בן יהוידע על נדה לו:

אָמַר לֵיהּ: וְלָא מִסְתַּפִית מַר מִדְּלֵיקָתָא. פירש"י תכוה בגחלתי. ויש להקשות למה לא אמר לו בפירוש מגחלתי ואמאי נקיט לישנא דדליקתא? ונראה לי בס"ד כי שילא הבין מדעתו דרב אסי טעה ולא דייק שפיר בדברי רב ולכן אין לו התנצלות לומר שהוא עשה כאשר גזר עליו רב ולכן אמר לו ' לָא מִסְתַּפִית מַר מִדְּלֵיקָתָא ' כי אותיות 'דְּלֵיקָתָא' אותיות 'לא דיקת' רמז לו אתה תכוה בגחלתי מפני דלא דיקת בדברי רב ולכן אין לך התנצלות מכח דבריו של רב שאמר לך לעשות.

אָמַר לֵיהּ: אֲנָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, דְּהוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה וְכוּ'. כתב מהרש"א ז"ל כל שמות אלו היו לאביו על מעלותיו עיין שם. ונראה לי דהוא עיקר שמו אסי בן יהודה וקראוהו ' בֶּן גּוּר אַרְיֵה ' על שם שיש לו יד ושם להלחם במלחמתה של תורה כי החכם הגדול בתורה נקרא בשם 'אַרְיֵה' כמו שאמר ריש לקיש לרבי יוחנן על רב כהנא ארי עלה מבבל (בבא קמא קיז.) ונקרא ' בֶּן גַּמְלִיאֵל ' על שם שהיה עוסק בגמילות חסדים והיינו 'גמלי א־ל' על דרך מַלְוֵה הֳ' חוֹנֵן דָּל (משלי יט, יז) ונקרא ' בֶּן מַהֲלַלְאֵל ' על שהיתה תפלתו בכונה זכה ונכונה ושגורה בפיו ושלמה במחשבה טהורה וזהו מהלל אל זו התפלה שהיא מהלל אל. ומה שאמר ' אֲסִיתָא דִּנְחָשָׁא ' נראה דרכם היה לעשות האסיתא מנחשת והבוכנא מברזל לכן מר דימה עצמו לנחשת ומד דימה עצמו לברזל. והא ' דְּעַיְלוּהוּ בַּחֲמִימֵי אַפְּקוּהוּ בִּקְּרִירֵי ' עשו לו מן השמים בכך כנגד הענין שטעה בו כי רב אמר לו גרייה ברי"ש שתדבר עמו בנחת דהיינו שתשפוך עליו מים קרים בדבריך והוא הבין גדייה בדלי"ת ששפך עליו מים חמין שכווהו בשמתא בר מינן.