בן יהוידע על בכורות לו.

אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לָאו. קשא איך הכחיש רבי יהושע, ומי הכריחו להכחיש חס ושלום? ונראה לי בס"ד דידוע מה שכתב הרב פתח עינים בברכות (ברכות כז:) בהך עובדא דשאל (רשב"י) על תפלת ערבית דקאמר התם 'עמד השואל ושאל' דדרכם היה שאין בעל השאלה שואל מן החכמים בית המדרש אלא יש אחד ממונה על דבר זה שהוא ישאל כל השאלות אשר יגידו לו השואלין. ולכן כאן רבי יהושע לא ראה את רבי צדוק שואל בית המדרש ולא ידע ששאלה זו היא של רבי צדוק, אך קודם זה כששאל רבי צדוק מן רבי יהושע ואמר לו דיש לחלק בין חבר לעם הארץ לאו על כל חבר הורה כן אלא רק הורה על רבי צדוק שהיה מוחזק ומפורסם בצדקות וחסידות ואין לו חמוד ממון והוא אשר התענה ארבעים שנה על ירושלים ובודאי דיש לחלק בין דידיה לבין שאר חבירים בסתם, וכיון דשאל השואל על חבר בסתם אמר לו רבי יהושע לאו דודאי כך הוא הדין אבל רבי צדוק שאני ושאני, והנה רבן גמליאל היה מכיר בדבר זה שלא המתין עד שישיב לו רבי יהושע תשובה על שאלתו למה אמר 'הֵן' אלא תכף ומיד אמר לו 'עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ' שעשה לו בזיון אז אמר רבי יהושע אם אומר לו אני לא אמרתי 'הֵן' אלא לרבי צדוק דיש לחלק בין חבר מוחזק ומפורסם לבין חבר בסתם אז היה בוש רבן גמליאל מן הבזיון שעשה לו לרבי יהושע, על כן אמר מוטב שאשתוק ואעשה עצמי כאלו הכחשתי ובדין עשה לי רבן גמליאל כזאת כדי שלא יבוש רבן גמליאל ראה כמה היה חסיד רבי יהושע זי"ע.