בן ימין רלז

מאתים מנה. וסיים וכ' דאין לו' אלא שכונתי להשיג ע"כ וכשאני לעצמי רוח ה' דיבר בו אך כוותיה ולא מטעמיה. שבאמת כונתי להשיג מפי עליון הוא אדוני נר"ו דין אמת לאמיתו דע"י תמיהתי זאת ביאר דעתו ד"ע באר היטב דבסיר' ארוכה אף שהיה בידו סכין להפרידה מן הצלע כל שברור לו שלא נגע הסכין בריאת יש לנו לבדוק הנגלד כדינו בנפי' ואם בצבץ טרפה דהא ליכא למתלי בסכין אלא שגם בזה אנכי הרואה לאדוני ר"ם כסותר מיניה וביה דבסו"ד כתב דקם דינא דאם סירכא יוצאה מדו"ר לאומה והוכרח להיות שם סכין על אופן שיהיה ונמצא נגלד באומה א"ץ בדיקה כו' דמדבריו אלו שכ' והוכרח להיות שם סכין על אופן שיהיה נר' דדעתו להכשיר בלא בדיקה גם בסיר' ארוכה כיון שהיה שם סכין וזה לא יתכן אך צ"ל שמני"ר אחר מנהג מקומו שהבהמה בארץ סגורה נגרר וכ' כן שאף אם תהיה הסיר' ארוכה איכא למיחש שהסכין נקבה משא"כ בעירנו זאת שהבהמה תלויה ויכול ליזהר בשופי וליכא למיתלי וש' רב מאת נא"ה העבד ישראל. הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט סי' נב שייך ליו"ד גם מעו'בי שאלוניקי יע"א השיב לי על הנדון הנז"ל מע' הרב הנכבד רב טבחיא כמוהר"ר אברהם ברכה נר"ו וז"ל. רוב ברכות ושובע שמחות יחולו על מעלת החה"ש כולל אור ישראל מגזע היחס והמעלה זרע ישראל כה"ר ראובן אליהו ישראל יהי אלהיו עמו אלהי ישראל. קדמאה של'ים אנן דסגינן בשלי'מותך ש"ח וש"ן יהא רעוא דהעמוד חי ובריא אולם כל הימים בהני תלת מילי דאמור רבנן כיר"א. עי"טי המדבר קבלתי מכתבך הנעים והנהני ע"ד השאלה אשר שאלת על מה שאתם נוהגים בעירכם דכשהאומה סרוכה לדו"ר ומכה בדופן ובמקום אותה סיר' יש נגלד תחתיה דאתם נוהגים להכשיר בלתי שום בדיקה בנגלד כהוראת הגאון מוהרד"ח ז"ל בס' תו"ז דל"ז אות ג' סי' א' וע"ז שאלת דלפי טעמו של הר' ז"ל משום דא"א לכוין בהיות הבהמה בארץ סגורה א"כ בעירכם שהבהמה תלויה בעת הבדיקה וכשהסיר' ארוכה קצת אינה מהודקת הריאה עם הדופן יכולים להפריד הסיר' מהדופן בלי נגיעה בריאה ואפשר לכוין בשופי שלא יתנקב הריאה נראה ודאי דצריך לבדוק הנגלד כדינו אלא דגם בזה המנהג בעירכם להכשירה בלי בדיקה בנגלד ולא ידעת על מה סמכו להקל בזה ואם יש באיזה פוסק סמך וסעד למנהג זה או אפשר דהוא מנהג בטעות ועו' שחלת לידע איך נוהגים בעירנו בענין זה ע"כ לשון מכתבך. והנה דין זה דנגלד קרום העליון כ' הרשו"ג בסי' ל"ו סק"ה דטרפות זה היינו שנעשה הקרום העליון כחלב בלוי שהוא קרום עב ע"ג הריאה בלי שום ריעותא בריאה אלא שהקרום נקלף בצפורן כדלקמן סו"ס ט"ל בהגה ולכן צריך לקלוף כל אותו קרום שנקלף ולבדוק אותו בנפ' במים שמא ע"י שלקה הקרום העליון לקה ג"כ קרום התחתון וכשינקבו ב' טרפה ע"כ. ועיין עו' להרשו"ג בסי' ט"ל ס"ק ע"ז דכתב גבי בשר בלוי דמנהג שאלוניקי לבדוק אותו במים כשאר סירכא ולמדו כן מדין נקלף קרום הריאה הנ"ל בסי' ל"ו ס"ב דבדקינן שם במים כמ"ש שם ומשו"ה לא הביאו רבינו בס' הקצר דין זה כיון דכבר כתב דין נקלף קרום העליון דדין זה מדין נקלף נגע בו הרוקח וכיון שכן אם נמצא תחת הבשר בלוי כפל והבשר בלוי הזה מכסה הכפל דיינינן ליה ככפל עם סיר' דאמרינן דכפל בא מן הסיר' ומכשירין אותו בנפיחה גם הכפל ושכן כתב הר' ימין משה דהחלב בלוי הוה ליה סיר' יעו"ש והנה מנהג עירנו יע"א הוי דכשיש סיר' בדו"ר עם מכה ויש נגלד תחת הסיר דאין עושים נפיחה לנגלד אלא מכשירין אותו בלתי נפיחה מכח המכה וכמו שמועיל המכה להציל את הסיר' כן מועיל להציל את הנגלד. והגם דהרשו"ג לא בא על הב"אר להודיע מנהג זה וכדרכו הטוב בכל מקום מ"מ מדבריו אלה יוצא יסוד למנהג זה דכיון דנגלד עם בשר בלוי עשה אותם ענין זה וכבר כ' דבשר בלוי קרי ליה הר' ימין משה סיר' וה"ה לנגלד דהו"ל סיר' וכיון דדין סיר' יש לו א"כ המכה מציל אותו. ועיין להר' תורת הזבח דל"ז אות י"ב ונפ"מ מזה היכא דנמצא נגלד עם סיר' ובדקו אותו ועשה בצבוץ ושוב ראה שהיה מכה בדופן במקום ההוא דמכשירין אותו וכמ"ש הרשו"ג בסי' ט"ל מחו' מ"ג וז"ל אומה הסרוכה לדופן ובדקו הסיר' ועשה בצבוץ ואח"כ ראו בדופן ומצאו שם מכה בדופן במקום הסיר' דמכשירין אותו והביא ראיה מדברי הרמב"ם פ"ז מה"ש שתולה לומר שבשעה שנפרקה מהדופן נקרעת ול"מ אם היתה הריאה דבוקה הרבה במכה שיש לתלות בכך אלא אפי' היתה סרוכה בסיר' ארוכה וחתכו הסיר' מן הדופן ונשארה תלויה בריאה וחתכוה הסיר' מן הריאה בסכינא חריפא כמנהג אפי"ה נוהגים להכשירה דתלינן שבסכין ניקבה שהיו מנקים הסיר' עכ"ד מנהגי מהר"ש יצחקי ז"ל והכי נהגינן מעשי' בכ"י ע"כ וכ"כ בזו"ת שם מחו' ח"ן ועיין למוהר"ש חסון ז"ל הו"ד בס' מקור ברוך סי' ח"ל דכ"ב משם מהרי"ף וכ"כ הר' אשדות הפסגה חיו"ד סי' ב'. והגם דמהר"ח חוצירי שם בסי' ג' פקפק בזה כמו שיעו"ש מ"מ עיין למהריב"ל ח"ג סי' פ"ז דכ"כ ועי"ש ועיין להר' תורת הזבח סי' פ"א או"ת ל'. ומעתה אבא נא לעיק' שאלתך דמה שדקדק מדברי מהרד"ח דלפי הטעם שנתן משום דא"א לכוין בהיות הבהמה סגורה. דבעירכם שהבהמה תלויה בעת הבדיקה וכשהסיר' ר' קצת ארוכה דצריך בדיקה הנגלד שפיר דקדקת ושכן מתבאר מדברי מהר"ש יצחקי הנ"ל. דכתב ול"מ אם הייתה הריאה דבוקה הרבה שיש לתלות במכה אלא אפילו הייתה סרוכה בסיר' ארוכה וחתכו הסי' מן הדופן ונשארה תלויה בריאה וכהכוה הסיר' מן הריאה בסכינא חריפא דתלינן בסכין. הרי דכשהסיר' ארוכה אז אין לתלות בדופן אלא דתלינן דבשעה שהיו מנקים את הסיר' מן הריאה. ומשו"ה הוצרך להתיר מטעם זה כיון דליכא למיתלי בדופן. ומהרד"ח ז"ל כיון דכבר כתב דא"א לכוין בזה משו"ה לא חי' בזה בין היכא דהסיר' היא ארוכה או דבוקה בדופן דבכל גוונא א"א לכוין כיון דהבהמה היא סגורה בארץ. ונוכל לו' דמהר"ש יצחקי דחי' בהכי דמיירי דהבהמה תלויה ברגליה דאז יש לחלק בהכי או היכא דיש בקיאים אפשר לכוין. אלא דמעיקר סמיכתו דמהרד"ח ז"ל לדין זה דאות י"א יוצא ממנו היתר גם היכא דהסיר' היא ארוכה והבהמה תלויה. והוא דשם סיים בה דאין צריך בדיקה וכמו שכן מתבאר ממ"ש לקמן באות נו"ן בנקב בריאה וסיר' עם מכה דמנהגינו להכשיר ומשם בארה יעו"ש. ומ"ש באות נו"ן ט"ס הוא וצ"ל באות ס' והוא בסי' פ"א אות ל' דשם כ' וז"ל. אומה הסרוכה לדו"ר ומכה בדופן ואיתרמי משו' ס' אחר שנפחו את הריאה ובצבץ שם דמד' הרמז"ל מתבאר דכשרה והפר"ח ז"ל בסי' ט"ל הביא ס' הראב"ד ז"ל דחולק על הרמב"ם ואוסר ושכן הסכימו הרב"י בבד"ה והכנה"ג והש"ח והערך השולחן. ברם הרשו"ג מחו' מ"ג כ' משם מהר"ש יצחקי ז"ל דכשרה דתלינן בסכין כדעת הרמז"ל ושכן מנהג שאלוניקי וכן הוא מנהגינו להכשיר ותלינן בסכין. ועיין למוהריב"ל ח"ג סי' פ"ז דחילק בין סכין לסכין ומזה יש סמך למנהגינו להיתר יעו"ש. הרי דכל עיקר סמיכתו להתיר הכא גבי נגלד היינו משו' דתלינן בסכין וכמו שכ' שם להתיר גבי מכה עם סיר' לחוד בלתי נגלד דהגם דעשה בצבוץ באותו מקום דתלינן בחריפא דסכינא וכמ"ש הרשו"ג וקאמר דכן הוא מנהג איזמיר. ומדבריו אלה יש להתיר ג"כ מה"ט כשהסיר' ארוכה וגם דהבהמה תלוייה ויש נגלד תחתיו והוא כשיש סיר' עם מכה בלתי נגלד תלינן בסכין והה"ן