בן ימין קצט

הביא דברי ה' ל"ח וה' מטה יוסף ז"ל ואחר שדחה תי' ה' מטה יוסף ז"ל כ' וז"ל. לכן אי לאו דמסתפינא הוה אמינא דהאי והוא רחום שכ' לאו והו"ר דברוך שאמר הוא אלא והו"ר דערבית והיינו שאחר הקדיש צועקים על חבריהם ואח"כ מתחי' החזן והו"ר כיון שכן הרי הוא כמו שהתחיל ברכת המעריב והוי הפסק כו' וכן מדויק בלשונו שאו' ואח"כ מתחי' החזן והוא רחום דאי איירי אברוך שאמר חזן מ"ד שמיה. אלא כמ"ש נ"ל עיקר עכ"ל ומלבד דיש לתמוה עליו כאשר תמהנו על הל"ח והמט"י ז"ל. עו' ק' עליו איך ניח"ל לו' דהאי והו"ר היינו דערבית מאחר דבהדיא קאמר שצועקים ע"ח בצבור בזה ובזה ר"ל פה [כמו הנצבת עמנה בזה] דהיינו אחר ברכו דיוצר אור שהזכיר תחילה וכעת צע"ר לי. אחרי כתבי ראיתי בס' מחזיק ברכה שכ' וז"ל מרן בב"י הביא דברי ס' המנהיג וסיים והוא רחום יכפר עון כלו' שארי להו מרייהו והוא ל' הלציי ורבים השיגו על הר' יד אהרן שנסתבך בזה וסבר שהוא אמירת פסוק והוא רחום והאריך עי"ש והדבר מבואר דמ"ש ומתחיל החזן הוא ברכת יוצר אור ואין להאריך עכ"ל. ואחרי המחי"ר מלבד דבס' המנהיג כתוב להדייא ואח"כ מתחיל החזן והו"ר לכפר עון זה עוד בה דאם כדבריו לא היה צריך לו' ואח"כ מתחי' החזן דזה גלוי וידוע דאחר שגומרים הצעקה מתחיל החזן יוצר אור כו' ומה בא להשמיענו. אלא ודאי מוכרח לו' כמ"ש שכן היה המנהג באותן המקומות שאחר הצעקה היה מתחיל החזן והוא רחום כו' להתפלל אל ה' שיכפר עון זה שעשה הפסק בין ברכו ליוצר אור (דומה למה שנוהגים לו' בשכ"מלו אחר שבירך ברכה לבטלה] או שיכפר על העושק וצ"ע נא אדוני יודיעני אם יש ממש בדברי ואם שגיתי והו"ר יכפר נאם המר ונאנח העבד ישראל נאום. הצעיר ראובן אליהו ישראל ס"ט סי' לו וזאת תשובתו אלי ר"ח אב הנחמות ש' כ"י אתה תב'רך לפ"ק רב אחאי אלופינו בתורה. הרב השלם עצום ורב בישראל להלל מהולל בתשבחות וזאת התורה תחילה שבח ואח"כ תפלת יחי ראובן שנים כשני אליהו דאתייא מכללא בחיי אריכי ומזוני רויחי ותפארת בנים זאת תפלתי לפני אל נורא עלילה כיר"א. אורו עיני כי ראיתי הכתב והמכתב מאליהו רבה נהרא נהרא. הכא תרגיעו נהוריתא אורה זו תורה עביד פרי'שה הני תו"רי קורא ופושט ומביא להם ראיות קושיות והויות חד"ד ותי"מה ולפלא היה באירש טובה ורחבה רח"ב רח"ב מיד נקרי. ועם שטרוד בלימודי הייתי למגמר עתיקא לקיים מילי דרבנן הפוך בה טובה חכמה פירשתי ממנה ובקשתי את שאהבה נפשי ראובן בחו'רי להבין ולהורות דעתי קל"ה כמות שהיא כי לעשות רצונו חפצתי והא שרינא אימא. ראו הביא לנו מר מאהבה ב' תשו' הגאונים שבסו' ס' נהרות דמשק דסי' ר"ד וסי' שמ"ט שהביאם כמהרח"ב פונטרומולי ז"ל בס' פתח הדביר ח"א דקמ"א ומה שהוכיח מהם הרב הנז' ובתר דנא כתב שאהבה נפשי וז"ל ומריהטא דלישניה משמע שהבין בדברי הגאונים שכ' דהא התחלת התפלה מיוצר אור הוא שכונתם על ברכו שהוא התחלת התפלה ולכן חילק דבריהם לב' טעמים כו'. ואחרי נע"ר כונת דבריהם לא כן הוא אלא הם אמרו דאף אם לא התפללו הנכנסים תפלת י"ח עכ"ז כיון דקראו ק"ש קודם בואם לביהכ"ן נחשב כאלו כבר התפללו דהא התחלה מיוצר אור הוא ולא יתכן לברך אחר שהתפללו ואם כדבריו הכי הו"לל דהא התחלה דיוצר אור הוא ע"כ דברי ידידי. ואומר עם קי'ני הא פשיטא דהר' חיים למעלה לא עלה על דעתו שברכו הוא תפלה כי אם ברכו הזמנה לשבח לה' קודם שיתפלל שכן כתוב בהדייא בדברי הגאון וצריך אדם לברך לקונו קודם שיתפלל תדע דאחר שהביא הב' תשו' הגאונים כ' וז"ל. והן הן דברי תשו' הגאונים שהזכיר מרן ז"ל בב"י לעיל בסי' ס"ט משם ס' המנהיג עי"ש הרי דס"ל להגאונים דברכו הוי התחלה דתפלה כו' ע"כ. ואנן קא חזינן דאיפכא קא' שם בס' המנהיג דקא' וז"ל. ולאחר שיתחיל הש"ץ ברכו ויוצר אור ובאים בנ"א לביהכ"ן בשחרית לא יאמר להם ש"ץ ברכו עד אחר התפלה וכו'. עוד כ' אבל אם לאחר ברכו באים מיד ולא פתח החזן ביוצר אור כו' ע"כ מדברים אלו נראה ברור דברכו לא הוי התחלה דתפלה כי אם יוצר אור וכל שלא פתח ביוצר אור יכול הש"ץ לחזור ולו' להבאים ברכו כיון שלא התחיל התפלה אלא מוכרח דכונת ה' פתח הדביר לומר דכיון דהוי ברכו צורך תפלה דכן תקנו לו' ברכו קודם תפי' לזה סבר וקביל דהוי כמו התחלת התפלה לענין דצריך לאומרו דוקא קודם תפלה דהיינו קודם יוצר אור וכיון דאומר יוצר אור אין לאומרו דלא שייך אחר תפלה וסמוכות שלו הוא מתשו' שניה דהיינו דסי' שמ"ט דקא' דהא ברכו שירותא איהו עד לא יצלי צלותא. ומזה נטה דעתו למידק מתשו' הראשונה ופלגינהו לתרי טעמי והוא דאי כאשר כתב רו"ם דחד טעמא קא' דהתחלת התפלה מיוצר אור וכלו' וכיון שכבר התפלל איך יאמר ברכו א"כ היה די שיאמר דהתחלת תפלה מיוצר אור הוא. ומה אצטריך עוד להביא הטעם ולו' וצריך אדם לברך לקונו קודם שיתפלל הא כבר אמרו ברישא בתחלה שבח ואח"כ תפלה. ועוד למטוניה דמר דברכו הוא שבח אכתי ק' למה לא יאמר ברכו אם אמר יוצר אור דהאיכא שבח ואח"כ תפילת י"ח ולא משום דחסר ברכה אחת דהיינו יוצר אור נפקא ח"י ברכות מכלל תפלה דהוא העיקר ואף שכבר עבר וברכו בנ"א הבאים יוצר אור בלא ברכו אכתי יהיה הצלה במקצת ויאמר ברכו על ח"י ברכות לזה צ"ל כמו שהבין ה' פתח הדביר ז"ל דתרי טעמי איכא במלתא חדא דהתחלת התפלה מיוצר אור הוא כלו' דחכמים תקנו בתפלה דיתחיל ברכו ואח"כ ברכת יוצר ועכשיו שכבר אמר יוצר כשיאמר ברכו לא יאמר יוצר אלא ח"י ברכות נמצא שלא יעשו הבאים כמטבע שטבעו חכמים שנית משום דחכמים תקנו שבח וא"כ תפלה והשבח היינו ברכת יוצר אור וכיון שכבר אמר יוצר אור כיצד יעשה הזמנת ברכו לשבח והוא לא יאמר שבח כי אם תפלה וזה שהבין הר' בגאונים ונר' אמת ומדויק דמשתמע מד' הגאונים דברכו קשור עם ברכת יוצר אור דמיד שאמר ברכו צריך ברכה אחריו הרי דברכו כהתחלת תפלה ולא תפלה ממש ומעתה שפיר מקשה מתשו' הללו לההיא דתשו' דא' ב' דקא' ברכו לא הוי התחלת ברכה כיון דזה הכלל מסור בידינו בב' תשו' הנז' דברכו צ"ל ברכת יוצר אור אחריו. ג"כ באמירת ברכו בעליית ס"ת הרי כמו שהתחי' אשר בחר בנו דהוא מוכרח לו' ברכה אחריו ולמה יקרא כהן כיון שהתחיל הישראל וכמו שהחזיק שם ס' זו מהמנהיג שהוא המביא ב' תשו' הגאונים והביאה מרן בב"י בסי' ז"ן דברכו כאלו התחיל ביוצר והביא ממאמר מרדכי וגם ממטה יוסף דברכו סריך וסביך בהדי ברכת יוצר וחשיב כאלו התחיל ביוצר מטעם דברכו בלא ברכה אחריו לא משכחת לה. ועוד הביא מהב"ד דלאחר שאמר ברכו אינו יכול להפסיק בין הזמנה לברכה. באופן דהכל לאתוי ראיה דכולם מודים דברכו נקשר עם הברכה שאחריו ושפיר הוי לכאורה דסתרי אהדדי תשו' הגאונים והכל כדי לאחזוקי חילוקו דשאני ברכו דתפי' דצריך ברכה אחריו וזה לא מברך ברכו שכבר אמר דהיינו יוצר אור משא"כ בברכת ס"ת דאמת דצריך ברכה אחריו אבל יכול להתקיים ע"י אחרים. ואף למטוניה דמר דליכא תרי טעמי בתשו' הגאונים כי אם טעם א' הוא כי מאחר שכבר התפללו מה יועיל ברכו הרי שפיר יש לאתויי ראיה דס"ל דאחר ברכו צריך ברכה כגון יוצר אור דלטעם זה תקנו התחלת התפלה ביוצר