בן יהוידע על הוריות יד.

חַזְיָא רָבָא לַאֲבַּיֵי דְּגָבַהּ רֵישָׁא אָמַר לוֹ נַחֲמֵנִי פְּתַח וְאֵימָא. נראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל דאביי היה משורש קין הן מצד נפשו הן מצד רוחו הן מצד נשמתו בשלשתם היה משורש קין שהוא היה הראש כי הוא היה הבכור וכנזכר בשער הגלגולים עיין שם. ונראה מחמת כן זכה לומר מלתא דלא מפרך כדי שישב בראש כי כן ראוי להיות לו מצד שרשו שהוא מן קין שהיה הבכור שהוא ראש ורבא חזייא לאביי ראיה שכלית וסודית שראה בסוד השורש דגבה רישא שמצד שראוי להיות לו דבר זה ואמר לו נחמני פתח ואימא רמז לו בשם נחמני על קין כי נַחֲמֵנִי [158] עם כולל האותיות עולה מספר קַיִן [160] עם כולל האותיות פירוש כיון שאתה קין לכך פתח ואימא למהוי רישא בתורת חיים .

רַבִּי זֵירָא וְרַבָּהּ בַּר מַתְנָה הֵי מִנַּיְהוּ עָדִיף. יש להקשות דודאי הסברה מכרחת דמתון ומסיק עדיף מחריף ומקשי כי מה תועלת בקשיות אם לא יש תרוצים? ונראה לי בס"ד הענין כך שזה כלל גדול בתורה דכל שמעתתא שירבו בה הקושיות יותר תתברר יותר ויוצא ממנה כמה וכמה הלכות חדשות על ידי התירוצים שיתרצו בהם הקושיות ולכן אמר ר"א הרבה תורה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ומתלמידי יותר מכולם (בתענית ז.) כי ברבוי החברים וכל שכן ברבוי התלמידים ירבו הקושיות ועל ידי כך ירבו אופני הסברות אשר יתחדשו לתרץ בהם הקושיות ומכל סברה יוולד הלכה חדשה ונפקותא לענין דינא בעלמא. ולכן אחר שנפטר ריש לקיש והביאו במקומו את רבי אלעזר בן פדת להיות משנה לרבי יוחנן בישיבה בית המדרש כי הוה אמר רבי יוחנן שמעתתא הוה אמר לו רבי אלעזר 'הא תנא דמסייע לך' ואמר לו רבי יוחנן סלקא דעתי שתהיה ממלא מקומו של ריש לקיש שהיה מקשי לי כ"ד קושיות על השמעתתא והייתי מוכרח לתרץ לו הכל ועל ידי כך רווחא שמעתתא אבל אתה אומר לי 'תנא דמסייע לך' אטו לא ידענא דשפיר קאמינא! וכן הענין כאן דרבי זירא חריף ומקשי כי מרוב חריפותו מוליד קושיות הרבה בשמעתתא ורבה מרוב הרחבת שכלו מוליד סברות ולתרץ בהם הקושיות ההם ונמצא רבי זירא צריך לרבה ורבה צריך לרבי זירא ברם תלמודא מבעייא להו מי הוא הצריך לחבירו יותר שהבעיין יודע דתרווייהו צריכי זה לזה אך בעי מי הצריך יותר ומסיק בתיקו עד שיבא אליהו זכור לטוב ויאיר עינינו בתורת חיים .