בן יהוידע על נדה לג

שְׁמַע מִינָהּ יְרֵא שָׁמַיִם הוּא, אָזַל לְגַבֵּיהּ. יש להקשות מדבריו אלו משמע דמשום דידע שהוא ירא שמים אזל לגביה וקשא והלא מעיקרא אמר 'אִי אִיכָּא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן הָכָא אֵיזִיל אִיקְבַּל אַפֵּיהּ' דמשמע לא דקדק על יראת שמים כי אם על תורה בלבד? ונראה לי בס"ד בתחלה אמר לאקבולי אפיה בבית המדרש ולהכי לא דקדק שיהיה מופלג ביראת שמים כי כיון שהולך אצלו לבית המדרש אין בזה זלזול כבוד לרב פפא שהוא מופלג ומפורסם בחכמת התורה אך כיון ששמע דאמרה לו ההיא סבתא 'יְהֵא רַעֲוָא דְּתִיהֲוֵי כְּוָתֵיהּ' אמר שמע מינה שהוא מופלג ביראת שמים ועל כן אזיל לגביה לביתו ולא לבית המדרש דעביד ליה יקר טפי בהכי כיון שהלך לביתו ולכן גם הוא עשה לו כבוד ביותר דהכין לו סעודה ושחט לו שור לכבודו. אי נמי בתחלה אמר 'אִי אִיכָּא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן' שהוא שלם וחכם בגרסא ובעיון אז 'אֵיזִיל לְאַקְבּוֹלֵי אַפֵּיהּ' והך סבתא אמרה ליה 'אִיכָּא הָכָא צוּרְבָא מֵרַבָּנָן וְרַב שְׁמוּאֵל שְׁמֵיהּ' פירוש מה שקורין אותו רב שמואל הוא בעל השם מקטנותו כמו שאמרו בגמרא (פסחים פו:) אמרו לו מה שמך? אמר להם רב הונא ואמרו לו איך אתה קורא שמך 'רב הונא'? אמר להם בעל השם אני כך קורין לי מקטנותי. וכן הענין כאן אמר לו רב שמואל שמיה מקטנותו כי עדיין לא נשלם בחכמת העיון והסברה כי אם רק תני מתניתא בקי בגרסא ויהא רעוא דתהוי כותיה ומזה דייק רב פפא דהוא מופלג ביראת שמים כי בתורה עדיין אינו שלם ואיך תברכהו להיות כמותו? ועל כן אמר איזיל לגביה אף על גב דאינו שלם בחכמת העיון כי אם תני מתניתא עם כל זה כיון דמופלג ביראת שמים איזיל לגביה.