בן ימין רנג

דלא זכה להבין דבריו ז"ל דאשתמיט מיניה ד' התוס' בפסחים דק"ג ד"ה ולא היא ואנא דאמרי האמת אתו שלא הבין ד' ה' ז"ל וקו' איני מכיר דהתם בפסחים לא תי' על ההיא עובדא דר' דלא היה שם כוס דזה א"א לו' כיון דא"ל כוס ש"ב אתה שותה אלא תי' דאף דהיה שם כוס אינו מן הראוי לשלם לו יו"ד ז' בשבילה כיון דלפעמים מברכין ברהמ"ז בלא כוס וא"כ כיון דאינה טעונה כוס אינה מוכרחת כדי לשלם לו בעדה ומה סתירה יש בזה לטעמו של הרב ז"ל דה' ז"ל ל"ק אלא דקושיתם ל"ק על ההיא דלעיל דכיון דלא מדכר כוס אי"ל דמיירי בלא כוס משא"כ הכא גבי ר' דקא מדכר כוס ליכא למימר דלא היה שם כוס. אבל אה"ן דיש לתרץ באו"א דאף דהיה שם כוס אינו חייב כלום בשבילו כיון דלפעמים כו' ומ"ש בכונת ד' התוס' דהתם בפסחים. כבר ראיתי לה' שמן המר ד"ז ע"ד שכ' כן וכנר' שהוא זכרון חצי גנב ועיין למהרח"א ז"ל בס' מ"ק בחי' לחולין דס"ז ע"ב שה"ד מהרש"א ז"ל הללו ולא הק' עליו מדי עי"ש. כי מן הב'אר יש להרגיש קצת מל ה' מכת"ל ז"ל שכ' שם דקי"ד ע"ד בביאור ד' רש"י ז"ל וז"ל וברכת היין אינה מן הכלל מאיזה טעם שיהיה אי מט' התוס' א"ן משום דאינה מוכרחת דס' דברהמ"ז אינה טעונה כוס ע"כ ולא זכר שר דגם טעמא הזאת השנית היא מהתוס' ז"ל שם בפסחים גם מה שרצה לחלוץ בעד הש"ך במאי דהשיג עליו ה' חיד"א ז"ל מההיא דפס' וברכות ע"מ דדחיקא ליה לו' בההיא דקאמ' ר' כוס ש"ב אתה שותה דקרי ליה הכי משום דמברכין עליו ברהמ"ז מלבד דאיני רואה שום טעם בדבריו עוד בה דבההיא דברכות לא הוזכר התם דמברכין על כוס של ברהמ"ז בפה"ג ומי הגיד לו רז זה ומן הסתם קרי ליה כוס ש"ב ומשמע אפי' דאין מברכין עליו. גם מה שרצה לישב ד' הפרישה על מ"ש עליו ה' חיד"א ז"ל שם דמ"ש שהרי ר"ג חייב מ' זהובים הוא אגב שיטפיה לדידי אין כאן ישוב כלל דלפחות הי"לל שהרי לר"ג בלמ"ד ואין זה אלא דרך דרש ולישוב כזה יותר מתוק לחכי לו' שמוטת אגב. גם מה שרצה לישב תמיהת ה' חיד"א ז"ל על רש"ל והש"ך ז"ל דמקום יש בראש לישב דבריהם בטו"ט ודעת כו'. גם בזה לא מצאתי לו מקום ואצ"ל טעם דאיך יוצדק לו' על ברכת בפה"ג דהיא ברכה ע"מ דאורייתא של ברהמ"ז דאינה אלא ברכה על הכוס וא"כ אף אי אמרינן דבהמ"ז טעונה כוס כיון דאינו אלא מדרבנ' לא קרינן ביה כ"א ברכה ע"מ דרב' שאמרו דטעונה כוס וכמ"ש שם ה' חיד"א ז"ל וכה אמר מר דכוס ש"ב נמי איכא מצוה בהדה דקי"ל ברהמ"ז טעו' כוס ע"כ וכונתו ז"ל כמ"ש וז"פ וישובו של ה' ז"ל הגם שכ' שם שהוא בדוחק עיין בס' מפ"ב ביו"ד סי' כ"ח שהביא מה שהשיג עליו בזה ה' כמוהרד"ף ז"ל והחזיק בדבריו וכ' שהוא ישוב נכון עי"ש. גם מה שהק' על ה' מכתם לדוד במה שרצה לישב קו' התוס' דפ' כסו"ה שם עפ"י דרכו של הש"ך דהברכה רביעית היא ברכת מע"ג דדלמא ס' ר"י כר"ג זקנו עיין לה' חיד"א ז"ל בס' מחב"ר שם שהק' עליו כן. עו"כ ע"מ שהק' הלח"מ פ"ב מה"ב ע"מ דס"ל להר"מ ז"ל דבר' מע"ג הוי דרבנן מההיא דפ' כצ"מ דאמרינן התם אלא דיליף לה מז' המיני' כו' ואע"ג דאמר שם במסקנא אלא סברא הוא משמע דמהא לא הדר ביה דליכא שום ט' למיהדר ואפשר דאיכא ט' כדכתב הב"י כו' ולכך סבור דכשאמרו בגמ' אלא מז' המינים ר"ל אפי' דתאמר דז' המינים הוי דאורייתא אבל לפי האמת אינו כן וידי"ן חרי"פ נר"ו כ' ע"ז וז"ל והנה למאי דעלה בדעתו ד"ע לצדד דמ"ש אלא דיליף לה מז' המינים לצדדין קתני חזה הוית להגאון הפר"ח בליקו' א"ח שהק' כן ותי' ככל החזיון הזה ע"כ. ואנכי הרואה עירוב פרשיות קא חזינה הכא דתי' הפר"ח הוא בדרך אחר ומר אמר חדא ומא"ח דהפר"ח לא קאמר דמ"ש אלא דיליף מז' המינים ר"ל אפי' דתאמר דז' המינים הוי דאו' וכמ"ש הלח"מ ז"ל אלא לקושטא דמלתא קאמר הכי והיינו דמעיק' הוה משמע ליה להש"ס דוברכת לא קאי אלא אלחם ומשו"ה יליף שאר מינים מכרם וקמה אלא דכי אשכח פירכא הדר ביה למימר דוברכת קאי לז' מינים למילף שאר מינים ע מיניהו וכיון דלבסוף אשכח פירכא נמי לז' מינים וברכה נפק"ל מסברא הדרינן למאי דהוה ס"ל מעיקרא דוברכת לא קאי אלא אלחם. נמצא דלפי"ד הפר"ח ז"ל מ"ש אלא דיליף מז' המינים הוא כפשטיה משום דהוה ס"ל להש"ס דז' המינים הוי דאורייתא אלא דשוב הדר ביה. גם מ"ש על הלח"ם דעלה בדעתו לצדד כו' וכלו' דכך עלה בדעתו לכאו' אבל לא הרוה צמאונו בזה ונשאר הדבר אצלו בצ"ע לא חזינא כהאי סימנא ע"ג הלח"ם אלא אדרבא נח רוגזיה בהכי אלא דנקט במילתיה בדרך אפשר ולא הצ"ע בסו"ד אלא מאי דקשיתיה ליה עו' מההיא דנטע רבעי וז"פ לע"ד בד' ה' ז"ל. הן אמת דלא עליו נר"ו תלונותי כ"א על הרה"ג מרן זקננו ז"ל בס' מ"מ ה"א סי"א אשר ה"ד הוא נר"ו דנר' מד' ז"ל שהבין כן בד' הלח"ם ז"ל שכ"כ וז"ל וראיתי שהלח"ם תפס עליו מהא דריש כ"מ והעלה הדבר בצ"ע כו' ע"כ. ואחרי נע"ר אין נר' כן מד' הלח"ם ז"ל וכמ"ש ועיין לה' באר מ"ח ז"ל בגי' דינקותא די"ב סוע"א שכ"כ להדייא על הלח"ם דלא הצ"ע כ"א לקו' השנית עי"ש. עוד הק' ע"מ דתריץ יתיב הרמ"ז קו' הלח"ם ז"ל על הר"מ בההיא דנט"ר עם מ"ש ה' שדה יהושע ז"ל ז"ל בפ"ז דפאה דדבריו נפלאו ממנו ולא ירד לסו"ד כו' אני טרם אח'לה לדבר אציגה נא עמך מאי דח'זות קשה הוגד לי בד' ה' ש"י ז"ל בפ"ק דערלה דתנינן התם במתני' העלין כו' והסמדר מותרין בערלה ובנזיר וברבעי ר' יוסי או' הסמדר אסור מפני שהוא פרי ואמרינן עלה בגמ' תני ר"י או' סמדר אסור מפני שהוא פרי וקשיא אי אסור בנזיר למ"ל פרי אי פרי הוא יהא אסור בכל כו' והוק' לו להרב ז"ל דמאי קא מקשה אימא ה"נ דמ"ש ר"י במתני' אסור מפני שהוא פרי אכולהו קאי והביא ל' הר"ש ז"ל בפיה"מ וז"ל ר"י או' סמדר אסור. יש מי ששונה בירוש' דאנזיר קאי ופריך עליה דאם פרי הוא יהא אסור בכל ע"כ ופי' הוא ז"ל ד' הר"ש דלאו אירוש' דמכילתין קאמר שהרי לית דתני הכי הכא כלל אלא אההיא דפ' ג' מינין קאי דאיתא התם לחים לרבות את הסמדר מתני' דר"י היא דר"י אמר סמדר אסור בנזיר מפני שהוא פרי ועלה קאי הר"ש ז"ל ואמר יש מי ששונה בירוש' דאנזיר קאי וא"כ היכא דמקשה כאן אם פרי יהא אסור בכל אהתם קאי והכי פירושא ר"י או' סמדר אסור מפני שהוא פרי הך מתני' פירשוה במס' נזיר דאנזיר קאי שכן אמר התם וכו' והשתא התם קאי ופריך אי אסור בנזיר למ"ל פרי כלו' את אמרת דהא דאמרינן סמדר אסור הוא בנזיר דוקא וא"כ אי אסור בנזיר למ"ל פרי כלו' כו' ואי פרי הוא כלו' כו' א"כ אמאי קא אמרת דמ"ש ר"י במתני' הסמדר אסור שהוא בנזיר בלבד אימא דעל כולהו קאמר ומסיק דר"י אכולהו קאמר וההיא דנזיר נשארה בתיקו את"ד ז"ל. ואחרי בקשת אלף מחי' אנכי הדייוט לא זכיתי להבין איך אפשר לפרש ולו' בכונת ד' הר"ש דקאמ' יש מי ששו' בירוש' דאנזיר קאי דהיינו על ההיא דפ' ג' מינין דמאי דקאמר התם דר"י אמר סמדר אסור בנזיר כו' לאו למימרא דדוקא בנזיר קאמר מלתיה ר"י דמידי בלבד כתיב אלא משום דהתם קאי בנזיר דקאמר לחים לרבות את הסמדר דאסור בנזיר ומשו"ה קאמר מתני' ר"י היא דר"י אמר סמדר אסור בנזיר כו' כלו' דמ"ש ר"י במתני' סתמא סמדר אסור מפני שהוא פרי אכולהו קאמר וא"כ לדידיה אף לנזיר אסור וז"פ לע"ד וא"כ איך אפ"ל דעלה פריך הש"ס הכא אי אסור בנזיר ל"ל פרי כו' ועו' דא"כ התם בנזיר הי"ל להק' כן דמייתי התם מי ששנאה להא דר"י דאנזיר קאי ולא הכא. ועו' דאעיק' איך אפ"ל דקו' הש"ס דהכא היא על מאי דפירשוה התם דאנזיר קאי והעיקר חסר מן הספר דהי"ל להביא ההיא מתניתא ולהק' א"ו מוכרח לו' כמאי דפריש לה ה' מהר"ר אליהו ז"ל דה"ג לה הכא תני ר"י או' סמדר אסו' בנזיר מפני שהוא פרי וכ' דכ"ן דפי' הר"ש ז"ל ועלה הוא מאי דקא' הר"ש יש מי ששונה כו' ואף דהן הן הדברים הנאמרים התם בנזיר לא פחות ול"י עכ"פ שנים היא דהכא