בכורות כז.
Bechoros 27a (Bekhorot 27a) · בכורות · free full Hebrew text
Open in the reader →כֵּיצַד יִשְׂרָאֵל שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִכִּרְיוֹ וּמְצָאוֹ יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְאָמַר לוֹ הֵא לְךָ סֶלַע זֶה וּתְנֵהוּ לְבֶן בִּתִּי כֹּהֵן מוּתָּר אִם הָיָה כֹּהֵן לְכֹהֵן אָסוּר
וְתַנָּא מַאי טַעְמָא לָא קָאָמַר מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אָמַר לָךְ תְּרוּמָה דִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף הִיא דְּכֵיוָן דְּלָא מִתַּחֲלָא לָא אָתֵי לְמִיטְעֵי בַּהּ
הָנֵי כֵּיוָן דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ אָתֵי לְמִיטְעֵי בְּהוֹן דְּבַר מִיתַּחַל קְדוּשְׁתַּיְיהוּ אַאַרְבְּעָה זוּזֵי וְאָתֵא לְמִינְהַג בְּהֹן מִנְהָג דְּחוּלִּין
אָמַר רָבָא תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם כֹּהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת רַב חָמָא יָהֵיב לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ
אָמַר שְׁמוּאֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ בְּטֵילָה בְּרוֹב רַבָּה מְבַטְּלָהּ בְּרוֹב וְאוֹכֵל לָהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ
רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כִּי מִתְרְמֵי לֵיהּ חַמְרָא דִּתְרוּמָה הֲוָה רָמֵי תְּרֵי נַטְלֵי דְּחוּלִּין וַחֲדָא נַטְלָא דִּתְרוּמָה וְשָׁקֵיל חַד מִיכָּן וְאֵילָךְ רָמֵי חֲדָא וְשָׁקֵיל חֲדָא
וְאָמַר שְׁמוּאֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ וְאַחַר כָּךְ מַפְרִישׁ
וְאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אֲסוּרָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁהַטּוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ וְהָנֵי מִילֵּי בַּאֲכִילָה אֲבָל בִּנְגִיעָה לֵית לַן בַּהּ
אָמַר רָבִינָא הִילְכָּךְ נִדָּה קוֹצָה חַלָּה וְאוֹכֵל לָהּ כֹּהֵן קָטָן וְאִי לֵיכָּא כֹּהֵן קָטָן שָׁקְלָה לַהּ בְּרֵישׁ מַסָּא וְשָׁדְיָא בְּתַנּוּרָא וַהֲדַר מַפְרְשָׁא חַלָּה אַחֲרִיתִי כִּי הֵיכִי דְּלֹא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת חַלָּה וְאוֹכֵל לָהּ כֹּהֵן גָּדוֹל
רַב נַחְמָן וְרַב עַמְרָם וְרָמֵי בַּר חָמָא הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאַרְבָּא סְלֵיק רַב עַמְרָם לְאִפְּנוֹיֵי אֲתַאי הָהִיא אִיתְּתָא עַלַּת קַמַּיְיהוּ אֲמַרָה לְהוּ טְמֵא מֵת מַהוּ שֶׁיִּטְבּוֹל וְאוֹכֵל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרָמֵי בַּר חָמָא
Meforshim on this daf
- רש"י על בכורות Rashi on Bechoros
טובת הנאה - דבר מועט ואם היה כהן נותן סלע כדי שיתננו לכהן אחר קרובו אסור כיון דלדידיה חזיא הוי נראה ככהן המסייע:
- תוספות על בכורות Tosafos on Bechoros
ואתי למינהג בהו מנהג דחולין - ובעינן (זבחים דף כח.) למשחה ולגדולה כדרך שהמלכים אוכלין בצלי ובחרדל ובכל מתנות כתיב למשחה אפילו בזרוע ובלחיים ובקיבה כדמשמע הכא וגבי תרומה לא מצינו שיצריך בשום אכילה בגדולה דשמא לא שייך גדולה אלא בבשר:
- חדושי הלכות על בכורות Chidushei Halachot on Bechoros
בא"ד הנהו דמפרשי חלתא מאחוזא דאמרינן דאי רובא לאו אורז אכלי ניכלה זר כו' גבי סוכת החג בחג חייבת בעירוב כו' כצ"ל:
- רבינו גרשום על בכורות Rabbeinu Gershom on Bechoros
טובת הנאה. שיכול ליתנה לכהן שירצה ולקבל בה דבר מועט כדקאמר כיצד ישראל וכו':
- רש"ש על בכורות Rashash on Bechoros
גמרא ותנא מ"ט ל"ק מת"כ כו' הני כיון כו' אתי למיטעי בהון. וק"ל דהתנן בערכין ספ"ח הבכור כו' בין בע"מ מחרימין אותו כו' אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה ליתנו לבן בתו כו'. ואילו היה אסור אפי' מדרבנן לא ליחול עליה ההקדש. ובקדושין ספ"ב אמר עולא טה"נ אינה ממון…
- שערי תורת בבל על בכורות Sha'arei Torat Bavel on Bechoros
(כז רע"א) ותנא מ"ט לא קאמר מתנות כהונה וכו'. —כתב הרמב"ם (הל' תרומות פי"ב ה"כ): "ורשאי ישראל לומר לישראל אחר הא לך סלע זה ותן תרומה או בכור או שאר מתנות לפלוני הכהן בן בתי או בן אחותי וכל כיוצא בזה". ואין דבריו עולים כפי גירסת רש"י ופירושו כאן. ועי' במהרי"ט…