בן ימין קצח

אמר ראובן אליהו ישראל ס"ט. מעתה אתה ידידי קורא נכבד חכם ומבין בין תבין את אשר לפניך ותוכיח בין שנינו כי עינינו לך תלויות עד שתוציא לאור משפטינו למי המשפט והצדק. סי' לה שייך לא"ח את זה שלחתי לסרב נהו'ראי מע' הרב השלם כמוהר"ר אליעזר יאודה ישראל נר"ו. את כסל"תי נתתי שפחתי לפכיו די"ו לעבד לכתוב למני"ר ב' גרגרים בד"ת כי הן בעון אור שמשי קדר ויר"ח לא יגיה אורו והן אני נשארתי לבדי ואין לי שולחני לפורטם לכן אמרתי אגישה לפני כת"ר לי מעט קט מאשר אנה ה' לידי בזאת השבוע אולי יגהה מזור להמיהותי אשר אני מביא אותם פה לפני כבוד תהלתו דמשנת ר"א קב ונקי. ראה ראיתי בס' פתח הדביר ח"א דקמ"א ע"ב שהביא ב' תשו' הגאונים שבס"ס נהרות דמשק סי' ר"ד וסי' שמ"ט וז"ל הראשונה. תשובה לרב שר ש' גאון ז"ל וז"ל בנ"א שנכנסו לביהכ"ן לאחר שאמר ש"ץ ברכו אם עדיין לא פרסו ע"ש יחזור ויאמר להם ברכו ויפרסו ע"ש דבתחי' שבח ואח"כ תפלה. אבל אם קראו ק"ש אל יאמר להם ברכו כלל דהא התחלת התפלה מיוצר אור הוא וצריך אדם לברך לקונו קודם שיתפלל כו' ע"כ וז"ל השניה ש"ץ כיון דאמר ברכו את ה' ברישא דתפלה אינו חוזר לאחר כן לו' ברכו דהא ברכו שירותא איהו עד לא יצלי צלותא כו' ע"כ וה' ז"ל רצה להוכיח מדברי הגאונים הללו דברכו הוי התחלה דתפלה שכ' וז"ל. הרי דס"ל להגאונים ז"ל דברכו הוי התחלה דתפלה ולכך אין לאו' אלא בתחי' יוצר דוקא וגם דהוי ברכה ושבח למקום וקי"ל לעולם יסדר אדם שבחו ש"ע ואח"כ יתפלל כו' ע"כ ומריהטא דלישניה משמע שהבין בדברי הגאונים שכ' דהא התחלת התפלה מיוצר אור הוא שכונתם על ברכו שהוא התחלת התפלה ולכן חילק דבריהם לב' טעמים חדא דברכו הוי התחלה דתפלה. וגם דהוי ברכה ושבח למקום והשבח צריך לאומרו קודם שיתפלל. ואחרי נע"ר כונת דבריהם לא כך היא אלא הם אמרו דאף אם לא התפללו הנכנסים תפי' י"ח עכ"ז כיון דקראו ק"ש קודם בואן לביהכ"ן נחשב כאלו כבר התפללו דהא התחלת התפלה מיוצר אור הוא ולא יתכן לברך אחר שהתפללו ואם כדבריו הכי הול"ל דהא התחלה דיוצר אור הוא ולפ"ז גם מ"ש בעמוד ד' דהני תרי תשו' סתראי נינהו לתשו' שבסי' א' ב' בנכנס כהן קודם שיברך ישראל כו' דברכו לא הויא התחלה כו' לפי האמור לק"מ דבב' תשו' הנ"ל לא דברו אף לא רמזו דברכו הוי התחלה דתפלה. ואדרבא כתבו איפכא דיוצר אור הוא התחלת התפלה וברכו הוא שבח וצריך להקדימו לתפלה. גם מ"ש שם בסמוך בכונת הראיה שמביא בתשו' דסי' ב' וז"ל. אבל נר' כונת הראיה ממה שהש"ץ חוזר ואומר ברכו לאותן בני אדם שלא שמעו ברכו תחי' כי להם אומר ש"ץ ברכו והם פורסין ע"ש כמ"ש בסי' ר"ד הנז' דש"מ דאין הש"ץ מברך עמהם אלא הן מברכין יוצר לעצמם אפי"ה אומר להם ברכו וליכא איסורא כו' ע"כ דנר' שהבין שמה שכתו' בתשו' דסי' ר"ד בנ"א שנכנסו לביהכ"ן לאחר שאמר ש"ץ ברכו ר"ל לאחר שהתפללו הקהל ולכן כ' דש"מ דאין הש"ץ מברך עמהם ואחרי בקשת המחי' מקדושת עצמותיו תמהני איך הבין כן בדברי הגאונים הנ"ל חדא דאם כדבריו הי"לל בנ"א שנכנסו לביהכ"ן לאחר שאמר הש"ץ ברכו מוכח דנכנסו קודם שיתחיל החזן יוצר אור. ועוד דאיהו גופיה אחר כלותו להביא הב' תשו' הנ"ל כתב דהן הן דברי תשו' הגאונים שהזכיר מרן ז"ל בב"י לעיל בסי' ס"ט משם ס' המנהיג ושם בב"י כת?' להדייא וז"ל. אבל אם לאחר ברכו באים מיד ולא פתח החזן ביוצר אור והם פרסו שמע יחזור ויאמר להם ברכו ויפרסו ע"ש כו' ע"כ ואיך העמיס בדברי הגאוני' מה שלא כיוונו כלל. ובעיקר כונת הראיה שבתשו' הגאונים סי' ב'. אחרי המחי"ר נעלם ממנו שו"ת הרי"ף סי' רצ"ד דשם מפורשת באר היטב וז"ל שאלה וכו' תשובה אם קרא ש"ץ ישראל במקום כהן ונכנס כהן קודם שיברך ישראל הוא ראוי שיעמוד בתיבה אותו ישראל ולא יקרא ולא ישב עד שישלימו כהן ולוי ואח"כ יקרא אחריהם ואין בזה משו' בושת וברכו את ה' המבו' לא הויא התחלה דחזינן כל יומא בש"ץ דאמר ברכו את ה' המבורך קודם תפלת י"ח לאפוקי י"ח למאן דלא הוה בתחי' תפי' ערבית ולית בה איסורא כלל עכ"ל וביאור דבריו הוא כי בימי הרי"ף ז"ל היו נוהגים לו' ברכו קודם תפי' י"ח דערבית [זה למדתי ממ"ש במס' סופרים סוף פ' יו"ד וז"ל. וכבר תיקנו חכמים לחזנים לומר לאחר גאולה יהי שם ה' מבורך כו' ואחריו ברכו את ה' המבורך כדי לצאת אותם שלא שמעו כו'. והגאון חיד"א ז"ל שם הביא ד' ה' נחלת יעקב ז"ל שכ' דהדא ברייתא דמס' סופרים ס"ל דאף בשחרית מותר להפסיק בין גאולה לתפלה כדי לו' ברכו והק' עליו וז"ל ועה"ס דמאי דקתני דתקנו חכמים לחזנים לו' לאחר גאולה היינו דוקא בערבית דלא בעי למסמך גאולה לתפי' כו' עי"ש. ותמהני למה לא נסתייע משו"ת הרי"ף ז"ל הנ"ל דמיירי בתפי' ערבית דוקא] לאפוקי י"ח למאן דלא הוה בתחי' תפי' ערבית ולא שמע ברכו ראשון ומדחזינן שאומרי' אותו שלא במקומו דהיינו קודם י"ח לאפוקי כו' משם ראיה דלא הויא התחלה דתפלה או ברכה כ"א שבח בפ"ע זה נלע"ד כונת הרי"ף ז"ל וזהו ג"כ כונת הראיה שמביא בתשו' ב' הנ"ל אלא דבאה בקיצור ודלא כמ"ש הוא ז"ל. והנה מרן ז"ל בב"י א"ח סי' ז"ן כ' וז"ל כתו' בס' המנהיג שדבר פשוט הוא שאחר שאמר החזן קדיש וברכו כאלו התחיל ביוצר אור ואין לספר אף בצורכי רבים ולהוציא מאותם המקומות שצועקים על חבריהם בצבור בזה ואח"כ מתחיל החזן והוא רחום יכפר עון שהרי הם מפסיקים בין סידור השבח לתפלה לצרכי יחיד ולא יתכן עכ"ל ובתחי' ההשקפה חסר תבונות הייתי במ"ש ואח"כ מתחי' החזן והוא רחום דהאי והוא רחום מאי בעי הכא קודם יוצר אור אכן כאשר ראיתי בס' המנהיג גופיה ראיתי שיש חיסור לשון בב"י דשם כתוב ואח"כ מתחי' החזן והוא רחום לכפר עון זה ופי' דבריו לע"ד הוא שאחר הצעקה שהיה צועק האיש העשוק בין ברכו ליוצר על שאינם מצילים אותו מיד עושקו וכיוצא בזה [עיין מורם בא"ח סי' ד"ן] היה אומר החזן והוא רחום לכפר על עון זה של האיש שהפסיק וצעק בין ברכו ליוצר או לכפר על עון אותו העושק את חבירו הצועק ולכן אומר בס' המנהיג שהצעקה ואמירת והוא רחום הוא הפסק בין סידור השבח דהיינו ברכו לתפלה לצרכי יחיד דהיינו אותו העשוק או העושק כנלע"ד כונת דברי המנהיג ז"ל. ואם כנים אנו בזה מה מאד אני תמיה על ה' לחם חמודות ז"ל בפ' אין עומדין אות ך' שהביא דברי הב"י הנ"ל וכ' וז"ל. ואעפ"י שלפי סוף לשונו נראה דלעולם אין לצעוק על חביריהם מכי מתחיל ב"ש כו' מ"מ יש לחלק מראש דבריו דשאני קודם קדיש וברכו כו' ע"כ דנראה מדבריו שהבין דהאי סידור השבח דקאמר הב"י הוא על ברוך שאמר. ואחרי נע"ר הדבר פשוט דאינו אלא על ברכו וכמ"ש בתשו' הגאונים הנ"ל סי' ר"ד ופליאה דעת ממני איך יתכן לפרשו על ברוך שאמר דא"כ ק' דפתח בכד וסיים בחבית וכמו כן אני תמיה על הכנה"ג בשיירי שהביא דברי ה' ז"ל ועבר עליו בשתיקה. גם הר' מטה יוסף ח"ב סי' ט"ו הביא ל' הב"י הנ"ל והק' וז"ל דמתחלת לשונו משמע דוקא בין קדיש ליוצר אבל קודם קדיש מותר להפסיק ומסוף לשונו משמע שאפי' קודם קדיש אסור להפסיק ואפשר לו' דתחילה איירי לצורך רבים ומשו"ה קודם קדיש מותר להפסיק. אבל בסו"ד מיירי לצורך יחיד ומשו"ה מני מתחיל ב"ש אסור להפסיק וכן משמע מדבריו וק"ל עכ"ל. וגם עליו תמהני כנ"ל גם ה' יד אהרן ז"ל