בן יהוידע על ראש השנה כה:

יְרֻבַּעַל בְּדוֹרוֹ, כְּמֹשֶׁה בְּדוֹרוֹ. יש להקשות מהא דאיתא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רמ"ב) האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה מלקין אותו משום בזיון. ופירש הט"ז ז"ל מפני דלפי דבריו אפשר שיזדמן אחד כמשה רבינו ע"ה וזה בלתי אפשר דהרי כתיב (דברים לד, י) 'וְלֹא קָם כְּמֹשֶׁה' עיין שם. ולפי זה קשה איך אומר כאן התנא דברייתא 'יְרֻבַּעַל בְּדוֹרוֹ, כְּמֹשֶׁה בְּדוֹרוֹ'? והגאון חיד"א ז"ל בשמחת הרגל על סוכה דף כ"ח הקשה כעין קושיא זו על מה שאמרו שם 'ראוי שתשרה עליו שכינה כמשה' ותירץ השראת שכינה לחוד ונבואה לחוד, ותירוץ זה לא שייך כאן דהא קאמר 'כְּמֹשֶׁה' בסתם. ונראה לי בס"ד כיון דברישא נקיט התנא להדיא 'שִׁקֵל הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם כִּשְׁלֹשָׁה חֲמוּרֵי עוֹלָם' דחד מינייהו דקלי עולם הוא ירובעל אם כן תו ליכא לפרש דבריו בסיפא שהוא כמשה ממש, אלא הכוונה שצריך לכבדו כמשה רבינו ע"ה. אי נמי כיון דקאמר יְרֻבַּעַל בְּדוֹרוֹ שמע מינה בערך הדור קאמר. ומה שקראוהו ירובעל מלבד טעם הש"ס נראה שהוא יר"ו גימטריא יִרְאֶה [216] ונשאר בַּעַל כלומר בַּעַל יִרְאֶה ולמשה רבינו ע"ה קורין 'בעלה דמטרוניתא' שנקראת יִרְאֶה.

שָׁקַל הַכָּתוּב שְׁלֹשָׁה קַלֵּי עוֹלָם כִּשְׁלֹשָׁה חֲמוּרֵי עוֹלָם. לא אמר 'שְׁלֹשָׁה קַלִּים כִּשְׁלֹשָׁה חֲמוּרִים' היינו ללמדך אלו קלים לגבי הדור שלהם ואלו חמורים אפילו לגבי הדור שלהם שהיו גדולים ביותר. ומה שאמר 'אֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים' נקיט כן כנגד יפתח שהיה קל לגבי שבטו כי היה בן הפלגש ושבטו גם כן קראם קלים על אשר נטלו חלקם בחוץ לארץ שנקראת פלגש לגבי ארץ ישראל דידוע דרבותינו ז"ל כינו את ארץ ישראל בשם גבירה וחוץ לארץ בשם שפחה כאומרם אם גבירה לוקה כל שכן השפחה. וגם עוד נראה שקראו ליפתח קל מצד הנדר שנדר שלא הרגיש בנולד. ומה שאמר אַבִּיר שֶׁבָּאַבִּירִים על שמואל הנביא ע"ה שהיה שקול כמשה ואהרן שהיו אבירים, ועוד גם כן שנתגלגלו בו נדב ואביהוא שהיו אבירים שאמר משה רבינו ע"ה לאהרן הכהן ע"ה עליהם גדולים ממני וממך.

כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, עָמַד עַל רַגְלָיו מִכִּסְאוֹ, וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ. יש להבין תיבת 'מִכִּסְאוֹ' אין בה צורך ודי לומר 'עָמַד עַל רַגְלָיו וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ'? ונראה לי בס"ד כי רבן גמליאל רצה לנשקו על ראשו בשביל כבוד חכמתו כי החכמה משכונה בראש כנודע ולכן מוכרח לנשקו על המצנפת שבראשו ואם יעמוד רבן גמליאל למטה בארץ במקום שעומד רבי יהושע דרגליהם יהיו שוים צריך שירכין ראש רבי יהושע כדי לנשקו בפיו למעלה מן המצנפת, ולכך רבן גמליאל לא ירד מכסאו לעמוד למטה על הארץ בשטח שעומד עליו רבי יהושע אלא עמד בעודו על הכסא, ובזה נעשה גבוה הרבה מן קומת רבי יהושע ואז נשקו על ראשו בלתי הרכנת ראשו אלא אדרבה רבן גמליאל הרכין ראשו כדי לנשקו. וְאָמַר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ! כלומר אל תקפיד עלי בשביל טרחא זו שהטרחתיך, ואמר עָלֶיךָ אם תחלק אות ע' של יְהוֹשֻׁעַ לשתי אותיות מ"ל יהיה בשם 'יְהוֹשֻׁעַ' אותיות 'שָׁלוֹם'. ומה שאמר 'שֶׁלִּמַּדְתַּנִי תּוֹרָה בָּרַבִּים' רמז לו בזה על דין אחרי רבים להטות שאתה הורית דנאמר דין זה דאחרי רבים גם לגבי בת קול כמו שאמרו בעובדא דתנור עכנאי אחר שיצאה בת קול עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא (בבא מציעא נט:) ובא לרמוז לו בזה מאחר כי למדתנו רבינו דאלים כוחייהו דרבים כל כך אפילו לגבי בת קול אם כן לא היה לך לערער על קביעות החודש שקבעתי אני והבית דין שלי דאנחנו רבים לגבי דידך.