בן יהוידע על פסחים כב:

עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִמֵּד. יש להקשות למה לא זיכה הקב"ה את שמעון העמסוני בזו הדרשה גם כן מאחר שזיכהו לדרוש כל אתין שבתורה? ונראה לי בס"ד שנעלמה דרשה זו ממנו כדי לזכותו בשכר הפרישה שפירש מדרשות של כל האתין בדבר כבודו יתברך, וכמו שאמרו לתלמידיו 'כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה'. או נראה לי בס"ד רצה הקב"ה לזכות את רבי עקיבא בזאת הדרשה שהיא נדרשת לכבוד תלמידי חכמים כדי לתקן בזה את עון שנאתו שהיה שונא לתלמידי חכמים קודם שלמד תורה, וכמו שאמר רבי עקיבא לקמן כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור וכו'.

כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה. קשה היכן קיבל והלא עודנו חי בעולם הזה וקבלת השכר הוא בעולם הבא? ועוד אטו הוא דורש על מנת לקבל פרס? ונראה לי בס"ד דאמרו רבותינו ז"ל (משנה אבות ד, ב) 'שְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה' ולזה השכר מצפים הצדיקים לכן הוא חושב כאשר טרח לדרוש תיבת 'אֶת' הראשונה נתן לו הקב"ה שכרו שזיכהו לדרוש תיבת 'אֶת' השנית וכן על זה הדרך, ועל זה השכר קאמר 'קִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה' ומקוה שיקבל שכר גם כן על הפרישה שיזכהו השם יתברך לדרוש דברים אחרים בדברי תורה.