בן ימין קעא

ה' ז"ל דגובין הימנו כ"ש בנ"ד דאיהי מוחזקת בהן כו' עכ"ל והשתא זה היפוי כח שכ' הרמ"ז ז"ל שהיה בנדונו מנדון ה' מוהר"י הלוי ז"ל דהתם פניו מועדות לעשות עמה רע ואפשר שלא יעשה ברם בנדונו כבר עבר חק הפר ברית וכו' איתיה בנ"ד בתשלומי כפל דהתם נשא יהודית על אשתו. ואלו הכא בנ"ד המיר דתו וכפר בכל ונשא גויה והוליד ממנה ודעתו הרע היה להשתקע לולי שרימו אתו במיתת אביו כנז' בשאלה והן עתה שכלה ונאבד כל רכושו הנה הוא מעותד לחזור לסורו ואי התם קרי ליה עבריינא כ"ש וק"ו בנ"ד שראוי לקנות לו בפה מלא כן שאין עבריין גדול ממנו ומה גם באוכלו נו"ט ואף ששב בתשו' אינו אלא לפנים מאהבת הממון וכשיבטל הסיבה יבטל בודאי המסובב ואף שהרמ"ז ז"ל זינתה לאותה האשה מכח תפיסתה אין דבריו ז"ל אמונים אלא במכ"ש. ומה גם שהיה שם ב"ח נגדה משא"כ בנ"ד. באופן דלדעתי המעט הוא דיכולה היא האשה דנ"ד לרדת עמו לחייו ולהציל עושק מיד עושקו לגבות כתובתה מחיים כנלע"ד לא להלכה וכ"ש למעשה עד אשר יסכים עמי עט"ר עזרי ומגי'ני מוה"ר פחד יצחק נר"ו. בהלו נרו אכי"ר. הצעיר העבד ישראל רי"ח ישראל ס"ט ולהיות ה' המג"ן הנ"ז הי'ו טריד בגרסיה לא עצר כח להשיבני בזה בארוכה כי אם בקצר אמיץ כתב אלי וז"ל כל מ"ש על ענין הכתובה הדין עמו עכ"ל. שייך לאה"ע ס' טו נשאלתי על מעשה שהיה באשה שנתגרשה מבעלה ביו"ד לח' אייר התרמ"ד ובט"ז לח' טבת התרמ"ה ליל ש"ק ילדה בן בריא וחזק ונגמרו שערו וצפורניו כשאר הילדים והמילדות והמוהלים הם אמרו שמראהו כמראה בן ט' חדשים שלמים ותכף במוצאי ש"ק שלחתי אצלה ב' אנשים כשרים לדרוש ולחקור מפיה ממי נתעברה והיא אמרת בשלמא מבלי שום כפיה כלל שבא עליה הבחור פלוני בליל ראשון של חה"פ תרמ"ד וכה אמרה שנמצאתי בבית ראובן והיה שם הבחור הנז"ל ונתן לי רביע מיגיד להיות עמו ואני לא הייתי רוצה וכולם היו ישנים והוא כבה את הנר ושכב עמי. עו' שאלו לה כמה פעמים שכב עמך הבחור הנז' והשיבה ד' פעמים שנים בב' לילות של חוה"מ זו אחר זו ושנים אחר שבא הבחור הנז' מאנא'דול אחר חג השבועות בב' לילות זו אחר זו. עו' שאלו לה מפסח ואילך קודם שבועות אחר המעשה הרע נרגשת היותך מעוברת מצד האורח נשים והשיבה מפסח ואילך לא היה לי אורח נשים והנשים היו אומרות לי שאעשה רפואות לזה וכשבא הבחור הנז' מאנאדול אמרתי לו שאני מעוברת ולא השיב לי דבר עו' שאלו לה כמה אנשים עו' שכבו עמך והשיבה הוא ולא אחר עו' שאלו לה זה המעשה קודם שנתגרשת מבעליך היה והשיבה הן. עו' שאלו לה בפעם ראשונה ששכב עמך הבחור הנז' טמאה היית או טהורה והשיבה טמאה הייתי אבל הייתי בז' נקיים עו' שאלו לה כשאירע המעשה הרע הזה מאיזה זמן שלא היית שוכב עם בעליך והשיבה שנה אחת וגם אחר המעשה הזה לא שכבתי עם בעלי. עו' שאלו לה נתעברת מבעליך בט' שנים שהיית נשואה עמו והפלת איזה נפל והשיבה לא עו' שאלו לה יותר מהד' פעמים שאמרת ששכבת עם הבחור הנז' שכבת עמו עוד. והשיבה יום א' בקש אותי בבית פ' באלול תרמ"ד שהיינו שם בנישואין של קרוב א' ולא רציתי ואחז בדד שלי ונשכני וע"ז סבלתי יסורין קשים כמה ימים כל השאלות הללו ויותר מהמה חזרו ושאלו ממנה פעם שנית והשיבה ע"כ דבר ודבר כבראשונה ולהבחור הנז' קראתי לו פעם ושתים ואחר שדברתי עמו רכות וקשות וכל מיני הגזמות וכל מה שאמרה האשה הנז' ככל הכתו' לעיל הוא כפר בכל ולא רצה להודות על אחת מהנה וכבר שמעתי מאחורי הפרגוד שאביו ואמו וקרוביו אמצו את לבבו שלא יודה בשום אופן וזה נתאמת אצלי אחרי רואי הפרש גדול בין ביאתו לפני בפעם ראשונה שלא היה משיב אלא בנחת ולא בעזות משא"כ בשניה שהוא ענה בעזות מצח שהוא מוכן ומזומן לילך עד קושיטא קאי וכיוצא מאלו הדברי' כי ע"כ שואלין ודורשין מה משפט הילד הזה אם יש לו דין ממזר ודאי או ספק או לא. תשובה אחר הדרישה והחקירה ממנה ומכל קרוביה וקרובי בעלה נ"ט דמשנה אחת קודם שנתגרשה לא היה בעלה עמה. אי משו' שלא היה בעיר ואף שלפעמים היה בא לעיר לא היתה אשתו מקבלתו והיתה סוגרת לו את הפתח לפניו משו' שהיה עני וחולני ולא היה יכול להביא טרף לביתו א"כ אין כאן שום צד לו' רוב בעילות אחר הבעל ומה גם דהאשה הזאת היא היתה משרתת בבית ראובן הנז' ושם היו דרים הבחור הנז' עם אביו ואמו מחה"פ ואילך וזו היא סיבה שנתרצו ביניהם ולבו גס בה כי ע"כ באו לעשות המעשה הרע הזה ועמ"ש מור"ם ז"ל באה"ע סי' ד' סכ"ו דאם זנתה תחת בעלה אפי' אומרת של פ' הוא והוא ממזר אין חוששין לדבריה דחולין רוב בעילותיה בבעל וכשר כ' הבאה"ט ז"ל דהיינו כשהבעל אצלה וכן כ' ה' אפי זוטרי ז"ל בסי"ד די"ט ע"ד וז"ל הא פשיטא דלא תלינן בבעל אלא אם הוא בעיר בתדירות כמ"ש האחרונים ז"ל ע"כ וא"כ הא לא דמיא אלא למ"ש הרמז"ל בפ"טו מה' א"ב והטו' ז"ל בסי' ד' ומרן ז"ל שם א"א שהיתה מעוברת ואמרה עובר זה אינו מבעלי אינה נאמנת לפסלו אמר האב אינו בני או שהיה בעלה במ"ה הרי זה בחזקת ממזר ע"כ ועיין מ"ש ריא"ז הו"ד בשה"ג סו' פ"ק דכתובות וה"ד הרב המאסף ז"ל בסי' ד' הגהט"ו או' ט"ל וז"ל פנוייה שנתעברה מזנות והיא אומרת שהיא מעוברת מפ' שהוא ממזר אפי' אותו פ' מודה שהוא ממנו הרי הולד ספק ממזר הוא כשם שזנתה עם זה שהודה לה כך זנתה עם אחר כדברי ר"מ ואיני רואה שיטת התלמוד כדבריו אלא דכשם שהיא נאמנת לו' לכשר נבעלתי להחזיקו כשר בודאי כך היא נאמנת לו' לממזר נבעלתי ולהחזיקו ממזר ולהתירו בממזרת הואיל והדבר ידוע שבזנות נתעברה נאמנת לו' שזנתה עם הפסולין עכ"ל ריא"ז והשתא כיון דבנ"ד הוברר שהבעל לא היה עמה שנה א' קודם שנתגרשה. א"כ נמצא דהדבר ידוע שבזנות נתעברה ונאמנת לו' קודם גירושין נבעלתי ולהחזיקו לממזר כנלע"ד ללמוד מדברי ריא"ז ז"ל וטעמא רבה איכא בנ"ד להאמינה במיגו דאי בעיא אמרה אחר הגירושין נבעלתי ולא היתה מרשעת עצמה שנבעלה בהיותה א"א ולפסול את בנה ועין לה' חק"ל תפוחין ז"ל באה"ע סי' ט'. אלא דחזינא לה' ב"ש ז"ל שהביא מ"ש בד"מ בשם תשו' מוהרי"ו סי' ע"ד אשה שנתגרשה וילדה מכשירין הולד משו' ס"ס וכו' ואם היא אומרת שזנתה קודם הגירושין נאמנת לשווי הולד לס' ממזר עכ"ל אלא דאיכא למימר דבנ"ד גם מוהרי"ו ז"ל יודה דהוי ממזר ודאי דכיון דמפסח ואילך נפסקה לה האורח כנז' בשאלה מפיה ומפי שכניה זה לך האות שכבר נתעברה מחוה"מ ואף אם נאמר דאין זה אות ואפשר לו' שנתאחר לה האורח ולא נתעברה אלא אחר יו"ד אייר שנתגרשה והוא כשר. א"כ לפי זה מוכרח שמיד שנכנסה בחדש הט' ילדה משו' דביו"ד אייר נתגרשה ובט"ז טבת ילדה וא"כ הרי לן תלתא רובי המנגדים לזה חדא דרוב נשים אינו מתעכב להן האורח כי אם מחמת העיבור שנית דאף במיעוטן אינו אלא במיעוט זמן שאינו אלא פעם ביובל ורוב ימיה היא רואה בזמנה המוגבל לה יבא השלישי דרוב נשים יולדות לט' חדשים שלמים ואם נאמר שנתעברה במה שנבעלה אחר שבועות עם הבחור הנז' כמו שכן אמרה היא האשה כנז' בשאלה כיון דלא ברירא לן כמה ימים עברו מחה"ש עד שנבעלה איכא למימר חדא מתרתי או שנבעלה מט"ו סיון ואילך וילדה לז' או מקודם וילדה לח' ואם הוא לח' לא חי