בן יהוידע על ביצה יא.

לֵימָא מְסַיֵּעַ לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רֹב וְקָרוֹב - הַלֵּךְ אַחַר הָרֹב. כתב הרב המחבר שמן הטוב על ביצה ששמע מעט"ר הרה"ג מור זקיני רבינו משה חיים זלה"ה שהיה מקשה דמאי סייעתא לרבי חנינא דשאני הכא דאיכא קרוב דאיסורא מדקתני בסיפא ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרים שמע מינה דברישא מיירי דאיכא קנים סמוכים שאינם מזומנים עד כאן דבריו זצוק"ל. ונראה לי בס"ד לתרץ דסלקא דעתך דסתמא דהש"ס דאורחא דמלתא בקן שיש בו עופות שיש עופות נח להם לישב בתוך הקן בפנים ויש עופות דנח להם לישב לפני הקן דהיינו אצל הפתח להיות קרובים לאויר ולכן ודאי זה הבא להזמין בערב יום טוב עופות כדי ליטלם ביום טוב לא יזמין אותם שהם בתוך הקן בפנים וישארו אותם שלפני הקן מוקצים דאיך יבא ביום טוב ויעביר ידיו על המוקצין שפוגע בהם תחלה כדי ליטול המזומנים שבפנים כי אי אפשר שלא יכשל בזה שיזיזם לאותם המוקצים כשמושיט ידיו ליטול המזומנים מבפנים, על כן ודאי אם ירצה להזמין אותם שבתוך הקן בפנים מוכרח שיזמין גם לאותם השוכנים ויושבין לפני הקן שהם חיצונים כדי שלא יהיו מוקצים אלא יהיו הכל מוכנים ומזומנים ואז פושט ידיו לפנים ליטול כרצונו וגם אין חשש שמא יתערבו זה בזה כיון דכולם מזומנים. ולכן סתמא דהש"ס מעיקרא סלקא דעתך דמה שאמר במשנה זמן בתוך הקן ומצא לפני הקן איירי שיש עופות לפני הקן ויש תוך הקן כי כן הדרך ברובא דקנים ומוכרח לומר שהוא זמן לאותם דלפני הקן גם כן מטעם האמור כדי שלא יכשל למחר בהזזת המוקצין שפוגע בהם תחלה וגם כדי שלא יתערבו זה בזה ואף על גב דבמשנה לא פירש ואמר שזמן גם לפני הקן מכל מקום הדבר מפורש מעצמו כי כיון דקאמר זמן בתוך הקן מוכרח לומר שגם אותם דלפני הקן זימן אותם ועל כן יש לומר דתנא דידן הכי קאמר כגון שהיה שלשה עופות לפני הקן סמוך לפתח והיה עוד שלשה בתוך הקן בפנים ובא הוא בערב יום טוב וזמן את השלשה שלפני הקן והשלשה שבתוך הקן מטעם האמור ולמחר ביום טוב מצא את השלשה שזמן בתוך הנה הנם לפני הקן שמצא לפני הקן ששה עופות הרי אלו אסורים דלא אמרינן אלו השלשה הנוספים לפני הקן באו ממקום קרוב שהם אלו שהיו בפנים בתוך הקן אלא אמרינן אלו השלשה הנוספים לפני הקן אתו מרובא דעלמא ואלו הם מוקצים וכיון דנתערבו בשלשה המזומנים מאתמול לפני הקן נאסרו כולם ואותם השלשה שזימן אתמול בתוך הקן אזלו לעלמא ולהכי קאמר אם אין שם אלא הם פירוש כשבא ביום טוב ליטול לא מצא הקן אלא הם כלומר הם שהיו מזומנים שם מאתמול שלא מצא אלא רק שלשה לפני הקן ולא יוסיף עליהם כלום הרי אלו מותרים כי בזה לא נעשה שינוי בלפני הקן כי כמו מספרם אתמול בעת ההזמנה כן נמצאו עתה ביום טוב ולכן לא חיישינן לומר דכמו אותם השלשה שזימן בתוך הגן פרחו ואזלו לעלמא כן אותם השלשה שזימן לפני הקן פרחו עמהם ואזלו ואלו השלשה שמצא היום לפני הקן אתו מעלמא אלא אמרינן כיון דלפני הקן לא מצינו היום שינוי מעת ההזמנה דאתמול אמרינן אלו הנמצאים עתה הן הן שהוזמנו מערב יום טוב. ולכן על הצעה זו קאמר הש"ס לימא מסייע ליה לרבי חנינא והשיב בדף, רוצה לומר אין הכרח לפרש דברי התנא דאיירי במציאות זו והצעה זו כדי למידק מינה רוב וקרוב הלך הרוב דאיכא למימר דאיירי שיש דף יוצא ובולט חוץ לקן תחת האויר והדרך הוא דאתו תמיד עופות דעלמא וחונים על זה הדף ולכן אם בערב יום טוב לא היה עופות לפני הקן כלל כי אם היה שלש או ארבע עופות בתוך הקן בפנים ולמחר מספר עופות אלו שהזמין בפנים מצאם לפני הקן שהוא סמוך לפתח ולא מצא בתוך הקן כלום להכי הם אסורים משום דאיכא דף הבולט חוץ שעליו מצוים תמיד עופות מוקצים והוא קרוב למקום זה דלפני הקן שהוא סמוך לפתח שימצאו בו העופות היום והרי כאן קרוב דאיסורא ועוד איכא למתלי ברוב דאיסורא שהם עופות דעלמא מלבד אותם שעל הדף להכי אסרינן עופות אלו הנמצאים היום לפני הקן דאמרינן אתו מעלמא שהוא רובא אתו מן הדף שהוא קרוב דאיסורא ולא תלינן דאתו מתוך הקן שהוא מקום קרוב דהיתרא ולכן כיון דאפשר לומר דמתניתין איירי במציאות זו דאיכא דף שהוא קרוב דאיסורא ליכא סייעתא לרבי חנינא מהכא, והוא הדין דהוה מצי לעשות המציאות של קרוב דאיסורא כגון דאיכא קן אחר שאינו מזומן סמוך לאותו קן המזומן אלא כיון דבאמת מתניתין סתמא נקיט ולא קאמר דאיכא קן אחר שאינו מזומן ניחא ליה לעשות המציאות דאיירי בדף אף על גב דגם זה לא נתפרש במשנה משום דרוב הקנים אית להו דף ולכן כיון דאמר התנא זימן בתוך הקן מפרשינן לה דאיכא דף בולט דסתמייהו דקנים הכי הוי. וכן רבא עשה מציאות אחרת לקרוב דאיסורא כגון דאיכא שתי קינין זו למעלה מזו ואף על גב דזה הגוונא לא נתפרש במשנה כי התנא נקיט קן אחד עם כל זה עשה רבא מציאות כי דרך דחוייא הוא זה לומר לית לך למימר דאיכא סיועא לרבי חנינא מהאי מתניתין כיון דאפשר לפרשה דאיירי בכהן גדול כי גם סתמא דהש"ס עשה מציאות והצעה בדבר התנא שלא נתפרש במשנה אך אמר בלשון ספק לימא מסייע ליה לרבי חנינא אם אפשר שרבי חנינא יפרש דברי התנא באופן שיהיה לו סיעתא מדבריו והשיב לו אביי הא איכא לפרושי דברי התנא באופן זה דליכא סייעתא מיניה לרבי חנינא וכן השיב רבא.

הָכָא מַאי אִיכָּא לְמֵימָר? מְמַּלַּךְ וְלָא תְּבַר? כֵּיוָן דְּשַׁחֲטָהּ - לַתְּבִירָא קַיָּמָא. הקשה הצל"ח ז"ל מבואר כאן דבית שמאי חיישי לאמלוכי, וקשה דלעיל דף ט' בסוגיא דסולם למה לא אמר טעמא דבית שמאי דילמא ממלך ולא ישחוט היונים ונמצא טרח בסולם שלא לצורך? עיין שם. ונראה לי בס"ד דהכא לא חיישינן שלא ישחוט כלל אלא חוששין דילמא שביק בהמה זו ושחיט בהמה אחרת וכן בתבלין שביק קדרה זו דבעיא תבלין ומביא קדרה דלא בעיא תבלין אבל התם גבי סולם צריך אתה לחוש ולומר שלא ישחוט יונים כלל יען דהיונים צריכין הזמנה מערב יום טוב ואם אלו היונים שהזמינם מערב יום טוב נמלך ואינו שוחט אותם נמצא אינו שוחט כלל דאין לו אחרים מזומנים כדי לשחטן וחששה כזו שלא ישחוט כלל לא חיישינן. ואם תאמר נחוש שמא ימלך וישחוט בהמה במקום העופות זה אינו דאם הוא הזמין עופות מערב יום טוב כדי לאכול בשר עוף לא ימלך היום כדי לאכול בשר בהמה ורק במין אחד יש לחוש שימלך לשחוט בהמה אחרת שהיא שמנה יותר, וכן בתבשיל דבעי תבלין אפשר שימלך לבשל תבשיל אחר דלא בעי תבלין.