בן ימין רכח

כיון שהח"ב אינה ריעותא וא"כ דבריו צ"ע עכ"ל הטהור. ולע"ד אחרי המחי"ר אחרי התבוננות נר' דלק"מ כי לא נכחד כי הדין דין אמת דשניא ושניא דין ח"ב מגלודה עפי"ה וזה הוי ריעותא וח"ב לא הוי ריעותא היינו דוקא לפום דינא דבח"ב לא הצריכו נפיחה ולהא יש מקום לחלק ביניהם. האמנם אחר האמת דבעו"י שאלוניקי יע"א ראשונים נפיחה והדר קא דלדידהו חשיב כגלודה דהא הצריכוהו נפיחה מאן פלג לן לומר דלא הוי ריעותא מאחר כי מהמנהג הוא להפך. ואחר כי הצריכוהו נפיחה למדו מדין נגלד לשוייניהו לגמרי לדין נגלד וז"ב. והאמת יורה דרכו והוא דראיתי להרשו"ג שם בסי' ל"ו ס"ק ה' בהא דפ' מרן נגלד קרום העליון פי' שם תחי' דבריו מוצא מקור הדין מימרא דרבא האי ריאה דאגליד והוסיף וכ' וז"ל. וטרפות זה היינו שנעשה הקרום העליון כחלב בלוי שהוא קרום עב ע"ג בלתי שום ריעותא כלל אלא שהקרום נקלף בצפורן כדלקמן סוס"י ט"ל בהגה ולכן צריך לקלוף כל אותו הקרום שנקלף ולבדוק שם במים שמא ע"י שלקה קרום העליון לקה גם קרום התחתון וכשניקבו שניהם טרפה עכ"ל. והנה כל העובר בדברי הרשו"ג הנ"ל ישתומם דתנא אה אהיכא קאי אם בא לפרש דברי מרן פי' גלודה אתמהא דהא ריש דבריו הביא דברי רבא מאריה דהאי שמעתתא וכבר הוכחנו לעיל דהטור ומרן קיימי לדברי רבא ורש"י פי' דהיינו הופשט ולא נשאר כי אם קרום התחתון לבד ואהא כ' דצריך נפיחה לחוש לדברי בה"ג מ"ט דקרום התחתון דק וע"י שנתקלף העליון שמא ניקב והוא ז"ל הביא דברים אלו בס"ק וי"ו. א"כ מאין הרגלים לפ' פי' אחר על מרן דהיינו שנתהווה קרום עליון חדש. ומה גם כי מריהטת לשונו באופן כי נתהווה קרום חדש הבדיקה בנפיחה דינא הוא כאשר פי' הוא סדר הבדיקה דצריך קליפה וזה פשוט מדין ח"ב בסוס"י ל"ט. והגם דהתם אפי' כי מדינא לא בעי נפיחה ז"ה כמ"ש הוא ז"ל מנהג שאלוציקי היינו ח"ב לבד דאפי' דלא הוי ריעותא דאחר הקליפה עינינו הרואות דהריאה שלימה לא כן הכא דנמצא תחת הקרום גלודה הא ודאי הבדיקה צריכא לעיכובא ולהכי דייק בלשונו צריך לקלוף ולבדוק שם במים ואנן קיימינן כדברי מרן כי משמעות הש"ס דכשירה בהחלט גמור אילולי חששת בעל ה"ג א"כ דבריו הם משוללי הבנה וצריך נגר דיפריקיניה. ולבי אומר לי דניכר הטעות בדברי השו"ג וכן צ"ל כי אחר שהביא מקור הדין לפ' דברי מרן כי הם לקוחים המימרה רבא הוסיף לחדש דין חדש בגלודה אשר הוה ורגיל למי שרגיל במלאכה זאת וכ' וז"ל אשר צריך להגיה ומצוי טרפות בדין זה באופן אחר והיינו כו'. וז"ה דחידש לן תנא אופן המצוי בדין גלודה ופיו פתח בחכמה וטרפות זה דאי על לשון מרן קאי לא הו"ל לפתוח בשם טרפות דהרי בגמ' אמרי' דכשירה וכן הוא האמת דבגלודה לחוד על הרוב כשר כידוע למי שבקי במלאכה. אלא האופן כזה דנתהווה קרום חדש צריך אימון ידים לקולפו מכל צדדיו ובהגיעו למקום הנגלד שם יהיה הקרום עב ומנהגינו לשים רוק עליו ולמשמש עליו בקלות היד ופעם ביובל יהיה נקלף כולו כי על הרוב יתקרע קרום הריאה ותו לא מהניא בדיקה ופעמים בדרך מקרה ופלא יהיה נקלף כולו וצריך בדיקה לראות אם יבצבץ וע"כ פיהו פתח וטרפות זה. ולכל ישר הולך יודה על האמת בדברינו אלה ובהכי איירי השו"ג אח"ז במחו' א' בשם הרמ"ו סירכא על מקום הנקלף דטריפה דחשיבנא לה כקרום שעלה מ"מ כו'. ויפה הק' השו"ג דאם הכונה הוא על קרום העליון שנתהווה מחדש הרי נקלף עתה. ונקלפת גם הסירכא עמה דכיון שנקלף הסירכא שעליה יפה מהניא לה בדיקה כשאר קרום שנקלף בלא סירכא. וכ"כ הק' לדברי הרב המפה שכ' מיהו אם נמצא בועא על מקום שנקלף יש להטריף כי הוא כקרום שעלה מ"מ. והק' דהא לא יתכן גלודה כ"א באחת מב' פנים או כי נקלף קרום העליון ונשאר קרום התחתון וזה לא יתכן שיתהווה שם בועא ואם בין הקרומים דהיינו שנתהווה קרום העליון חדש מעו' לא ימצא בועא בין הקרומים מאחר דהוא המתהווה בועה זו מקרום התחתון לבד דקרום העליון כלא חשיב דהוא אשר נתהווה מחדש ואם ע"ג קרום העליון החדש הרי דינו בקליפה ואם בקליפת העור העליון נקלף גם הבועא נקלפת ואין כאן בועא. ולהכי הסכים דכשירה. מדבריו אלה מוכח בהדייא דמיירי הסירכא והבועא ע"ג קרום העליון אשר נתהווה כי הרמ"ו חשיב לה כקרום שעלה מ"מ והשו"ג מודה לסברתו אלא דמאחר דהסירכא הנז' היא ע"ג הקרום החדש והיינו בקליפה ונקלף גם הסירכא וא"כ קרום אין כאן מגוף הריאה וסיר' אין כאן. ואם כנים אנו בזה אין מקום למה שכתב הר' זקן ביתי בס' תו"ז בסי' ל"ג או"ה לישב דברי מור"ם ולדחות דברי השו"ג וכדי שלא אהיה כבן חולק לא אאריך לסתור דבריו והמעיין יבחר. ובכן ינוח לך דהשו"ג נקיט בידיה ב' דינים הללו ובא זה ולימד ע"ז כי הנה בגלודה אשר עלה עליו קרום עב נלמד מדין ח"ב דצריך קליפה וכ"כ כמבו' בסוס"י ט"ל בהגה ונמצאת למד דכמו כאן מצריכינן בדיקת נפיחה ה"ה בח"ב והכל הולך אל מקום אחד דצריך קליפה ובדיקה במים דוקא ולחתוך בסכין במקום האדוק זה לא ישמע על פיך דהא דברי השו"ג קאי בעוב"י שאלוניקי יע"א מתירי הנפיחה לחתוך הסירכא בסכין ולבודקה כדינא ואפי"ה כ' צריך לקלוף כל אותו קרום שנקלף וחבירו מעיד דומיא דח"ב הנלע"ד כתבתי עכ"ל נר"ו. סי' מד וזאת תשובתי אליו ראיתי להרב הפוסק נר"ו בד"ה האמנם מה נענה וכו' שהביא דברי השו"ג ז"ל בסו"סי ט"ל ס"ק ע"ז ואני היר"א טרם אענה עמ"ש ההפ"ו נר"ו בזה נתתי לבי להבין ולבאר כונת דבריו ז"ל באר היטב במ"ש דמנהג שאלוניקי הוא לבדוק אותו במים כו' עד דמדין נקלף נגעו ביה דכל הישר הולך לבבו יבין דכונתו לו' דח"ב דמי טפי לנקלף במהותו ואיכותו ובבדיקתו והיינו באופן דעלה עליו קרום חדש ע"ג הנגלד דבכה"ג הוא דדומין זה לזה דהאי והאי בעו קליפה ולכן למדו ממנו לעניין דינא לבודקו במים שאם כונתו על הנגלד שלא עלה עליו שום קרום חדש וע"ז קאמר דח"ב דמי טפי לנקלף לא יתכן דהא רב המרחק ביניהם במראיהן ובמהותן ובס' בדיקתן דבהאי איכא למקלף ובהאי ליכא אלא ודאי דכונתו ז"ל כמו שכתבתי ומשא"כ הגילדי דהיינו קליפות דאינן דומין לח"ב כמ"ש הוא ז"ל דהן אחת הנה ואחת הנה ואחר שכן בהכרח צ"ל שמדברי מרן שבסי' ל"ו בדין נגלד שכ' אלא שצריכה בדיקה נלמד בפשיטות גם אופן הנגלד שעלה עליו קרום חדש דצריך קליפה ובדיקה דממילא משמע דמאחר שהצריך בדיקה לקרום התחתון דחיישינן דניקב מרוב דקותו כש"כ בבואו עליו קרום חדש דמוכח שלקה הקרום העליון דצריך לקולפו כדי לבדוק הקרום התחתון שמא נלקה עמו דכיצד יבדקהו בהיותו מכוסה בקרום זה. דאי לא תימא הכי אלא דמדברי מרן אין שום משמעות ושום נפקותא לנגלד שעלה עליו קרום חדש. מה תענה במ"ש עו' שם השו"ג וז"ל דמשום הכי לא הביא רבינו דין זה בס' הקצר כיון שכבר כ' בסי' ל"ו דין נקלף כו' ובזה סרה התימא של הכנה"ג כו' שתמה על רבינו למה השמיט דין זה ואצלי אין כאן תימה דהא אמרינן דמדין נקלף נגעו ביה ע"כ. דא"כ ליכא למילף לח"ב מדין נגלד שפסק מרן דנגלד כזה לא דמי כלל לח"ב וכמ"ש והדרא תמיהת הכנה"ג לדוכתא. אלא ודאי צ"ל כמו שכתבתי דכל כך נלמד בפשיטות מדברי מרן עד כי נחשב כאלו כתבו בהדייא זה נלע"ד בכונת ד' השו"ג ז"ל ועו' נ"ל שלא הוצרך מרן לבארו משום דסמך על מ"ש בסעי' ג' בכללות דין קרום שעלה מ"מ בכל מקום בריאה דלא מהני וטרפה ומשם נלמד גם לנגלד שעלה עליו קרום לבן.