בן ימין קעו

שום קושיא להרב"ח ז"ל דהרב"ח ז"ל לא קאמר דכשהרשהו בעדים וראיה ס"ל לרש"י ז"ל דמצי תפיס אף דלא כתב ליה זיל דון זכי ואפיק לנפשך אלא דוקא ס"ל בס' רש"י ז"ל דוקא כשכתב ליה זיל לון זכי כו' דאז אינו יכול לבטל של שליחותו דאז השליח הוי כבעלים ממש אז יכול לתפוס אף דהוי חב לאחרים וכן נראה בהדייא מלשונו הטהור מהרב"ח ז"ל דכתב וז"ל ולא ידעתי למה לא נפרש דדעת רש"י הוא דבאומר לו בע"פ זיל תפסא הוה ליה נמי בכלל קופץ מאליו דכיון שלא עשאו שליח בהרשאה ויש לחוש שמא ביטל המלוה השליחות קודם שיתפוס לאו כ"כ לחוב לאחרים ובכה"ג מיירי הך עובדא דימר בר חשו אבל עשאו שליח בהרשאה דהקנה לו הממון שיש לו ביד פלוני הו"ל כאלו נתנם לו במתנה ולא יוכל לבטל השליחות השתא ודאי השליח חשוב כמו הבעלים בעצמן ויכול לתפוס עכ"ל הרי לך בהדייא דמ"ש הרב"ח ז"ל לתרוצי ס' רש"י ז"ל דכשהרשהו יכול לתפוס הוי דוקא כשהקנה הממון לשליח דהיינו דכתב ליה זיל דון זכי ואפיק לנפשך כו' דאז הוי כבעלים ממש ואינו יכול לבטל השליחות אבל כשלא הקנהו לשליח ולא כתב ליה זיל דון זכי כו' אז ס"ל להרב"ח בעד רש"י ז"ל אף שעשאו שליח בהרשאה דהיינו דכתב ליה כל דמתעני מן דינא קבילית עלי ולא כתב ליה עוד אינו יכול לתפוס דהוי כשליח בעלמא ולא הוי כבעלים דאלת"ה למה האריך בלישניה הרב"ח ז"ל וכ' וז"ל אבל עשאו שליח בהרשאה דהיינו דהקנה לו הממון שיש לו ביד פ' הו"ל כאלו נתנם לו במתנה ולא יוכל לבטל השליחות השתא ודאי השליח חשוב כמו הבעלים בעצמן וכו' דהיה די לו כשיאמר אבל עשאו שליח בהרשאה ולא עוד למאי אצטרי' כל כי האי אריכות בלישניה אלא ודאי כדפירשנו אלא דאדרבא תמיהא לי מלתא טובא דלמה לא הביא הרב"ח ז"ל סיעתא לתירוצו לס' רש"י ז"ל מהאי סוגייא דפ' מרובה ולכאורה צריך ישוב. וראיתי להר"ב בית הלוי בכללי המגו דל"ו הק' קו' התוס' ורצה להליץ בעד רש"י ז"ל דר"ח ס"ל דאף בדאית ליה מגו ל"ק כיון דהוי חב לאחרים וא"כ ק"ל לרש"י כיון דאיכא מגו אמאי ל"ק לכך פירש"י ז"ל מאחר שלא עשאו שליח ואה"ן דאם עשאו שליח קנה את"ד לכאורה לא זכיתי להבין דבריו דהא ר"ח לא ס"ל כלל טעמא דמגו דהא בפ"ק דגיטין מוקמי פלוגתא דר"א ורבנן דפליגי בתופס לבע"ח עד דדחי ליה ר"פ דילמא במגו פליגי א"כ מאי הוק' לו לרש"י ז"ל כיון דאיכא מגו אמאי ל"ק כיון דלר"ח לא ס"ל טעמא דמגו ועו"ק לע"ד כיון דלר"ח לא ס"ל טעמא דמגו א"כ אף דעשאו שליח ל"ק דהוי תופס לבע"ח ואיך אמר מאחר שלא עשאו שליח ל"ק דמשמע דכשעשאו שליח קנא בתמיהא. ועו"ק לע"ד דבמתני' דקתני אמר זכתה לי שדי זכתה לו לס' ר"ח דלית ליה מגו ודאי דס"ל דטעמא דמתני' הוי משו' תופס לבע"ח והוי אף דעשאו שליח א"כ מאי מק' רש"י לר"ח מאי דמתרצת למתני' תריץ ג"כ לר"ח באופן שלכאורה לא זכיתי להבין דברי הר"ב הלוי ז"ל. וראיתי להר"ב בית אברהם ז"ל דרצה להליץ בעד רש"י ז"ל וז"ל ואם היתה דעת הדיוט הוה מכרעת הוה אמינא דההיא דימר בר חשו לא קשיא לרש"י כשנבין דברי רש"י שכתב חשו שם האיש מה כונתו בזה ומאי האיש דקאמר והו"ל למימר שם איש ועו' שבכל הדפוסים שלפנינו כתוב א"ל לשלוחיה זיל תפסא ניהליה והולל זיל תפסא ניהלי המדבר בעדו אשע"כ מוכרח לו' דהבע"ח היה חשו ולא ימר וז"ש רש"י חשו שם האיש שם המלוה וימר אמר לשלוחו שיתפוס בשביל אביו. אמנם חשו שהוא הבע"ח לא אמר לו דבר ונמצא דלא היה לו שלוחו של חשו אבל אה"ן דאי חשו היה עושה אותו שליח הוה מהני תפיסתו עכ"ל לכאורה לא זכיתי להבין דבריו ולא ידעתי איך יצאו מפי קדוש דברי' כאלו דאם איתא לדברי ה' ז"ל דחשו דוקא היה המלוה למה נקט הש"ס בתחי' שם ימר ללא צורך כיון דחשו היה המלוה והכי הו"ל להש"ס למימר חשו הוה מסיק זוזי בההוא גברא ומדנקט בהאי לישנא ימר בר חשו משמע דימר דוקא היה המלוה ואין צריך לפנים וצ"ע. עוד כתב הר"ב הנז' וז"ל אכתי איכא למידק בדברי הרא"ש שכתב דאפי' עשאו שליח בהרשאה לאו כ"כ לזכות לזה ולחוב לזה והביא ראיה מההיא דימר בר חשו ומעני לעני מחלוקת דמנ"ל להרא"ש דההיא דימר וההיא דהנה לי איירי שעשאו שליח בהרשאה הא התם לא אמ"ל כי אם זיל תפסא וכן תנה לי לבד והיכן הוזכר שהיה שליח בהרשאה והרב"ח דמדהביא אח"ך כו' יעו"ש וכתב הר"ב בית אברהם דתמוהים דברי הב"ח דהרי הרא"ש ז"ל הוכיח דינו בהדייא מההיא דימר כו' ואיך נאמר דיליף מדין ר"ח דבסמוך והר"ב בית אברהם רצה להליץ בעד הרא"ש דהנה ימר עשאו שליח לשלוחו ואמר לו זיל תפסא ואפי' שיהיה בלא הרשאה ס"ס שליח שויה ונמצא דהשליח לא תפס מדעתו אלא עפ"י דבורו של מלוה ועכ"ז חזינן דאמרי ליה רבנן לשליח את תופס לבע"ח במש"ל והרי הוא אינו תופס מדעתו ואיך אמרו לו מאמר את תופס כיון דבשליחות ימר תופס אלא ודאי דאין יד השליח כמשלח לחוב לאחרים והו"ל כאלו הוא תופס מעצמו בלתי רשות המלוה וכיון שכן אפי' יכתוב לו הרשאה ויאמר לו ידך כידי לא מהני דלחוב לאחרים אין יד השליח כיד המשלח ולא מהני אמירתו שאמר לו ידך כידי עכ"ל. לענ"ד נראה דמה שרצה להשוות הרב ז"ל בס' הרא"ש דכמו שאמרו התם בעובדא דימר דאמ"ל לשלוחו את תופס לבע"ח במש"ל דהוה שליח בלא הרשאה ה"ה נמי אף בשליח בהרשאה לעד"ן שהוא הפך סוגיין דקמא דאמר אמימר אי תפס לא מפקינן מיניה ר"א אמר כיון דכתביה ליה כל דמתעני מן דינא קבילית עלי שליח שוייה ע"כ. ועיין מה שפי' רש"י ז"ל בזה הרי לך בהדייא דיש הפרש גדול דכשהוי שליח בלא הרשאה היכא דהוי שליח בהרשאה א"כ איך כ' ה' ז"ל דכיון דאמרו ליה לשלוחיה דימר דהוה בלא הרשאה את תופס לבע"ח במש"ל ה"ה נמי היכא דהוי בהרשאה ולכאורה צ"ע. וראיתי מה שרצה להליץ הרב הנז' דס"ל להרא"ש ז"ל דמסתמא ימר עשאו שליח בעדים דאל"ה למה הוצרכו רבנן למימר את תופס לב"ע במש"ל הו"לל לאו בע"ד דבעל הספינה את ומוכרח לו' דעשאו שליח בעדים ומה לי עשאו שליח בעדים מה לי כתב הרשאה עכ"ל. לענ"ד נ"ל דלאו הכרח הוא כלל דהו"לל לאו בע"ד דבעל הספינה את דאדרבא ס"ל להרא"ש דבתופס לא שייך למימר לאו בע"ד דידי את דכ"כ הרא"ש ז"ל בפ"ק דמציעא וא"ת איך יכול לתפוס בלא הרשאה לימא ליה לאו בע"ד דידי את שהרי אין תובעו לדין להוציא ממנו כלום שיוכל לומר אין להשיב לך כיון דאין לך הרשאה אלא הולך ותופס משלו ולא מצי אמר ליה החזיר לי מה שתפסת כיון דאין לך הרשאה ע"כ הרי לך דס"ל להרא"ש דבתופס לא שייך למימר לאו בע"ד דידי את א"כ איך אומר הרב ז"ל בס' הרא"ש כיון דהו דהו"לל להו בע"ד דידי את מוכרח שעשאו שליח בעדים וצריך ישוב גם בזה. והרב קול אליהו ז"ל תי' בעד רש"י ז"ל דמ"ש כדאמרי' בכתובו' הכונה דהתם הוי חב לשנים והכא במתני' הוי ג"כ חב לרבים דהיינו מציאה דאם לא היה מגביה זה היו מגביהים אותו כל ישראל וכו' ע"כ וכתב דמצא למוהרשד"ם ז"ל חח"מ סי' ר"ט דס"ל הכי לכאורה לענ"ד ק' טובא דמציאה לא הוי חב לרבים דאחר הוא דעתיד למצוא אותה והוי חב לא' ועו' אפי' את"ל דהוי חב לרבים הוי זה התירוץ הפך סוגייא דגיטין דמשמע התם דאפי' הוי לא' דהיינו לאדון בלבד אפי"ה תופס לבע"ח במש"ל וצ"ע. עוד רצה לתרץ ה' הנז' דמ"ש רש"י ז"ל כדאמרי' בכתובו' הכונה דק"ל ממתני' דאמאי ל"ק להכי פי' כדאמרינ' דהתם פי' דלאו כ"כ לזכות לזה ולחוב לזה והתם הוי שליח ה"נ טעמא דל"ק במתני' הוא משום דלאו כ"כ וכו' ע"כ באמת נוראות נפלאתי בדברי הרב ז"ל דאם כדבריו מאחר שנותן טעם דאף באם נעשה שליח ל"ק כדאמרי' בכתובו' דהתם פי' דלאו כ"כ לזכות לזה ולחוב לזה והתם הוי שליח וכ"כ הוי טעמא דמתני' א"כ מאי האי דכתב עו' רש"י ז"ל מאחר שלא עשאו אותו הנושא שליח לתפוס דמשמע דאם עשאו שליח קנה והוא הפך ממה