בן ימין רלג

היא על קרום התחתון ממש יפה נבדקת בנפי' ולמה לא מלאהו לבו כיון דאעיק' לא סליק אדעתיה דכונתו על נגלד כזה וכמו שביארתי. וכן ראיתי למע' הר' המופ' הנז"ל נר"ו שכ' בפשיטו' שיפה הקשה הרשו"ג להרמ"ו ז"ל וד"ב]. ועיין להר' ש"ך ז"ל והר' פר"ח ז"ל והר' לחם הפנים ז"ל והר' שמלה חדשה ז"ל והר' לבושי שרד ז"ל וש"פ ז"ל במה שכ' מור"ם ז"ל בדין בועה שנמצא ע"מ שנקלף יש להטריף כי הוא כקרום שעמ"מ דכולם פירשו על הקרום הב' דניקב וזה הקרום הנמצא שם ע"ג הבועא הוי קרום שע"מ ושום אחד מהפוס' ז"ל לא עלה על דל שפתיו לו' שהוא על הקרום העליון שנלקה ונקלף ביד. דון מינה ואוקי באתרין בדין מוהרי"ו ז"ל בסיר' ע"מ שנקלף דקאמר והקרום נתקרם עליה ר"ל על קרום התחתון אשר תחת הסיר' שניקב ועלה בו קרום ולזה אפי' דלא מבצבצא טרפה ועיין להגאון כמוהרד"ח ז"ל בס' תורת הזבח בא'ות ג' סי' ג"ל ס"ח מה שהק' על הרשו"ג במ"ש בדין זה דבועה ע"מ שנקלף כו' אלא דכל לגבי דידי תמהני גם על הר' כמוהרד"ח ז"ל ע"מ שהשיג עליו בדין זה דוקא ולא אשלמעלה הימנו ככל הנז"ל דכיון שהניח דין נגלד במונח זה ומזה הביאו לו' בדברי מור"ם ז"ל דשמע ולא הבין והם דברים פשוטים. [היר"א כבר הוכחתי במישור דקושית הרשו"ג על הרמ"ו ז"ל חזקה כראי מוצק ולית נגר דיפרקיניה. אך במה שהק' על מור"ם ז"ל בדין בועא ע"מ שנקלף כעת אין בידי ס' שו"ג לראות הדברים ככתבן ובע"ה כשיבא לידי אשנה פרק זה]. ועוד דבסו"סי ל"ט ע"מ שכתב מור"ם ז"ל ריאה שנמצא עליו כמו חלב כיסוי והוא בשר בלוי כו' והוא מן הב"י בשם הרוקח כ' הוא ז"ל דדין זה דבשר בלוי דמי טפי לנקלף קרום הריאה ומשום הכי לא הביאו רבינו דין זה בס' הקצר כיון שכבר כתב בסי' ל"ו ס"א דין נקלף קרום הריאה דדין זה מדין נקלף נגע ביה הרוקח ובזה סרה התימה של הרב כנה"ג בהגהב"י סי' ל"ח או' מ"ו שתמה על רבי' למה השמיט דין זה של הרוקח מס' הקצר ונשאר לו בתימה ואצלי אין כאן תימה כדאמרן כיון דמדין נקלף נגעו ביה את"ד יעו"ש הרואה יראה דתירוץ זה מהניא דוקא לפ"ד דכל מין נקלף הוא שנקלף ביד ומוכרח להוציא הקרום מע"ג הריאה כמו ח"ב ולבדוק תחתיו בנפי' לזה קאמר דדמי ממש דין נגלד לדין ח"ב ואין שום תמיהא על מרן ב"י ז"ל. אבל האמת אינו כן דבנגלד מה שאנו מצריכין לקלוף מעליו הוא כשיש שם ח"ב או איזה קרום אחר עליו שנקלף ביד. אבל כשלא יש שום דבר עליו זולת שנמצא קלוף ומופשט הקרום העליון לא מצריכינן כ"א נפי' לבד כמ"ש כל הפוס' ז"ל. וכן ראיתי להר' שמלה חדשה בסי' ל"ו ס"ג בדין נגלד עיר העליון כו' כ' שם בחצי לבנה וז"ל נ"ל דה"ה אם יש לקותא בכל עור העליון וקולפין ורואין שבתחתו' אין שום לקותא דינו כנגלד והר' לבושי שרד ז"ל בסעי' יו"ד האריך להוכיח על קו' הטו' ז"ל בסי' ג"ל ס"ט בדין ושט שמחמיר כשנלקה העור העליון והוא עומד שם דגריע טפי משנקלף וסבר דלא מתכשרא אפי' בבדיקה כיעו"ש. והעלה הר' ל"ש בסו"ד דאין חילוק אלא דבעי בדיקה שיקלוף העור הלקוי ויבדוק אח"כ מי מבצבצא כמו בנגלד את"ד ז"ל יעו"ש. הרי לך דלא קאמרי דכן הדין בכל מין נגלד וזה הוי סדר בדיקתו סתם אלא אדרבא ללמדנו התר הפך הט"ז ז"ל דמהניא לה בדיקה אחר שיקלוף העור הלקוי ויבדוק במים כמו דבדקינן בנגלד. אבל בדין נגלד כ"ע מודו דהוא כפשוטו דהיינו שלא נשאר שם כ"א קרום התחתון לבד כיעו"ש בדבריהם ולא דמי לדין ח"ב בכל צדדיו כי אם כשיש עליו איזה קרום או ח"ב ומצריכינן לקלוף אותו מע"ג הנגלד כמו שאנו קולפין אפי' שיבא ע"ג ב' הקרומים ולבדוק תחתיו. אבל כשנמצא נגלד לבד לא דמי לדין ח"ב כנלע"ד. [היר"א גם לזה תירץ מע' הר' המופ' הנז"ל נר"ו דכיון דהראשו' הצריכו לבדוק הח"ב בכפי' דמי לדין נגלד דבעי נפיחה ועיין לעיל מה שכתבתי עליו]. סי' מז שייך לי"ד את זה שלחתי לעי"ת איזמיר יע"א למ"ע הרב השלם רב טגחיא כמוהר"ר בן ציון ג'וקריל נר"ו ביום ט"ו לח' זי"ו תרמ"ט. את קסת'י נתתי שפחתי לפניו די"ו לעבד לבקש תורה מפיהו ככתוב כי מצי'ון תצא תורה על אודות המנהג שאנו נוהגים פה עירנו שכשהאומה סרוכה לדו"ר ומכה בדופן ותחת אותה הסירכא יש נגלד אנו מכשירין אותה בהחלט בלי שום בדיקה בנגלד. אנכי בער לא מצאתי שום סמך להיתר זה. שהגם שראיתי להגאון בס' תורת זבח דל"ז אות ג' סי"א שכ' וז"ל נגלד וסירכא לדו"ר עם מכה אע"ג דהסיר' תלינן במכה והנגלד היה צריך בדיקת נפיחה כנז"ל כדינו מ"מ כיון דמפריקין הסיר' מן הדופן בסכין דלא חליש פומא וע"י טורח בהיות הבהמה בארץ סגורה וא"א לכוין מסתברא לתלות דמחמת הסכין ודאי ניקבה ואין צורך לבדיקה וכמו שכן מתבאר ממה שאכתוב לקמן בס"ד באות נו"ן בנקב בריאה וסיר' עם מכה דמנהגינו להכשיר ומשם בארה ועיין בסעי' שאח"ז ודוק עכ"ל. אחרי נע"ר ביראת הכבוד לא ידעתי מה כונתו ומה דעתו ד"ע דהלא שם באו' ב' כ' שהסכים להלכה ולמעשה שצריך בדיקה בכל נגלד לכתחי' וידוע שכל ריעותא שבריאה הצריכה בדיקה וא"א לעמוד ע"ב טרפה מטעם שלא נבדקה כדינה וכמ"ש איהו גופיה שם אות ט' בנגלד שנמצא תחתיו א' מהדברים המונעים לעבור הרוח כו' שראוי להטריף מטעם שא"א לבודקו כראוי. וא"כ הכא נמי כיון שע"י הפרקת הסי' מן הדופן מתקרעת הריאה שם במקום הנגלד ראוי להטריף כיון שא"א לעע"ב ומ"ש עוד וכמו שכן מתבאר ממה שאכתוב לקמן כו'. אם כונתו על מ"ש בדקכ"ז ע"א אות וי"ו מלבד דשם לא הוזכר סיר' עם מכה עו' בה דאדרבא משם ראיה לסתור ששם באות ט' כתב משם הכנה"ג דאי איכא ריעותא בריאה במקים הנקב כו' טרפה כיון שא"א לעע"ב והכא נמי איכא ריעותא דנגלד ? ומה כחו יפה להכשיר בלא בדיקה וכעת צע"ר לי עכ"פ לפי טעמו ז"ל משום דא"א לכוין בהיות הבהמה בארץ סגירה וע"י טורח יפה עירנו שהבהמה תלויה ואנו מפריקין הסיר' מן הדופן בנחת ואפשר לכוין בשופי שלא תינקב הריאה. ומה גם כשהסיר' ארוכה שאינה מהודקת הריאה עם הדופן הא ודאי שצריך לבדוק הנגלד כדינו ואיני יודע על מה סמכו להתיר בלא בדיקה ובכן אח'לי יכונו להודיעני דעתו הרחבה בזה אם יש ממש בדברי אם לאו תורה. היא וללמוד אני צריך. ודרך אגב אציגה נא בזה מה שנתקשיתי בדברי הרשו"ג ז"ל בסי' ל"ח מחו' ד' שכ' שמנהג שגיוניקי בהאדימה מחמת מכה לבודקה בנפיחה וק"ל דאיהו גופיה שם בסו' ס"ק י"ב הביא מ"ש הכנה"ג בשם הר"י פיגון ז"ל דעיקר טעם הטרפות בהאדימה מחמת מכה הוא משו' דעתיד לינקב הקרום וכ"כ גם במחו' ג'. וא"כ היכי מהני בדיקת הנפי' דהרי אף שעדיין הקרום היה קיים היה ראוי להטריף מטעם דעתיד לינקב על הכל לדברו הוחלתי שיפנה אל האזוב להודיעני דעתו ד"ע ויבא שכמ"ה הכ"ד המכבדו באהבה העבד ישראל הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט ס' מח וזאת תשובתו אלי מאן דחביב לי כגופאי רחימא דנפשאי בנן של קדושי' נטיעות דומות לשרשים דין הוא הדר מעלת הרב השלם כמוה"ר נר"ו. מגן אבות יהיה בעזרו כיר"א.