בן ימין רג

ועל מה שהקשיתי על פפ' ה' ז"ל בכונת הראיה שמביא בתשובה דא' ב' דאיך הבין שמ"ש בתשובה דסי' ר"ד בני אדם שנכנסו לבית הכנסת לאחר שאמר השליח צבור ברכו רוצה לומר לאחר שהתפללו הקהל פתח לה רב יאודה שי' בתשו' תחי' כו' ושוב ראה דאין כונת ה' ז"ל כך כו' ושוב כ' וז"ל אמת דיכול לאתויי ראיה דאחר תפלה כלו' דאם באו אחר שהתחיל יוצר אור דאז יכול הש"ץ לומר להם ברכו אחר תשלום התפלה והם יפרסו ע"ש וכמ"ש מפורש וכו' וכו'. הא למדת דברכו לבד אומר הש"ץ בשביל אחרים והוא לא יאמר אחריו ברכה ותפלה כו'. אמנם בד' התשו' דקא' דחזינן כל יומא בשלוחא דצבו' דאמר ברכו קו' תפלה לא משמע דראיתו הכי הוי וצ"ל בדוחק כו' כדי שיכונו ד' פתה"ד עכ"ל. ואנא זעירא סלח נא אנכי מבקש דלא אדע שכ'ול כונת מני"ר בזה דהאריך למע'ניתו וסו"ד לעיקר תמיהתי על ה' ז"ל לא תיקן כלום דכל עיקר תמיהתי אינו אלא על מ"ש ה' ז"ל וז"ל כמ"ש בסי' ר"ד דש"מ דאין הש"ץ מברך עמהם אלא הם מברכין יוצר לעצמם כו' על דא קא צווחנא דאיך משמע כן מתשו' ההיא וכמו שהוכחתי בראשונה. וגם למה שפי' מני"ר מדידיה בכונת הראיה שבסי' א' ב' דמ"ש קודם תפי' ר"ל קו' תפי' ש"ץ דהיינו אחר ברכו דוקא ק' דהי"לל דחזינן נ"י בשלו' דצבו' דחוזר ואומר ברכו קו' תפלה ומסתמיות דבריהם מש' להדייא דהיינו פעם אחת כנהוג. אלא הנכון לע"ד כמו שכתבתי בדברות הראשונות דקודם תפלה היינו קו' תפ' י"ח דערבית ובהכרח לו' כן משום דדברי התשו' זו הם ד' הרי"ף ז"ל בעצמו דהן הן הדברים הנאמרים בתשו' הרי"ף סי' רצ"ד אלא דכאן באה בקיצור. וכמ"ש ה' ז"ל שם וז"ל. והן הם דברי הרד"א והא"ז משם רי"ף ז"ל ואף דאנכי לא הרחבתי הדבור בקונטריסי הראשון דבעל התשו' זאת הוא הרי"ף ז"ל מ"מ המהני עליה דמני"ר איך לא ראה עינא דשפיר חזי ד' ה' ז"ל הללו דהן הם כו' וזהו שתמהני מקדם על ה' ז"ל דנעלם ממנו תשו' הרי"ף הלזו ממקור מחצבתה. ומעתה גם מ"ש מני"ר אח"ז וז"ל. ומעתה מאחר עלות כ"ז מה שרצה לפ' מר בראיה זאת עפ"י תשובה הרי"ף דקאי בתפ' ערבית כל לגבי דידי לא כ"כ מורין דבריו דקאי בתפ' ערבית מדכתב דאמר ברכו קו' תפלה אם הוא על ת"ע ה"ילל קו' ח"י ברכות דקו' תפלה סתם היינו קו' תפלה ממש דהיינו יוצר אור או ברכת אשר בדברו כו' ע"כ. אחהמ"ר לא ידענא מאי קאמר חדא דזיל קרי בי רב הוא בש"ס ופוסקי' דכשמזכירין תפלה סתם כונתם על ח"י ברכות דוקא ועו' דמר הוא דהשיג עלי לעיל וז"ל ועו' למטוניה דמני"ר כו' אכתי ק' למה לא יאמר ברכו אם אמר יוצר אור דהאיכא שבח ואח"כ תפ' י"ח ולא משום דחסר ברכה אחת דהיינו יוצר אור נפקא ח"י ברכות מכלל תפלה דהוא העיקר כו' לזה צ"ל כו' דתרי טעמי איכא כו' והשבח היינו ברכה יוצ"א כו' ע"כ. הרי דס"ל למני"ר דח"י ברכות הוא עיקר תפלה ויוצר אור אינו אלא שבח ואיך כאן סתר מיניה וביה וכ' להפך דתפ' ממש היינו יוצ"א והוא פלאי וכן מ"ש עו"י דאם באנו לפרשה בת"ע לא צריכינן לחפוש אחר תשו' הרי"ף דהא קאמר בהדייא בתשו' במנהיג כו' ע"כ עפ"י האמור אין כאן חיפוש דהתשו' זו בעצמה היא מהרי"ף ז"ל אלא דבאה פה בקיצור. ברם מאי דתריץ יתיב מעכ"ת להמיהתי על הגאון חיד"א ז"ל שלא נסתייע מתשו' הרי"ף הלזו נר' נכון כדי שלא להק' על הגאון ז"ל אך לא נכחד דהי"ל להזכירה בלשון עיין. הלא מעתה אבא למה שהקשיתי אני עני על הל"ח והמט"י והכנה"ג והי"א זלה"ה וכ' מני"ר וז"ל. אחי אחי אתה מה כל החרדה הזאת ומדם כל אני תמיה עליה דמר לדידיה מי ניחא הרי קשייא מרישיה לסיפיה דתחי' קאמר שאחר קו"ב אין לספר אף בצרכי רבים ומדקא' לבסוף שהרי הם מפסיקין כו' לצרכי יחיד משמע הא לרבים מותר להפסיק ע"כ ויען ראובן אחרי המחי"ר הא לאו קושייא היא כלל דהאי דקאמר לצרכי יחיד רבותא קאמר בגנות המנהג דאותן המקומות שצועקים וכו' דאף לצרכי יחיד מפסיקין במקום דאסור לספר אף בצרכי רבים וכן הבין הל"ח והי"א והגאון חיד"א ז"ל וכמו שאבאר לקמן. ומן האמור מה שהכריח לפרש לדעת הדברי חמודות דמ"ש המנהיג ולהוציא מאותן המקומות שצועקין ע"ח בצבור בזה. היינו קודם קדיש לפי האמור אינו כן ועו' דגם תיבת בזה מורה בזה המקום הנז' שהוא אחר הקדיש ואי משום דהו"ל למנקט דבר שהוא צורך רבים ולא צעקה ע"ח שהוא צורך יחיד הא לאו מלתא היא דעל מה שראה או ידע מאותן המקומות הוא מדבר. ועוד דדיני תפלה שבס' המנהיג מסודרים בסדר התפלה וקודם זה בד"ח ע"ד כ' דין איסור הפסק אחר ישתבח וז"ל ואעפ"י שאמרנו שאסור לספר בין ישתבח ליוצר אור וכו' בד"א לצרכי יחיד אבל לצרכי צבור או לצורך הבא להתפרנס מן הצבור לפסוק לו צדקה אין איסור בדבר וכו' ע"כ. ואי הכי דכונת המנהיג שאמר ולהוציא וכו' איירי לקודם קדיש הי"ל לאומרו שם דשייך שפיר ולא כאן דאיירי אחר הקדיש אלא ודאי מוכרח דכוליה מלתא דהמנהיג מיירי לאחר קדיש וברכו. וסידור השבח דקאמר היינו על ברכו דאף דהוי הזמנה כמ"ש מני"ר שבח ג"כ מיקרי וכמו שהוכחתי לעיל בפי' תשו' הגאונים דסי' ר"ד. ועוד דקדיש ג"כ שבח מיקרי כמו שראיתי באבודרהם די"ו ע"ג ובס' הפרדס דכ"ח ע"א ובאורחות חיים ד' יוד ע"ד ובטור סי' נ"ו שמכנים אותו בשם שבח ועדיפא מינה דהמנהיג גופיה כ' קודם זה סמוך ממש וז"ל וכ' רב עמרם כי לפני הישיבה שאין דרך בנ"א לספר אחר ישתבח אין צריך לומר קדיש ומ"מ נהגו העולם לאומרו אף כשאינן מספרים להזכיר גאולת קץ הימין קודם התפלה כי הוא סדר השבח ע"כ הרי להדייא דקרי קדיש סדר השבח קו' תפלה ואח"ז כ' וזה דבר פשוט וכו' ולהוציא מאותן המקומות וכו' שהרי הן מפסיקין בין סי' השבח לתפלה וכו' ע"כ. הרי ברור ומפורש דכונתו ז"ל על הקדיש דהוא סדר השבח הנתקן לאומרו קודם התפלה דהיינו יוצר אור והוא דבוק ושייך אל התפלה וכ"ש ברכו דסריך וסביך יתיר דהוי הזמנה ושבח ומהאי טעמא קאמר דהוי כאלו התחיל ביוצר אור משא"כ קודם קדיש דאף דגם השבח דב"ש נתקן לאומרו קודם התפלה אינו דבוק ושייך אל התפלה כמו הקדיש וברכו דאדרבא הקדיש מפסיקו ומפרידו להשבח ההוא מהתפי' כמ"ש הב"ח והפרדס ז"ל הבאתים לעיל ולכן מותר לספר שם בצרכי רבים דוקא וכמו שכ' איהו גופיה ז"ל הבאתיו לעיל] בד"ח ע"ד דשם מקומו. ומעתה גם מה שהאריך למעני"תו מעכ"ת לפרש ד' המנהיג לדעת הל"ח והמט"י ז"ל לפי האמור אחרי בקשת המחילה אין לו בית מושב דכיון דהמנהיג ז"ל כבר ביאר בד"ח דין הפסק בין ישתבח לקדיש דלצרכי יחיד אסור ולרבים מותר איננו צריך עוד להשמיענו דין זה במשמעות ובדוחק כמ"ש מני"ר. וחזה הוית לאדוני נר"ו דמקשה על ה' יד אהרן ז"ל דמה מצא עול ח"ו בהמט"י ז"ל כדי להק' עליו וכנר' דהבין במט"י דקודם קדיש מותר ר"ל בין ב"ש לישתבח וע"כ ק"ל וכו'. ובמחי"ר זה אינו לע"ד וכו' וכו' וזה פשוט עכ"ל ואחרי המחי"ר נוראות נפלאתי עליה דמני"ר איך לא עיין היטב בסו"ד המט"י ז"ל שכ' וז"ל אבל בסו"ד מיירי לצורך יחיד ומשו"ה מכי מתחיל ב"ש אסור להפסיק וכו' ע"כ דמשמע דאם הוא לצורך רבים מותר להפסיק אף מכי מתחיל ב"ש ואהא הוא דקא צווח ה' י"א ז"ל דהוא הפך מ"ש רבינו המחבר בסי' נ"א ולא על מ"ש בתחילה ומשו"ה קו' קדיש מותר להפסיק וכמ"ש מני"ר דזה פשוט דקודם קדיש ר"ל אחר ישתבח. וחלילה לטעות בזה אף תשב"ר וכמ"ש הרב י"א ז"ל. וממילא גם מה שהוסיף להק' כת"ר על ה' י"א ז"ל דלמה לא הק' כן גם להל"ח ז"ל דכן הי' הוא ג"כ דקודם ק' מותר וכו' ומאי אולמיה דל"ח מהמט"י וכו' ע"כ. לפי האמור לק"מ דהבדל גדול יש ביניהם דכונת הל"ח כך היא דאע"פי דלפי סוף לשונו נראה דלעולם אין לצעוק ע"ח (לא קו' ישתבח ולא אחריו) מכי מתחיל ב"ש אף לצרכי רבים מדקאמר שהרי הן מפסיקין בין סי' השבח לתפלה והשבח