בן יהוידע על בבא מציעא קז:

רַב לְטַעֲמֵיה, דְּרַב סָלִיק לְבֵי קִבְרֵי. נקיט סָלִיק מפני שהיה מנהגם לעשות הקברים במקום גבוה כדי שלא יעמדו שם מי גשמים ויחריבו הקברים. ואומרו תִּשְׁעִים וְתִּשְׁעָה בְּעַיִן־רָעָה לשון מליצה הוא זה להפליג הדבר גם כיון לפי דרכו במספר זה של צ"ט שהוא מספר טִּיט הַיָּוֵן [104] שהסטרא אחרא נקראת טִּיט הַיָּוֵן (תהלים מ, ג) וממנה נמשכת עין הרע בר מינן השם יתברך יצילינו ברחמיו אמן כן יהי רצון.

וְנִזְקָק לְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מִתְאַוֶּה לְאִשָּׁה אַחֶרֶת. נראה לי בס"ד מטעם זה קאמר דְמוֹצִיא אֶת הַקִּנְאָה וּמַכְנִיס אֶת הָאַהֲבָה, כלומר מוֹצִיא הַקִּנְאָה מלב אשתו דאם מתאוה לאשה אחרת אז כפי הטבע מרבה שיחה עם נשים אחרות ומשחק עמהן ואשתו תראה ותתקנא אך כיון דאינו מתאוה לאשה אינו פונה לנשים אחרות וממילא מוֹצִיא הַקִּנְאָה מלב אשתו וּמַכְנִיס אֶת הָאַהֲבָה בינו לבין אשתו כי הוא מוסיף לה אהבה והיא גם כן מוספת אהבה.

זֶה יֵצֶר הָרָע, שֶׁרֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מַר (דברים ז, טו) . נראה לי בס"ד הכונה בתחלה ידבר מתוק שיאמר שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ (קהלת יא, ט) ויש זמן הרבה לפניך שתעשה התשובה ותתקן המעוות ונמצא אתה נוחל שני עולמים ואחר שירשיע ביותר ויקריבו ימי הזקנה חושש פן יעשה תשובה אז אומר לו דע כי רעתך גדולה והסכלת עשו ואם תחשוב לתקן ולשוב על מה שכבר עשית אין תועלת בזה לחומר הדבר שאפילו על שיחה קלה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹקִים בַּמִּשְׁפָּט ואם כן למה תהיה קרח מכאן ומכאן? טוב שתשלים ימיך בתענוגים והחשבון אחד הוא! ונראה לי בס"ד רֹאשׁוֹ מָתוֹק קודם אותיות 'יצר' יש 'קטף' שהוא צֳּרִי ואתמר בברייתא (כריתות ו.) הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף ובערבי נקרא עוד אל בלטאן וְסוֹפוֹ מַר דאחר יצר 'כקש' [420] שהוא מספר כת [420] שהוא לשון נשיכה בתלמוד.