בן יהוידע על עירובין כו.

מְלַמֵּד שֶׁחָלָה חִזְקִיָּהוּ, וּבָא יְשַׁעְיָהוּ לְהוֹשִׁיב יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. פירש רש"י 'כדי שלא יהא רשות למלאך המוות להכנס לשם' וקשיא והלא בפרק א׳ דברכות (ברכות י.) מפורש להדייה אחר שהגיד לו ענין מיתתי אמר ליה חזקיהו הע"ה הב לי ברתך והשיב לו ישעיהו הע"ה שכבר נגזרה עליך גזירה שתמות ולא יש תקנה נמצא ישעיהו נתייאש ממנו, ולמה הושיב ישיבה כדי שלא יכנס מלאך המוות? ונראה לי בס"ד דודאי חזקיהו הע"ה ימות בנשיקה ורק יתראה לפניו מלאך המוות באותה שעה לעשות לו בעיתותא בלבד ולא יוכל ליקח נפשו בידו ולכן ישעיהו הע"ה הושיב ישיבה שלא יוכל להכנס שם לעשות לו בעיתותא. או נראה לי בס"ד לעולם לא נתייאש ממנו וידע שיש תקוה שיחיה ותתבטל הגזרה ורק אמר לו כך שכבר נגזרה גזרה כדי שישבר לבו ויתפלל מקירות לבו. אי נמי נראה לי דבתחלה נתייאש ממנו ולכן אמר לו שכבר נגזרה גזרה אך אחר שסתר חזקיהו את דבריו באומרו כך מקובלני שלא להתייאש מן הרחמים חזר ישעיהו מדעתו הראשונה והוא גם כן השתדל לעזור לו על ידי קביעות ישיבה ועל ידי תפלה. אי נמי הוא עשה לו דבר הנהוג לכל תלמיד חכם שחלה דלאו כולי עלמא ידעי זה ואם לא היה מושיב ישיבה הוה מתחזי זלזול כבוד לחזקיהו הע"ה לעיני הרואין בראותם שלא עשה לו כדרך שעושין לתלמידי חכמים או עשה כן לפרסם הנס.

וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דִּלְמָא אַתִּי לְאִיגְרוּיֵי בְּשָׂטָן. נראה לי אין כונת הגמרא לדחות סברת ישעיה הע"ה דמי יוכל לפקפק ולדחות מעשה נביא אשר רוּחַ הֳ' דִּבֶּר בּוֹ אך הכונה כמו שכתב הריטב"א ז"ל: 'ולא היא' פירוש לתלמידי חכמים בעלמא ליכא למעבד כמו שעשה ישעיה שהיה נביא וצדיק גמור עכ"ל, ועיין מהרש"א מה שכתב בזה ולא ראה דברי הריטב"א הנזכר והוא הבין חשש הנידוי הוא על החולה עצמו ולכן פירש הטעם בדרך אחר וי"ל בדבריו וק"ל.