בן ימין רכה

מב"ק וא"כ מה כחו יפה של רבו להורידו מגדולתו דמה מצא בו עול עכ"ד ואי לאו דמסתפינא הוה אמינא דכד ניים ושכיב אמרה. גם מ"ש וז"ל ומה גם דקי"ל דאם קפיד לא מסתייעא מלתא גם עתה דקפיד לא מסתייעא מלתא ע"כ אנכי הדיוט לא מצאתי לדברי' האלו בית מושב דמדבריו משמע דדוקא אם קפיד הוא דלא מסתייעא מלתא ואין הדבר כן דהרי ע עיקרא דהאי מלתא הוא בכתובו' ד"ס ושם נאמר בתוס' והביאו כת"ר בעצמו בקונ' הראשו' וז"ל. ונ"מ היכא שהרב מוחל על כבודו דשרי אפי"ה אל יורה דלא מסתייעא מלתא הואיל ורבו אצלו עכ"ל. וא"כ זה שכתב כת"ר דקי"ל דאם קפיד לא מסתייעא מלתא לא ידעתי איה מקום כבודו ולא הי"ל לו' אלא במכ"ש דאם אפי' בנטילת רשו' אמרו דהואיל ורבו אצלו לא מסתייעא מלתא כ"ש וק"ו דאם קפיד אפי' אין רבו אצלו לא מסתייעא מלתא ולא היל"ל דהכי קי"ל. איך שיהיה וכ"ז שכתבתי אינו אלא לפי מאי דס"ד דר'ום נר"ו דבמונח זה נחו שקטו כל התמיהות שתמהתי על כת"ר. ברם כד דייקינן שפיר אף אם נאמר דכן היתה כונתו מעיק' ואנכי הדל לא ירדתי לסוף דעתו אפי"ה לא הרויח בזה כלום ואבא היום על ראשון ראשון על הראיה שהביא כת"ר מתשו' מוהריק"ו ז"ל שכ' שאין צריך ליטול רשו' בכל פעם שיורה כי אם בפעם הא' וא"כ גם בנ"ד כיון שהרשה אותו מעיק' וכו' ג"כ כאן שלא גזר עליו שלא יורה אין לחוש לחזרתו ושיצטרך לידע אם הוא מרוצה ברשו' הראשו' שהרשה אותו אם לאו דהא אין צריך רשו' בכל פעם כו' ולדידי עדיין לא חזינא שום ראיה מהכא לנ"ד דע"כ לא קאמר מוהריק"ו דאין צריך ליטול רשות בכל פעם אלא דוקא כשאינו רואה תלמידו שום רמז מהקפדת רבו אז אמרינן דמסתמא כיון שרבו נתן לו רשו' הוא לכל ימי עולם אבל בכג"ד דנ"ד שכבר שמע והבין שאין רצונו של רבו שיורה אה"ן דמוהריק"ו ז"ל אזיל ומודה שאסור לו להורות כיון דקא קפיד רבו ואפי' שלא שלח לו' לו בפירוש שאל יורה אפי"ה אסור לו להורות משו' כבודו של רבו ואף שרבו עשה שלא כהוגן להורידו מגדולתו תלמידו עכ"פ חייב לעשות רצונו של רבו. גם על הראיה שהביא כת"ר מתשו' הרדב"ז סי' ש"א ק"ן ואני עני השיבותי לו דגם זו אינה משלנו וכמ"ש שם באורך חזר וכ' כת"ר נר"ו וז"ל. ברם עתה שפירשתי דברי א"כ שפיר הבאתי לד' הרדב"ז אלו לראיה דכיון דלא גזר עליו בפי' כי אם שהוא מקפיד בינו לב"ע אי תלמידו מקיים הקפדתו מפי השמועה עובר כו'. וגם לזה אשיב דגם עתה דפי' דבריו עדיין לא חזינא אפי' כדמות ראיה לנ"ד וכאמור לעיל ואינו מן הצורך לכפול הדברים. גם הראיה שהביא כת"ר ממ"ש שם בסנהד' דאמ"ל ר"י לר"ש הרי אתה ברשותינו כו' ואנכי הצעיר ערערתי גם ע"ז בדברו' הראשוני' והן עתה חזר כת"ר להחזיק דבריו וכה אמר מר שהיא ראיה אלימתא וחזקה בלי שום ספק ומרוב חסידותיה דן אותי לכף זכות דלא הבנתי דבריו ומשו"ה הרבתי דברי' בלי שום טעם והוא דכל עיקר ראיתו הוא דכיון דהתלמיד זכה להורות אין כח ביד שום אדם להורידו מגדולתו משו' מב"ק אם אינו ע"ת ולזאת אשיב דמלבד דשלי"ח זיכני ה' ונתן לי דעת להבין ובפרט לדברי' כאלו דאינם צריכי' דעת אלא בפירושא אתמר כן בדבריו אלא דאף למאי דעלה ע"ד שלא הבנתי כן בדבריו אנכי לא ידעתי מה הרויח בזה דעדיין תמיהתי במקומה עומדת דאין מכאן שום ראיה דאין רבו יכול לחזור בו ולהורידו מגדולתו ממה שלא הרשה אותו ר"י לר"ש בסתם וכמו שהוכיח כת"ר דלענ"ד טעמא רבה איכא לחלק והוא טעם לשבח דשאני ר"י דמעיק' לא עלה ע"ד ד"ע להרשותו לעולם אלא דוקא עד שיבא אצלם וא"כ מי הכריחו ליתן לו רשו' בסתם דמשמעו לעולם ולחזור בו אח"כ ולהכנס ח"ו בסוג מי שאינו עומד בדבורו. גם מ"ש דאין כונתו לו' דר"י בכונה מכוונת יעשה זה להרשו' אותו בסתם כדי לחזור בו אח"כ אלא כונתו לו' שהי"ל להרשו' אותו בסתם כדי שכשיחזור ר"ש מבבל וירצה לחזור עו' שם להורות יהיה כפוף תחתיו ויהיה צריך לרשותו שש כו'. גם בזה לא ידענא מאי קאמר וכנר' דבעת ההיא שכח מ"ש בדברו' הראשונו' דשם כ' וז"ל דא"א כו' למה לא הרשה אותו בסתם אלא ודאי דלאו כל כמיניה לחזור בו כיון דכבר זכה התלמיד להורות ומעלין בק' ואינן מורידין כו' עכ"ד. והשתא לפי מאי דפי' דבריו עתה דכונתו לומר דהי"ל לר"י להרשותו בסתם כדי שכשיחזור כו' יהיה צריך לרשותו ואין כונתו למנוע אותו לגמרי א"כ איך שייך לו' בדבר כזה דמשו"ה לא הרשה אותו בסתם משו' דלאו כל כמיניה לחזור בו משום דמב"ק ואין מורידין שהרי אם עדין נותן לו רשו' שיורה כבתחי' היכן היא הירידה ואין להתעקש ולו' דנטילת הרשו' מרבו היא היא הירידה שהרי לא מצינו דבדבר כזה ג"כ אמרו מב"ק ואין מורידין ופשוט הוא. ועו' דאעיק' לישנא שכתב כת"ר שם על ר"י לחזור בו מרשותו לא יסבול לפרש לחזור בו מאותו הרשו' ולהרשות אותו מחדש. גם מה שרצה לתקן מה שהק' אנכי הדיוט על ר"י דלמה לא הרשה אותו עד לעולם כו'. גם בזה לא תקן כלום דעדיין לא איפרק מחולשא דמאי נ"מ אם היה נותן לו רשו' בפעם א' לכל ימי עולם ומה היה צריך לזאת הכפיפה אם כבר היה ראוי והגון לדון ולהורות. ברם הראיה שהוסיף כת"ר מחדש מתשו' שאלת יעבץ סי' ה' לכאורה היא ראיה שאין עליה תשובה ועליה דוקא ראוי לסמוך. אמנם אינו בנמצא בעירנו זאת ס' הנז' לראות הדברי' בשורשן וגדולה ראיה. עוד. חזה הוית בד"ק ע"מ שהביא ראיה בדברו' הראשונו' מתשו' הרדב"ז סי' ש"א קמ"ז דדעתו ג"כ הוא דאי לאו דקים ליה ביה לא יהיב לי רשותא. ואנכי הצעיר תמהתי עליו דאינה אלא ביאה רקנית כו' ועתה כת"ר חזר וטחן וטע'ן דקיצורו גרם לו דעיקר ראיתו הוא דאע"ג דבתחי' דבריו נקט הרדב"ז ז"ל הב' טעמים אפי"ה בסו"ד לא סיים כי אם הטעם דשמא יטעה בלשונו ואנא דאמרי דגם בזה לא תקן כלום במה שפי' דבריו חיי"ם ברצונו והוא דהרדב"ז ז"ל בתחי' כתב דעיק' טעמא דצריך שיגיעו להוראה הוי משו' כבוד הרב או משו' שמא יטעה בלשונו וא"כ בנטילת הרשו' יצא ידי שניהם ושוב כ' דכן נמי יש לדקדק כו' משמע דאם נטל רשו' מרבו מותר להורות דמסתמא לא יהיב ליה רשותא אי לאו דקים ליה בגויה ע"כ והשתא למה לו להביא הטעם דנ"ר דהכא לא נחית להביא הטעמים שהרי כבר הביאם לעיל אלא מה שבא הוא להוכיח ג"כ מד' הרמז"ל דבנטילת רשו' יכול להורות אפי' שלא הגיע להוראה משו' דמסתמא לא יהיב ליה רשותא אי לאו דקים ליה בגויה וזה פשוט עוד ראתה עיני בד"ק ע"מ שהק' אני עני על הרדב"ז ז"ל בתשו' מידי עוברי וכו' ככתוב שם באורך דזה אינו אלא אריכות הדברי' שלא כסדרן וכו' והי"ל להסמיכה כשהבאתי משם הר"ב נח"ל נר"ו דהק' כן להרשב"א ז"ל שם הי"ל לכתוב וכ"כ ק' על הרדב"ז ז"ל כו'. והנה מלבד דזה אינו אלא דקדוקי עניות ואיני יודע אם דברים כאלו ניתנו להוציאם מן השפה ולחוץ וכ"ש להעלותם על ספר עו' בה דאעיק' דבריו אינם אלא דברי נביאות שכתב שהבאתי משם ה' נח"ל נר"ו דהק' כן להרשב"א ז"ל. ועינתי בקונ' הראשון ולא מצאתי שמץ מינהו. ועו' דאף אתמ"ל דכונת כת"ר לו' שהי"ל להביא משם הרב הנז' נר"ו דהקשה כן להרשב"א ז"ל וליכתוב וכ"כ ק' כו' גם זה אינו השגה כלל ועיקר שהרי בלמדי ד' ה' נח"ל עדיין לא היה לי ידיעה ממ"ש הרדב"ז ז"ל כדי להסמיכו שם אלא דשוב אחר ימים עוד בלמדי דברי כת"ר נר"ו בראיתו שהביא מתשו' הלזו ולקחתי לראות הדברי' במקומן נרגשתי מזה בזוכרי דברי הר"ב נח"ל נר"ו ולא הבאתי שם דברי ה' נח"ל דהק' כן להרשב"א ז"ל משום שהוא רבוי דברים ללא צורך. גם מה שסיים כת"ר וכ' ועיין למרן כ"מ ז"ל פ"ה מה' ת"ת דקאי בדעת הרשב"א והרדב"ז ז"ל כו'. אנא דאמרי דבכדי טרח קן קולמוסו להודיעני זה דגם אנכי ידעתי שכ"כ הכ"מ שם ובב"י סי' רמ"ב ומה שלא הבאתיו להק' עליו ג"כ הוא משו' שראיתי שכבר קדמני בס' קיל ן' לוי ד"ט ע"ב שהק' למרן ז"ל ממ"ש הוא עצמו בב"י א"ח סי' תע"ב ופסקו