בן ימין רלב

סי' מו וז"ל השניה עוד נפשי לשאול הגיע בריאה שנמצא הקרום קלוף דהיינו שנגלד קצת מקרום העליון הנה עיקרא דהאי מלתא איתא בחולין דמ"ו והביאו הטור סיל"ו וז"ל. אמר רבא האי ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשרה ופירש"י ז"ל דהיינו דנגלד קרום העליון ונשארה הריאה בקרום התחתון לבד והיינו כאה"נא סומקא היותו קרום התחתון אדום כתמרה סומקא כשרה ומבואר מפשט הסוגייא דהיינו דנגלד קרום העליון מהב' קרומים שע"ג הריאה. וכן הביאו כל הפוס' הרי"ף ז"ל והרמז"ל ובה"ג ז"ל וגם כל האחרונים ז"ל הכי סבירא להו ומר"ן ז"ל בש"ע סי' ל"ו ס"ב כ' וז"ל אפי' נגלד פי' נקלף קרום העליון כולו כשרה אלא שצריך בדיקה והוא מדברי הר' בה"ג ז"ל בדקנ"ח דכתב והוא דלא מפקא זיקא והביאו הרא"ש ז"ל בפסקיו דכ' דמתוך לשונו משמע דבעיא בדיקה אעפ"י שאין לשון הש"ס משמע כן דלשון כשר משמע אף בלי בדיקה ומיהו מתבאר מדבריו דכיון דכשתנית מברייתה וקרום התחתון דק צריך נפי' שמא ניקב עכ"ל. נמצא דבש"ס והפוס' והגאונים ראשונים וגם אחרונים כולם הבינו דלשון נגלד ר"ל שנקלף ונפשט הקרום העליון שבריאה מעט או הרבה ונשאר אותי מקום בקרום אחד לבד שהוא הקרום התחתון הדק וחיישינן שמא ניקב ומצריכינן בדיקה כיעו"ש בדבריהם. אמנם הרשו"ג ז"ל בסי' ל"ו בדין נגלד אחר שהביא דברי הש"ס ורש"י ז"ל כ' הוא וז"ל וטרפות זה היינו שנעשה הקרום העליון כחלב בלוי שהוא קרום עב ע"ג הריאה בלי שום ריעותא כלל אלא שהקרום נקלף בצפורן כדלקמן סו"סי ט"ל בהגה. ולכן צריך לקלוף אותו הקרום שנקלף ולבדוק שם בדיקת נפי' במים שמא ע"י שלקה קרום העליון לקה ג"כ קרום התחתון וכשנקבו שניהם טרפה אלו דבריו ז"ל. הרי מבואר מדבריו שכתב וטרפות זה כו' דנקלף שאמרו הוא שנקלף בידי אדם כמו שאנו קולפין החלב בלוי מע"ג הריאה וזה הדין הוא בהחלט לקלוף כל מין נגלד ולבדוק תחתיו במים כמו שיראה הרואה בדבריו. הן אמת דלפעמים יבא ח"ב ע"ג הריאה ויש שם נגלד תחתיו מעט או הרבה כמ"ש הגאון ה' כמוהרד"ח ז"ל בס' תורת הזבח אות ח' ולפעמים יבא ג"כ נגלד ויש עליו במקו' הנגלד קרום לבן פעמים מסובך זה הקרום כמו רוחב ב' אצבעות ופעמים כמו חוטים מסובכים על הקרום הזה שע"ג הנגלד ומוכרחים אנו לחתוך אותם חוטים בסכינא חריפא כדי שיהא נקל לקלוף גם השאר דלעולם יהיה נמצא סביב מקום הקרום הנז' שע"ג הנגלד חלב בלוי או קרום דק מלמעלה או מלמטה ע"ג ב' הקרומים ואנו אוחזים בזה הקרום ואנו קולפים גם אותו הקרום שהוא נקלף מע"ג הנגלד ואנו עושים נפי' אי לא מבצבצא כשרה כדין הח"ב עכ"פ לפעמים יבא ג"כ נגלד לבד דהיינו שנמצא הקרום העליון קלוף ומופשט מעל הריאה מעט או הרבה ואין עליו שום קרום ושום ח"ב לקלוף מעליו כי לא נשאר שם כ"א קרום התחתון לבד והוא מתלבן יותר משאר מקום הריאה או אדומה יותר ומכשירין אותו בנפי' לבד בלתי שום קליפה כמ"ש כל הפוסקים. [היר"א כל המשרת בטיב מלאכה זו יראה דדבריו אלו אינם אלא מן המתמיהין א' מ"ש דלפעמים יבא ח"ב ע"ג הנגלד כמ"ש הגאון מוהרד"ח ז"ל דמלבד שעינינו רואות כי אינו לפעמים אלא רובא דרובא. עוד בה דגם הגאון מוהרד"ח ז"ל כ' כן דעל הרוב יבא ח"ב ע"ג הנגלד ב' מ"ש ומוכרחים אנו לחתוך אותם חוטים בסכינא חריפא אינו כן דמלבד דאין הכרח לחותכם אדרבא לחותכם קשה כיון דבאים מתוחים ואדוקים הרבה וכמו שכן ראיתי להרב המופלא רב טבחייא ראב"ד שבעיה"ק ירושת"ו כמוהר"י עוזיאל נר"ו שכ' בפסק דינו אשר שלח לעט"ר הר' ר' אב"א נר"ו שאופן קליפת החיטין האלו הוא בצפורן ג' מ"ש והוא מתלבן יותר משאר מקום הריאה אינו כן כי נגלד כזה יבא לעולם אדום וכמ"ש בש"ס בהדייא האי ריאה דאגליד כאהינא סומקא]. ולפי דברי הרשו"ג שכ' וטרפות זה כו'. הרי משמע דזה הדין שייך בהחלט בכל מין נגלד דצריך לקלוף אותו ביד וזה אי אפשר כשיבא נגלד לבדו דהיינו שהקרום העליון הוא קלוף ואין עליו שום ח"ב או קרום אחר דמה יקלוף עוד דאם יוציא קרום התחתון בודאי תנקב הריאה [היר"א כבר בא חכם מע' הר' המופ' נר"ו הנז"ל וישב דבריו] ועו' במה שהניח במונח הרשו"ג ז"ל דדין זה דנגלד שאמרו הוא דצריך לקלוף אותו ביד דוקא ולא חילק הש"ג ישי"ג ג"כ לדברי הרמ"ו ז"ל ולדברי מור"ם ז"ל וז"ל. כ' הרמ"ו ז"ל וכן אם יש סירכא אפי' תלויה ע"מ שנקלף נ"ל דטרפה ובמקומות שעושים נפי' כמנהג שלוניקי לא מלאני לבי לשום אותה במים לראות אם מבצבצא אם לאו משום דחשיבנא לה כקרום שעלה מ"מ והקרום נתקרם עליה ומפני זה אינה עושה בצבוץ עכ"ד וכ' הוא ז"ל שם בסעי' ז' מחו' א' וז"ל ואני שמעתי ולא אבין סיר' זו היכן קאי אי על גב קרום שנקלף סיר' זו מה היא עושה כיון שנקלף הקרום והסיר' שעליו יפה מהניא לה בדיקה במים כשאר קרום שנקלף בלא סיר' ואי מיירי בסיר' שבא תחת הקרום שנקלף זה לא יתכן שלעולם הסיר' בא ע"ג הקרומים לא בין קרום לקרום לכן מלאני לבי לעשות נפי' בכי האי גוונא אפי' בסיר' שאינה תלויה ואפי' במקום שאין עושים נפי' דהכא לא באנו לעשות נפי' בשביל הסיר' אלא בשביל הקרום שנקלף וכבר הוכחתי במישור בסמוך שאפי' במקום שאין עושים נפיחה בקרים שנקלף עושים דסיר' זו מלחות הקרום זה שנקלף שלקה הוא בא וכן עיקר א"ד ז"ל וכן השיג ע"ד מור"ם ז"ל בדין בועא שנמצא ע"מ שנקלף העור העליון כו' כיעו"ש בסעי' ח'. ואחרי המ"ר מכת"ר מי זה אמר ותהי דמה שכ' הרמ"ו ז"ל בדין סיר' ע"מ שנקלף הוא כשיבא קרום אחר או ח"ב ע"ג הנגלד דאז אנו מוכרחים לקלוף אותו קרום. ואז גם הסיר' שעל הקרום נקלף מאליו כמו שהבין הוא ז"ל דיותר בפשיטות משמע דדברי הרמ"ו ז"ל הם כשבא הסיר' ע"מ שנקלף והוא קלוף הקרום העליון משם והסיר' היא ע"ג קרום התחתון וע"ז כתב דאפי' לא מבצבצא חשיבנא ליה באותו מקום שתחת הסיר' כקרום שעלה מ"מ דכיון דיש ריעותא דנגלד שם חיישינן דניקב הקרום וע"ז נעשה סיר' זו ומה שלא בצבץ הוי קרום שעלה מחמת מכה ר"ל על קרום התחתון דוקא. [היר"א אחד הרואה במישור דברי הרמ"ו לבבו יבין כי אא"ל כונתו כן כי מאחר שהסירכא יקלפנה עד שורשה כדינה מה יעכב עוד שלא לבצבץ במקום הסירכא אם ניקב קרום התחתון דאין לומר כדבריו דכיון דיש ריעותא דנגלד שם חיישינן דניקב הקרום וע"ז נעשה סיר' זו ומה שלא בצבץ הוי קרום שעמ"מ ר"ל על קרום התחתון דוקא דזה דבר שיוכל להתברר בחוש הראות אחר קליפת הסיר' אם עלה תחתיה איזה קרום מ"מ אם לאו. דאם נראה שם איזה קרום יקלוף גם אותו ויבדוק בקרום התחתון ואם לא נראה שום דבר בודאי דלא ניקב קרום התחתון כיון שלא בצבץ ולמאי ניחוש תו ואם כונתו הוא שזה לא יוכל להתברר בחוש הראות וחיישינן דעלה קרום דק תחת הסיר' שאין עין שולטת בו זה לא ניתן ליאמר. דא"כ גם כשעלה על הנגלד קרום לבן מ"מ דקלפינן ליה ובדקינן בקרום התחתון במים ואם לא בצבץ כשרה ניחוש דמחמת הריעותא דנגלד עולה על הקרום התחתון קרום אחר דק מחמת מכה תחת קרום לבן שקלפנו ולכן אינו מבצבץ דאדרבא נגלד כזה הוא יותר ריעותא מנגלד העור העליון ונשארת בקרום התחתון לבד כתמרה אדומה דאם נאבדה הריאה בלא בדיקה טרפה ותו דאעיק' לשון הרמ"ו דקאמר והקרום נתקדם עליה משמע על הקרום הידוע ומורגל להיות ולהתהוות מחדש ע"ג הנגלד ואין להרגיש על הרשו"ג ז"ל דא"כ למה לא הוסיף להוכיח ולהקשות בתוך דבריו על דברי הרמ"ו ז"ל דאם כונתו דהסיר'