בן יהוידע על בבא קמא לב:

בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת כַּלָּה מַלְכְּתָא. כבר פרשתי בס"ד לעיל למי קאמר 'בּוֹאוּ' ועוד נראה לי בס"ד שהיה דרכו לקבץ עמו בני אדם דרך הילוכו כשהיה הולך לקבל שבת הן כדי לזכות את אחרים והן כדי שיהיו עמו עשרה. ועוד נראה לי בס"ד על מה שאמר רבינו זלה"ה (בשער הכונות דף ס' ע"ד) בשבת עצמו מאיר שם אהי־ה דיודין שעולה קס"א והוא סוד הנועם הנמשך יום שבת עיין שם. והנה מספר ישראל [541] עם מספר אהי־ה דיודין שהוא קס"א [אלף הי יוד הי=161] עולה מספר שבת [702] ולזה אמר בּוֹאוּ וְנֵצֵא לקראת שבת עם האורות דשם אהי־ה דיודין הוא מדבר בואו עמי ואז שנינו נצא לקראת שבת כי מספר שלכם מספר שלי שאני ישראל עולה מספר שוה לקראת מספר שבת. ובזה יובן מאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבה יא, ח) אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָל הַיָּמִים נָתַתָּ בֶּן זוּג וְלִי לֹא נָתַתָּ בֶּן זוּג? אָמַר לָהּ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בֶּן זוּגֵךְ. והיינו כי מספר הארה של שבת ומספר ישראל המה עולים במספר שבת.

רַבִּי יַנַּאי מִתְעַטֵּף וְקָאִי, וְאָמַר: בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה. הנה רבינו האר"י זלה"ה [זכרונו לחיי העולם הבא] אמר שצריך לומר פעם שלישית בלחש כנגד הדעת דיצירה ובגמרא לא הוזכרו אלא רק שני פעמים בקול רם כנגד חכמה ובינה דיצירה ובודאי האמת הוא כמו שאמר רבינו האר"י ז"ל טעמו של דבר אך דברי תורה כְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע, על כן נראה לי בס"ד שצריך לעשות קבלת שבת במחשבה ודבור ומעשה ולכן כנגד מעשה ודבור שהם גלויים אומר שני פעמים בקול רם וכנגד המחשבה שהיא נסתרת אומר פעם אחת בלחש.