בן ימין קסה

דאי אפשר לצבור לשמוע סיומה ולברך ולו' אמן על הברכה ומכים בעת הזכרת השם ח"ו. עוד רעה חולה שנשתרבב מסיבת המנהג הזה דבסיום קדיש בתרא קודם ברכו את ה' חוזרים להכות בקרדומות דמלבד דמאבדים הצבור לשמוע ברכו עוד זאת רעה חולה דנראה ח"ו חירוף וגידוף בשם ה' כי בעת ההיא אין שחר להכות כלל כ"א בזיון וקלון לשם חלילה לכן אחר שקרינו בכל לב דברי הרב הפוסק נר"ו וגם למדנו בשורש מנהג זה עלתה הסכמתינו כהוראת הרב הפוסק נר"ו לבטל המנהג הזה בשביל הטעמים שכתב ועולה על כלם עון חילול ה' כי לא כימים הראשונים הימים האלה. ומה גם דנשתרבב המנהג להכות בסיום ברכת המגילה ובעת אומרם קדיש בתרא קודם ברכו דחלילה וחס נראה חירוף וגידוף ח"ו וכבר אמרו ז"ל פעמים שבטולה של תורה היא יסודה כ"ש וק"ו במנהג כזה דיוצא חילול ה' וכיוצא דודאי דצריך לבטלו בכל מכל כל והרב הפוסק אור החיים נר"ו יאזור חיל בכל כחו לבטל מנהג זה דאין הכונה אלא לקדש שם ה' ברבים מהאומות ודא גזירה דאורייתא דכל מי שיערער ויקום לעשות ההפך שלא לבטל המנהג ורוצה בקיומו אינו אלא טועה וב"מ עליו נאמר גבר לא יצלח בימיו והמבטלו ישא ברכה מאת ה' ושכרו כפול מן השמים. אך אמנם בעת זכירת המן ובניו ידרכו ברגליהם מעט מזער כדי למחות שם עמלק מן העולם והיה ה' למלך ע"כ הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כיר"א. דברי ב"ד החותמים פה עיה"ק ת"ו בש"א לח' אדר הראשון מש' ותגבי"ה קר"ן לד"וד עב עב"דך לפ"ג ברוב עז ושלום. הצעיר רפאל יצחק הצעיר אברהם בכר הצעיר מורנו ישראל ס"ט שלמה מבורך ס"ט יחיאל בר מקום חותם בדה"ץ אדון ס"ט הסכמת הרב הגדול ראשון לציון נר"ו אנא נפשאי ראש"ל ראיתי השאלה הכתוב למעלה אשר שאל הרב הפוסק אור היר"ח נר"ו מעי"ת רודיס יע"א על אודות המנהג הנהוג להרעיש את העולם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשבתות של ס' בשלח ושבת זכור וכו' וכו' להרב הגדול ראב"ד מקודש פחד יצחק יהיה בעזרו וראיתי מה שפסק הרב הפוסק נר"ו ואת הגזרה אשר גזר לבטל המנהג הרע הזה ואין זה אלא מצוה הבאה בעבירה כו' הנה גם אני הבא עה"ח כל ימי אני מצטער בזה ע"כ גם אני מסכים לבטל המנהג הזה כי יוצא ח"ה וגורם איבה ושנאה ותחרות בין האומות וירדפו אחרינו ח"ו ובכן גם אני מסכים לבטל המנהג הזה מכל וכל כי אם בעת זכירת עמלק והמן ובניו ידרכו ברגליהם מעט מעט והקב"ה נ"י בעל היכולת יקנא ע"ש הגדול וימחה שם עמלק מן העולם והיה ה' למלך ע"כ הארץ וביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד יראו עינינו וישמח לבנו אמן כי"ר כ"ד החותם פה עיה"ק ירוש' תו' בב"א בש"א לח' אדר ראשון משנתנו זאת התרמ"ו בס"ט תרו"ם קרנינו ותושיענו הצעיר מאיר רפאל פאניזי'ל ס"ט מקום החותם הסכמת רבני קושטא יע"א סי' ד' ראשי שונות האו' מר הם המדברים בשל'מא לריבה בשלמי חובה דפרק קו"ל השלמים ושפתינו אתנו יוצאות וחו"לות למען תרום רישיה אכוליה כרכא ממעל לח"שב דבר חשוב אפילו באלף בשקט ושלוה. ברכות הטובה. גם עד זקנה ושיבה אמן. טעמא דאתי דבור להשיב מפני הכבוד מקבלה ואילך זה כת"י הק' אשר כוננו ידיו גלילי זהב פעם ושתים שורה שכולה כס"ף אשר נכספה וגם כלתה נפשנו ויאורו עינינו כי טעמנו מיערות הדבש אמרותיו הנעימים פה מפיק מרגליות בדברות ראשונות ושניות אשר שלח במכתב לאמור הלכתא בטעמא לבטל את המעו'ררין ואת הנוק'פין המכים בעם בשבת זכור ובימי הפורים בקול המולה רבה ושנאה הם מעוררין עלינו בין האומות ורבות יתירה שעושים ק"ר בתוך ביהכ"ן אשר לא כדת של תורה. וכמ"ש בארוכה בדברות ראשונות חתומה ניתנה מאת מכ"ר נר"ו בח' שבט משנה שעברה והש"תא הכא חזרה ונישנית במכתב מנ"ר מיום ראש חדש שאנו בו ושם נאמר שכבר הסכימו בדבר זה רבני אלפין מעיה"ק ירוש' תובב"א ומעו"בי איזמיר יע"א ורצה מני"ר ג"כ לעמוד על דעתינו ותהיה ידיעתנו מכרעת למען לא יהיה פוצה פה עוד על ביטול המנהג. ובכן הננו ועלינו בהסכמה עפ"י מה שראינו בספרן ש"ץ שיפה עשה יפה תקן מני"ר באתריה דמר ול"י נמצאו ביטו'לין לההכאות הנז' כי לא לרצון יעלה לפני אלהינו שבשמים לנהוג כ"כ ק"ר בב"כ וב"מ מקום מקדש מעט דשכינה מה הלשון אומרת המערת פריצים הבית הזה אשר נקרא שמי עליו לכן כל לגבי דידן מסכימים ומערי'בים לבטל המנהג הזה בהחלט ולא ישמע עוד קול המולה במחנה העברים זה לא בשבתות הנז' ולא בימי הפורים כי יצא שכרו בהפסדו במנהג הזה ככל הכתוב לח'יים בדברי מנ"ר נר"ו. ואם המצא ימצא איזה מהמתחסדים שלבם נוקפם לבטל את המנהג הזה בעיקרו סמא בידיהו למכנף בי עשרה בבתיהם ולקרות שם המגילה ושם יוכלו להכות ביד וברגל דוקא ולא בעצים ומקבות והגרזן אמנם לא בבהכ"ן של רבים ובב"מ כי שם לא יכה איש עברי שום הכאה אפי' ביד שכך עלתה הסכמתנו לפי מקומו ושעתו כי נשתנו סדרי בראשית ולא כל העתים שוות שמצות עשה שהזמן גרמא הוא לבטל איזה מנהגים כאלו דנפיק מינייהו חורבא וחילול ה' והאומה. חתימה מעין פתיחה אנן מהכא באנו לפרק ה"ן צי'לין הא כדון צלותא יהא רעוא כסא רו"ם ירום וגבה לעילא מן כל ברכתא במו"טב תלתא בני חיי ומזוני ובכל הון יקר בתוספת מרובה על העיקר. עד עת בא הגואל הק' משיח לישראל הלא כה דברי החותמים בפה העירה קושטא יע"א לכבוד התורה וברב עז ושלום. הצעיר הצעיר מאיר יע"ש ס"ט משה הלוי ס"ט מקום חותם מקום חותם שייך לח"מ סי' ה נדרשתי לאשר שאלוני כוללות עירנו יע"א בענין מס המלך יר"ה הנקרא בידי'לאט אסקיר'יאי דזה שנים שמנה המלך בכל עיר ועיר כל היאודים הזכרים מתינוק ן' יומו עד זקן מופלג איש לא נעדר והטיל סך קצוב לשנה ע"כ נפש ונפש ומאז ועד עתה הוא חוזר ומונה כל הזכרים בכל שו"ש ולפי מנינם הוא גובה וסדר הגביה בעירנו הוא דהמלך מחייב לראשי העדה בכל שו"ש להעריך ולהטיל כל הסך העולה לפי מנין הזכרים בין כל בני העיר איש לפי ערכו ויכולתו וסדר העריכה הוא דמתחי' רואים המעריכים מנין הבנים של כל א' וא' ולפי מנינם מעריכים אותו ליתן יש מהם שאין יכולת בידם כי אם לפרוע כפי הסך הקצוב מאת המלך ע"כ נפש ונפש בניו ואם איש עשיר הוא מעריכים אותו להוסיף עוד סך מה כפי עשרו בעד עניי העירה שאין להם יכולת ליתן. וכן ע"ז הדרך הולכים ומעריכים את כל בני העיר עד מלאת הסך הכללי ששואל המלך ומזה שנים שכראות ראשי העדה דעמא דארעא אזלא ומדלדלא וכאשר יע'נו אותם בערום ובחוסר כל כן ירבה וכן יפרוץ בטיפול מרובה ואין בכדי יכולתם לשלם בעד כל העניים ובניהם שעולה