בן יהוידע על פסחים קד.

דְּלָא אִסְתַּכֵּל בְּצוּרְתָא דְּזוּזָא. נראה לי הטעם דידוע כל צורה ובפרט אם היא בולטת אפילו שעשויה לנוי או למזכרת של כבוד שורה עליהם רוח טומאה, לכן איכא מדת חסידות שלא יסתכלו בה. ונקיט זוּזָא לרבותא לומר אפילו שדרך להסתכל במטבע דרך עסק לידע אם הוא מזוייף או לאו עם כל זה הוא לא היה מסתכל גם בזה. והא דקרו ליה בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים זו היא מעלה וכבוד לייחסו לצדיקים אשר בגן עדן דכתיב בהו (תהלים טז, ג) 'לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה' שהם נבדלים מכל רוח טומאה ורוח רעה כן הוא בחסידות זו מבדיל עצמו מן רוחות רעות. ובזה ניחא לתרץ דקדוק אחר למה לא קראו אותו קָדוֹשׁ כדקרו לרבי? אלא משום דהתם קראוהו קדוש בשביל גדר וסייג שעשה בדבר הנוגע לערוה דאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה כד, ו) 'כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה' אך כאן הגדר וסייג שעשה הוא להתרחק מרוח רעה וטומאה ולכן קראוהו בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים שמתייחס 'לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ' החיים בגן עדן שהם נבדלים מרוחות רעות.

סֵדֶר הַבְדָּלוֹת הֵיאַךְ? אוֹמֵר: הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. יש להקשות כיון שהוא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַבְדָּלוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה וכמו שאמר רבי יהושע בן לוי, אם כן למה אינו מזכיר בין חיה הנאכלת ובין חיה אשר לא תאכל דכתיב בזה הבדלה כמו שנאמר (ויקרא יא, מז) 'לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר וּבֵין הַחַיָּה הַנֶּאֱכֶלֶת וּבֵין הַחַיָּה אֲשֶׁר לֹא תֵאָכֵל'? ואין לומר דלא סמיך לשון ההבדלה לחיה אלא סמיך לבין הטמא הא איכא נמי פסוק בפרשת קדושים (ויקרא כ, כה) 'וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר' ואם כן קשה לימא בסדר ההבדלה בין בהמה הטהורה לטמאה? ונראה לי בס"ד דלא רצו להזכיר עם ההבדלות מה שנאמר על בהמות וחיות. ועוד נראה לי כי נכלל בהבדלה של בין הטמא לטהור גם בהמה הטהורה והטמאה וחיה הנאכלת וחיה אשר לא תאכל. ובזה ניחא לתרץ קושיא אחרת דאמאי לא הזכיר 'בין יום ובין לילה' דכתיב בתורה (בראשית א, יד) 'יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה'? ולפי האמור ניחא דזה נכלל באומרו 'בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ' דהא כתיב (בראשית א, ה) 'וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה'. אך עדיין קשה לי דהא כתיב בפרשת תרומה (שמות כו, לג) 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים' ואם כן יזכיר בהבדלות 'בין הקודש ובין קודש הקדשים'? ואין לתרץ דזה נכלל באמרו 'בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל' משום דקודש לגבי קודש הקדשים חשיב כמו חול, דזה אינו דמצינו בגמרא דמתרץ כהנים לויים ישראלים תרי מילי נינהו וכו' נמצא דהמנין נשלם בהבדלה כזאת שהיא בין הקודש ובין קודש קדשים ולא אמרינן נכלל ביחד, ואם כן הוה עדיף להזכיר בהבדלות הבדלה זו ד'בין קודש ובין קודש הקדשים' ולא יצטרך להשלים המנין באותה הבדלה הנזכרת בכתובים שהוא פסוק בדברי הימים ואינה כתובה בתורה? ונראה לי בס"ד דלא רצו להזכיר עם ההבדלות אלא רק אותם דשייכי גם בזמן הזה דאפילו הבדלות בין ישראלים ללויים ובין לויים לכהנים יש להם שייכות גם בזמן שאין בית המקדש קיים מה שאין כן הבדלה אשר 'בין הקודש ובין קודש הקדשים' אין לה מציאות אלא בזמן שבית המקדש קיים. ועוד נראה לי בס"ד דכל הבדלות אלו מתייחסים להשם יתברך שהוא המבדיל מה שאין כן הא נתייחסה בכתוב לפרוכת העשויה בידי אדם דכתיב 'וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים'.