בן יהוידע על פסחים כה.

בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. נראה לי בס"ד שלש אלה ראשי תיבות עדן שהוא ראשי תיבות ע בודה זרה ד מים נ יאוף, לרמוז שאם מוסר נפשו על שלשה אלה בעולם הזה יזכה לחיים נצחיים של עדן.

וְאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "בְּכָל מְאֹדֶךָ". מקשים אם כן למה בפרשת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ דמדבר בלשון רבים לא אמר 'ובכל מאודכם'? ומתרצים בשם הגאון פרשת דרכים ז"ל בפרשת שְׁמַע דמיירי ביחיד שייך לתפוס סברא זו הנפסדת דממונו חביב יותר, מה שאין כן בפרשה שניה דמיירי בציבור לא שייך לומר בציבור שיטעו בסברא זו הנפסדת עד כאן דבריו. ומקשים על זה והא אמרו רבותינו ז"ל בחולין (חולין צא.) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ (בראשית לב, כה) שחזר על פכים קטנים שהצדיקים ממונם חביב עליהם מגופם, וכיון דהצדיקים הכי דעתייהו נמצאת סברא זו אינה נפסדת ולאו גרועה היא דהא הצדיקים שהם המובחרים שבאדם כן הוא דעתם ואם כן לימא בצבור 'ובכל מאודכם'? עכ"ד. ונראה לי בס"ד דמה שאמרו בצדיקים ממונם חביב יותר מגופם אין זה מלב ונפש דהצדיקים שהם מביני מדע ודאי לא יחשבו באמת את ממונם יותר מגופם שנברא בצלם אלקים, וככה אמר הַשָּׂטָן עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ (איוב ב, ד) . אך רק הם מראים לעיני הרואין חיבוב לממונם יותר מגופם בשביל טובת גופם. והיינו דידוע דה' חוטא נקרא מזיק ויש לו דין מזיק ' ולכן כאשר הצדיק יהיה חטאו גדול בעיניו מאד, על דרך מה שכתב הרב ערבי נחל ז"ל בפסוק 'אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי' (ישעיה מג, כז) יעוין שם, ולכן הוא חושב שיש לו דין מזיק בעבור חטא שלו וידוע דקיימא לן (משנה גיטין ה, א) 'הנזקין שמין להם בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית' וכיון שיש להם דין מזיק כשיבא ליפרע בעולם הזה על עונם כדי שילכו נקיים לעולם הבא צריך שיפרע מגופם שהוא העידית באמת ולא מן ממונם שהוא זיבורית כפי האמת, על כן הם מראים חיבוב לממונם יותר מגופם כדי להראות לעיני המקטרגים דממונם הוא העידית ולא יקטרגו עליהם שראוי להפרע מן גופם אלא יודו שראוי להפרע מן ממונם שהוא העידית. נמצא באמת תוכיות לבם גופם חביב, ורק מראין חיבה לממונם לעיני המקטרגים, אבל השם יתברך הגם שהוא יודע האמת דגופם חביב הנה הוא רַב חֶסֶד מטה כלפי חסד להטיב עמהם כאשר יחפוצו לפנים משורת הדין.