בן יהוידע על ראש השנה לב.

מִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים 'אָבוֹת'? שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים כט, א) "הָבוּ לַהֳ' בְּנֵי אֵלִים". נראה לי בס"ד שהאבות נקראים בְּנֵי אֵלִים על שם ג' פעמים אֵל שיש בֶּאֱלֹקֵי אַבְרָהָם אֱלֹקֵי יִצְחָק וְאֱלֹקֵי יַעֲקֹב ולכן קרי להו בְּנֵי אֵלִים ועיין בדרוש וא"ו דראש השנה בספר הכונות. או יובן רמוז בראשי תיבות שמותם מספר שם אהי"ה אשר במילואו [אל"ף ה"א יו"ד ה"א] עולה קמ"ג כמנין בְּנֵי אֵלִים [143] .

וּמִנַּיִן שֶׁאוֹמְרִים מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת? וכו'.. נראה לי דבעינן עשרה בכל חד כי ראש השנה היא לעשרת ימי תשובה הרמוזים לאות יו"ד דשמא קדישא, וידוע מה שאמר רבינו האר"י ז"ל כי היו"ד צורתה היא שלשה יודי"ן וכנגד זה ג' פעמים עשרה רמז לשלשה הנזכר.

כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה הִלּוּלִים שֶׁאָמַר דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. נראה לי בס"ד הַלֵּל גימטריא אדנ"י [65] שהוא בספירת המלכות שיש בה עשר ספירות דכל ספירה יש בה שם אדנ"י הרי עשרה פעמים הַלֵּל. ומה שאמר רב יוסף 'כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת' הטעם שעושין יום זה זכר לעשרת הדברות, נראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.) כשברא הקב"ה העולם עשה תנאי אם ישראל מקבלין התורה מוטב ואם לאו יחזירם לתוהו ובוהו. והא דנקיט דברי רב יוסף קמיה דברי רבי יוחנן אפשר דרב יוסף בא לתת טעם לדברי רבי לוי שאמר 'עֲשָׂרָה מַלְכֻיּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה הִלּוּלִים' ובא לומר מה טעם יש לעשות זכר לעשרה הלולים יום זה גם מאי זכותייהו דעשרה הלולים על שאר מזמורים כדי שנעשה להם זכר כנגדן? ואמר בשביל דעשרה הלולים אלו הם 'כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת' והכי קאמר רבי לוי עשרה מלכיות אלו רומזים כמו הרמז שרומזים עשרה הלולים ואין כונתו לומר דעשרה מלכיות הם כנגד עשרה הלולים אלא לעולם גם רבי לוי כונתו דעשרה מלכיות כנגד עשרה דברות, ואומרו כנגד עשרה הלולים רוצה לומר כנגד הרמוז בעשרה הלולים וביאר לנו לפי דרכו טעם לזה כמו שעשה דוד המלך ע"ה עשרה הלולים כנגד עשרת הדברות כן אנחנו עושים עשרה מלכיות כנגדן, אבל רבי יוחנן נקיט טעמיה על עשרה מלכיות שאומרים יום זה שבו בריאת העולם כנגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. ומה שאמר 'בְּרֵאשִׁית' נַמִּי, מַאֲמָר הוּא, נראה לי 'בְּרֵאשִׁית' בהפוך אתוון 'בְּאֲרֶשֶׁת' שהוא הדבור דכתיב (תהלים לג, ו) 'בִּדְבַר הֳ' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ'.