָא: "אַשְּׁרוּ חָמוֹץ", אַשְׁרֵי דַּיָּן שֶׁמְּחַמֵּץ אֶת דִּינוֹ (ישעיה א, יז) . יש להקשות מנא ליה דקאי זה על דיני נפשות דוקא ודילמא גם דיני ממונות? ונראה לי בס"ד דריש חָמוֹץ בהפוך אתוון מוֹחֵץ כמו וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב (במדבר כד, יז) , וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ (שופטים ה, כו) כלומר עשו חמוץ להשהות לדין שהוא מוחץ והורג בו נפשות. ומה שאמר וְאִידָךְ ? אַשְׁרֵי חָמוֹץ וְלֹא חוֹמֵץ פירש רש"י החזיקו את הנגזל ולא את הגזלן. וקשא זה פשיטא ואיך סלקא דעתיה להחזיק ביד עוברי עבירה? ונראה לי בס"ד דבא ללמד על ענין כהאי גונא דאיתא במציעא (בבא מציעא לט:) מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאה [בא אליו אדם מהמקום הנקרא 'חוזאה' וטען שאחיו של מרי בר איסק הוא] אמר ליה [אותו אדם למרי בר איסק] פלוג לי [תן לי חצי מירושת אבינו] אמר ליה [מרי בר איסק לאותו אדם] לא ידענא לך [איני מכיר אם אתה הוא אחי] אתא לקמיה דרב חסדא אמר ליה [רב חסדא לאותו פלוני] שפיר קאמר לך [יפה אמר לך מרי, כלומר: אין רמאות בדבריו כי אכן אפשר שאינו יודע אם אחיו אתה אם לאו, ומשום שכשיצא מאצלך לא היה לך חתימת זקן, ועכשיו יש לך וכעין] שנאמר [כשבאו אחי יוסף למצרים ועמדו לפני יוסף] וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ (בראשית מב, ח) מלמד שיצא [יוסף מבית יעקב] בלא חתימת זקן [כי בן שבע עשרה שנה היה] ובא [כלומר: כשבאו אחי יוסף אליו, היה] בחתימת זקן [ולכן לא ידעו שהוא יוסף, ואילו יוסף הכיר את אחיו שהיו חתומי זקן כשיצא מהם. ולפיכך] אמר ליה [רב חסדא לאותו אדם] זיל אייתי סהדי דאחוה את [לך והבא עדים שאחיו אתה] אמר ליה [אותו אדם לרב חסדא] אית לי סהדי ודחילי מיניה דגברא אלמא הוא [יש עמי עדים המעידים על אחוותנו, אלא שדא עקא, יראים הם להעיד נגד מרי כי אדם אלים הוא] אמר ליה לדידיה [אמר רב חסדא למרי: אם כן] זיל את אייתי [הנך] סהדי [שהביא האח, כדי שיעידו] דלאו אחוך הוא [לך אתה והבא את אותם העדים שאומר אחיך שהם מעידים על אחוותכם, לך אתה והביאם שיעידו כמוך), או תביא עדים אחרים] אמר ליה [מרי לרב חסדא: וכי אטו] דינא הכי? והא המוציא מחבירו עליו הראיה! אמר ליה [רב חסדא למרי] הכי דיינינן לך ולכל אלמי דחברך [כך אני דן לך ולכל האנשים האלימים כמוך] עיין שם. והשתא אי אתרמי כהאי גונא דהגזלן אלם וזה הנגזל אית ליה סהדי ויראים להעיד ולכך אינו יכול להביאם אין מחזיקין ביד הגזלן לומר להנגזל עליך הראיה שצריך אתה להביא העדים אף על גב דקיימא לן בעלמא המוציא מחברו עליו הראיה, אלא מחזקינן ביד הנגזל לומר לגזלן זיל את אייתי סהדי כמו שעשה רב חסדא למרי בר איסק. או יובן כגון נתחייב הנגזל שבועה וזה הגזלן חשוד על השבועה ובודאי ישבע לשקר ויאכל מה שבידו שצריכין להחזיק ביד הנגזל לומר השבע ותטול.