בן יהוידע על סנהדרין כב:

מַתְקִיף תְּקִיפָא, עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי. קשא אם 'עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי' איך קורא עלה מַר מִמָּוֶת (קהלת ז, כו) ? ונראה לי בס"ד הכונה היא מצד מזגה כעסנית רגזנית ועוד מדות קשות יש לה עד שראוי לקרא עליה 'מַר מִמָּוֶת' אך היא גוברת על טבעה ומהפכת מדותיה לטוב וישר כההוא חכם שראה הפילוסוף שרטוט שלו ואמר שהוא נואף וכעסן וגאה ובאמת היה נקי ובר ממדות אלו ואין השירטוט משקר אלא השרטוט מורה על מזגו וטבעו אבל הוא גובר ומשנה טבעו לטוב וכמו שכתוב בחומת אנך בישעיה על פסוק הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם (ישעיה ג, ט) המעשה הזאת עיין שם וכן היא 'עַבּוּרִי מִיעַבְּרָא בְּמִילֵי' לשנות טבעה לטובה.

אִשָּׁה גֹּלֶם הִיא, וְאֵינָהּ כּוֹרֶתֶת בְּרִית, אֶלָּא לְמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּלִי (ישעיה נד, ה) . נראה לאו על כל גופה קאמר הכי אלא מדבר על אותם ארבעה דברים שהם לצורך הלידה שנמצאים אצל האשה בלבד דאלו נחשבים גולם רצונו לומר כדבר שלא נגמר יען כי הם משמשים לצורך ההריון וכיון שאינה מתעברת אלא אחר שיבא עליה ביאה ראשונה שאז עשאה כלי וראויה לקבל אחרי זה העיבור ולכך נחשבים גולם מעיקרא ועד שתהיה בסוג כלי דהיינו בביאה ראשונה אז נשלמים. והנה בענין כְּלִי האמור גבי אשה אמרתי רמז נכון בס"ד כי חבור איש ואשה רמוז באות ט' יען בחבורם יחד נקראו אדם דכתיב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם (בראשית ה, ב) וידוע אָדָם במספר קטן הוא ט' [4+4+1=9] ובמספר גדול מ"ה [1+4+40=45] וגם מספר גדול זה של אדם נרמז באות ט' כי אות ט' במספר הקדמיי אבג"ד הוזח"ט [45] עולה אות ט' גימטריא מ"ה. נמצא תואר אָדָם שנקראו בו חיבור איש ואשתו רמוז באות ט' וכמה מעלות נרמזו באות ט' כי היא במלואה טי"ת תתחלף בא"ת ב"ש באותיות אָמֵן [91] שהם חיבור הוי־ה אדנ־י [91] ומספר שם פי־א [91] הרמוז בראשי תיבות פּ וֹתֵחַ אֶ ת יָ דֶךָ (תהלים קמה, טז) ומספר שם סא־ל [91] הרמוז בראשי תיבות אַ תָּה סֵ תֶר לִ י (תהלים לב, ז) ומספר אִילָן [91] ומספר מַאֲכָל [91] הרי כמה מעלות נרמזו באות טי"ת. נמצא שם אָדָם המורה על חיבור איש ואשתו כדכתיב 'וַיִּקְרָא שְׁמָם אָדָם' רמוז באות ט' והנה אחר אות ט' באלפא ביתא תמצא אותיות כְּלִי לרמוז בחיבור הראשון שמתחברים הזכר והנקבה דאז יש להם תואר אָדָם הרמוז באות ט' אז אחר חיבור זה הראשון היא נעשית כְּלִי לכן אותיות כלי באים אחר אות ט' וסמוכים לה. והנה כאן עשה סמך לדבר זה של כלי האמור על האשה בפסוק כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ (ישעיה נד, ה) כי יש לישראל עם הקדוש ברוך הוא כביכול דין אשה ובעלה, והקדוש ברוך הוא עֲשָׂאָם כְּלִי על ידי ג' קדושות של 'כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרָאֵל' שהם ראשי תיבות 'כְּלִי' ורמז בזה רמז גדול על שם אחד מן ע"ב שמות של 'וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט' (שמות יד, יט) ששם זה נקרא כְּלִי והשם יתברך האיר להם לישראל מן שם הקדוש הנקרא כְּלִי שהוא שם שמונה־עשרה משמות ע"ב ובזה עֲשָׂאָם כְּלִי שהוא ראשי תיבות 'כֹּהֵן לֵוִי יִשְׂרׇאֵלִים'. וזהו שנאמר בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, ' בֹעֲלַיִךְ ' אותיות 'ע"ב כְּלִי' כלומר על ידי שם כְּלִי שהוא משמות ע"ב שהוא חסד בו עֹשַׂיִךְ שמתקנים אותך בסוד כלי דכמו האשה הגשמית בעלה עושה אותה כלי כן הקדוש ברוך הוא עושה אותך כְּלִי בשלשה קדושות של 'כהנים לוים ישראלים'.