בן ימין רכט

כי מן הב'אר אין מקום למה שהק' הרב הפו' נר"ו ע"ד השו"ג אלו וז"ל ואחד הרואה דדבריו נפלאו ממני דאחד הרואה תרוייהו הם סוגיא ערוכה מימרת רבא ריאה דאגליד כנ"ל ומימרת רבא ריאה דקיימא גילדי גילדי והרוקח הכי ס"ל דגילדי היינו בשר בלוי ומרן ז"ל פסק מימרת רבא ריאה דאגליד ולסברתו דיו באחת ולהכי השמיט דין הרוקח וא"כ הדבר ק' דלדעתו למה נשנו בתלמודא לתרי בבי ולתרי אמוראי דהא דא ודא חדא היא עכ"ל כי לפי האמור ומדובר אין כאן פליאה דדוקא לנגלד שעלה עליו קרום חדש דצריך בדיקת מים מדינא הוא דדמי הח"ב ולכן למדו ממנו בשאלוניקי להצריך בדיקה במים אך לפשטו' הש"ס דמיירי בריאה דאגליד כאהינא סומקא דהיינו שנשאר בקרום התחתון לבד ואין בו שום דבר לקלופ אין שום דמיון לח"ב עם נגלד כזה דרב המרחק ביניהם והיכי נילף זמ"ז ולכן אצטריך לבבא אחריתי האי ריאה דקיימא גילדי גילדי כשירה דהיינו כמו ח"ב לדעת הרוקח. גם מה שסיים וכתב דלדעתו למה נשנו בתלמודא לתרי בבי ולתרי אמוראי. אנכי לא ידעתי הני תרי אמוראי מ"ד שמייהו דהא התרי בבי לא נאמרו כ"א בשם רבא וכמ"ש איהו גופיה נר"ו וליכא אלא חד אמורא. אלא אי קשיא הא קשיא על ה' ז"ל במ"ש דדין זה מדין נקלף נגע ביה הרוקח ואחהמ"ר הא ליתא דהא הרוקח כ' להיפך דח"ב היינו כמו גילדי כמ"ש הרב בית הזבח באו' ג' דכ"א סוע"א וז"ל. אמנם בפי' גילדי כו' והרוקח כ' כמו ח"ב כו' ובכת"י למוהר"י פירמון מצאתי דגילדי דקאמר הש"ס אינו מ"ש הרוקח ח"ב כו' ע"כ ואיך כ' על הרוקח מה שלא עלה על לבו ולפי"ז הכי מיתרצא שפיר תמיהת הכנה"ג על רבינו שסמך על דין הגילדי שפסק בסי' ל"ח דהא והא חדא היא לדעת הרוקח ואף שאין צריך ראיה לזה זכר לדבר שהרב"י ז"ל הביא דברי הרוקח בסי' ל"ח וז"ל ומ"ש רבינו יש בה גילדי כו' כשירה מימרא דרבא שם הזכרתיה בסמוך וכ' הרוקח ואם על הריאה כמו חלב כיסוי כו' ע"כ. הרי לך בהדייא דכוונתו להשוות דין הח"ב לגילדי כדעת הרוקח בעצמו וזה תימה על הר' בית הזבח בכת"י וה"ד הר' הפוסק נר"ו שהביא דברי השו"ג הללו והק' עליו ולא נרגש מזה כלום. אחר שהוא בעצמו הוא המביא ד' הרוקח בפי' גילדי בספרו בית הזבח וכן תמהני על מע' הר' הפו' נר"ו שלא הלך ברג"ש כמ"ש. עוד דבר בקדשו מע' הר' הפו' נר"ו וז"ל וכיוצא בזה ראיתי להר' בית הזבח שכ' וז"ל ובס' שו"ג כ' שח"ב דומה לדין נגלד ובחיבורי כתבתי עליו שלע"ד אין דעתי סובל בזה כו' עי"ש וזיכני ה' ואינה תח"י חיבורו הגדול מכ"י וז"ל אות באות וכו'. ולענ"ד אחהמ"ר אחרי התבוננות נר' דלק"מ כי לא נכחד כי הדין דין אמת דשניא ושניא דין ח"ב מגלודה עפי"ה וזה הוי ריעותא כו' היינו דוקא לפו"ד דבח"ב לא הצריכו נפיחה ולהא יש מקום לחלק ביניהם. האמנם אחר האמת דבעוב"י שאלוניקי יע"א ראשונים הצריכו נפיחה והדר דינא דלדידהו חשיב כגלודא דהא הצריכוהו נפיחה מאן פלג לן לו' דלא הוי ריעותא מאחר כי מהמנהג הוא להפך ואחר כי הצריכוהו נפיחה למדו מדין נגלד לשוויינהו לגמרי לדין נגלד וז"ב עכ"ל ההפ"ו נר"ו. ואנא זעירא אחרי ניו"ק שותיה דמר לא ידענא דהלא הר' בית הזבח ז"ל עיקר קושייתו אינו אלא עמ"ש הרשו"ג ז"ל דמה שנהגו בשאלוניקי לבדוק הח"ב במים הוא דלמדו מדין נקלף דח"ב דמי טפי לנקלף. אהא קא מקשה דאי מהא לא איריא לנהוג כן דנהי דדמי פורתא במהותו ומציאותו וכדכתיבנא לעיל. אך לענין דינא שניא טפי חד מחבריה. ואיך למדו ממנו לעשות מנהג לחומרא. זהו מה שהוקשה לו להר' בית הזבח. וא"כ מאי האי דקאמר מני"ר הר' הפו' נר"ו דהיינו דוקא לפו"ד כו' האמנם אחר האמת דבעוב"י שלוניקי יע"א ראשי' הצריכו נפי' וכו' מאן פלג לן כו' והוא פלאי ! ! עוד אנא חזיתיה למע' הר' הפו' נר"ו שכ' ובהכי איירי השו"ג אח"ז במחו' א' בשם הרמ"ו סירכא ע"מ הנקלף דטרפה וכו' עד והמעיין יבחר. והמעיין יראה דהרשו"ג וה' תורת זבח ז"ל הם חלוקים זמ"ז במציאות דכפי הרשו"ג ז"ל הוא דאין דרך הבועא להמצא בין קרום לקרום ולדעת ה' תו"ז ז"ל הוא דברור ומוסכם מכל הפוס' דהבועא מתהוית בין הקרומים. ועו' חלוקים הם בדבר אחר דמדברי השו"ג שכ' ואם ע"ג הקרום כיון שהקרום נקלף גם הבועא נקלפת עמו משמע דלדעתו תוכל להתהוות בועא ע"ג ב' הקרומים מלחלוחית שמבחוץ שלא מן הריאה עצמה והר' תו"ז ז"ל לש לשיטתיה אזיל דזה רחוק מהשכל ומהטבע כי הבועא לא תתהווה כי אם מלחלוחית שבתוך בשר הריאה עצמה ולא ממקום אחר כמ"ש באו' בי"ת די"ג ע"א עש"ב. וע"כ לא מלאני לבי להכניס ראשי בין ב' התנינים הגדולים איש כמוני דל ורזה. אמנם הא קשיא לי בדברי התו"ז ז"ל במה שסיים וכ' וכן דעת הש"ך סק"ד והפר"ח וה' שער המים דאחרי נע"ר קדושים לא פירשו כן הרבנים הללו דהש"ך ז"ל כ' בהדייא וז"ל הוי כקרום כו' כלו' שקרום התחתון הוי קרום מחמת מכה. גם ה' שער המים כ' בהדייא "פי' קרום התחתון" וכן פי' הרפ"ח ז"ל ולפי פירושו ז"ל בדברי מור"ם הוא על הקרום העליון שנתהווה מחדש דזה הוי קרום מ"מ והוא פלאי וצ"ע. עוד סיים וכ' מע' ה' הפוסק נר"ו וז"ל ובכן ינוח לך דהשו"ג נקיט בידיה ב' דינים הללו ובא זה ולימד ע"ז כי הנה בגלודא אשר עלה עליו קרום עב נלמד מדין ח"ב דצריך קליפה וכ"כ כמבואר בסוס"י ט"ל בהגה. ונמצאת למד דכמו כאן מצריכינן בדיקת נפיחה ה"ה בח"ב והכל הולך אל מקום אחד דצריך קליפה ובדיקה במים דוקא עכ"ל. ואנה דאמרי אחרי המחי"ר מכת"ר זה אינו דכבר הוכחנו דדין זה דנגלד שעלה עליו קרום עב ולבן דצריך קליפה ובדיקה במים נלמד ממ"ש מרן גופיה בדין נגלד שצריך בדיקה הקרום התחתון ולא מדין ח"ב כמ"ש הוא נר"ו ומה שנסתייע ממ"ש השו"ג "כמבואר בסו"ס" ט"ל בהגה" לדידי לאו שמא מתייא דכונת הרשו"ג אינו אלא ללמדנו אופן הנגלד הזה שדומה לח"ב במראיתו וכן מ"ש להדייא שכ' וטרפות זה היינו שנעשה. הקרום העליון כח"ב וכיון שעדיין לא ידענו מהו ח"ב הודיענו באומרו כדלקמן סו"סי ט"ל בהגה אך לאו למימרא שדינם שוה כמו שהבין ה' הפוסק נר"ו ומ"ש עוד הרשו"ג שם בסיום דבריו ולכן צריך לקלוף כל אותו הקרום כו' האי ולכן סובב הולך למ"ש אח"כ שמא ע"י שלקה קרום העליון וכו' ולא על מאי דסליק מיניה כנלע"ד המעט הוא. הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט סי' מה שייך ליו"ד שאלה זו והבאה אחריה הן הנה היו מחד צורבא מרבנן ששלחן לב"ד רבה דעיה"ק ירושת"ו ואנכי המגיה היר"א ס"ט עיינתי בהן קודם הליכתן לשם והשבתי עליהן מה שנלע"ד וכדי להקל מעליך הקורא נכנסתי לתוך דברי החכם השואל במאמר מוסגר כאשר עיניך יחזו וז"ל הראשונה. ואבא לבאר לענין מה שאנו נוהגים פה עירנו יע"א למעך הסירכא ולקולפה ולעשות נפיחה במים במקו' הסיר' כמנהג שאלוניקי יע"א ושאר מקומו' אי מבצבצא טרפה ואם לאו כשרה דהיינו דלא מבצבצא תחת שטח כל עובי הסירכא צריך לדעת דלפעמים יש ריאות שקרומיה רכות וע"י חוזק הנפיחה מבצבצת בהרבה מקומו' כנודע לכל מי שיודע בטיב מלאכה זו ואפי' לריק שבקצבים ולפעמים ג"כ ע"י משמוש היד שאנו ממשמשים בריאה לקלוף הסיר' מבצבצת אצל מקום הסיר' כמו חצי אצבע או קרוב יותר כמו שתי שערות מגוף הריאה הפרש למקום שטח עובי הסירכא מה דינו אי תלינן דמחמת הנפיחה או משמוש היד ניקב שם וכיון