בקע לגולגלת )התנ"ך) קסד

כלל ואיך יצדק בדרך וכוח אם הוא לא יעננו כלל ב] יצוייר שיצדק נגדו ע"י יתרון חכמה שבזה יתגבר על חבירו בחכמתו. וגם זה לא יצוייר עד ה' כי הוא חכם לבב. ג] ינצחהו ע"י יתרון גבורה שיתגבר עליו בכח אבל ה' הוא אמיץ כח מכל ד] יצוייר שיתגבר נגדו ע"י שיתקשה נגד חבירו ולא יזוז ממקומו עד שילאה את חבירו. אבל נגד ה' מי הקשה אליו ונשאר שלם. עכ"ל. חלוקה זו הרביעית אין לה מובן כלל דמהו זה שיתקשה נגד חבירו ולא יזוז ממקומו עד שילאה את חברו ל ובמה יתקשה נגדו אם ביתרון החכמה הרי כבר אמור ואם ביתרון הגבורה הרי כבר אמור ומה שמץ דבר נמצא עוד במה להקשות נגדו ולא יזוז עד שילאהו האם יתקע עצמו כיתד במקום נאמן וישב בשתיקה ולא יזוז עד שילאה את חברו ויודה לו ל גם חברו יקום וילך לו. ופירוש מי הקשה אליו וישלם כבר פירשו המפרשים מי דבר קשות נגד ה' ונשאר שלם או נשאר בשלום ז פרעה הקשה ונחסר וכן כל המקשים (רש"י)

סי' כ"ג ח'. הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא יבין לו. שמאל בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה. כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא. בא עמי קורא נעים ואראך ברור שהגאון מלבי"ם ז"ל נפל ברשת הטעות בכתובים הללו. ומתחלה נפרש הכתובים הללו ע"פ פירוש המפרשים ז"ל (אין בידי כי אם דוקא פירוש רש"י ז"ל ופירוש מצודות ז"ל) שכוונת איוב היתה שהיה רוצה להתווכח עם השי"ת פב"פ על מה ועל מה הביא עליו כל אותם היסורים יכול על מגן כי לפי דעתו היה נקי ובר. אבל אמר איוב היכן נמצא להשי"ת כדי להתווכח עמו הן קדם אהלך ואיננו כלומר אם אלך לפאת המזרח שהוא קדם לבקשהו שם. ואיננו ר"ל לא אמצאהו שם. ואחור ולא אבין לו כלומר אם אלך לפאת המערב שנקרא אחור ולא אבין לו כלומר שלא יבין. איהו. שמאל בעשותו ולא אחז כלומר ואם אלך לפאת צפון הנקרא שמאל לבקשהו שם אבל ולא אחז האי אחז הוא לשון ראיה בתרגום כלומר שלא יראנו גם שם. יעטף ימין ולא אראה כלומר אם אלך לפאת דרום הנקרא ימין הנה השי"ת כאלו עטף וכסה פאת הדרום ולא אראהו גם שם. הנה איוב הפליג במליצתו בענין זה והאריך לשון נגד השי"ת שנעלם ממנו ולא ימצאהו כדי להתווכח עמו פנים בפנים ואמר במליצחו שאף אם ירצה לילך לכל רוח מארבע רוחות העולם לבקש אותו לא ימצאהו בשום רוח ונקיט ארבעה לשונות לכל רוח לשון אחד. ואיננו ולא אבין לו ולא אחז (שהוא לשון ראיה בתרגום) ולא אראה וה"ה שהיה יכול ליקח לשון אחד לכל הארבע רוחות שיאמר בכולם ואיננו או ולא אבין לו או ולא אחז או ולא אראה אלא שדרך המליצה כדי שתהיה בתכלית היופי שלא תהיה בכפילת דברים. דומה לזה השבח שתקנו לנו אנשי כה"ג ביוצר של שבת אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך אין ערוך ה' אלהינו בעה"ז ואין זולתך מלכנו לחיי העה"ב אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ומי דומה לך מושיענו לתחיית המתים. ליופי המליצה נקטי ארבעה לשונות של שבח אין ערוך לך וכו' וארבעה לשונות של אלהות אלהינו מלכנו גואלנו מושיענו וארבעה לשונות של זמנים עה"ז עה"ב ימות המשיח ותחיית המתים וכל השבחים שייכי כולם בכל הארבעה זמנים אלא כדי שתהיה מליצה יפה חלקו אותם והפירוש הוא כאלו אמר ה' אלהינו אין ערוך, לך בעה"ז מלכנו אין זולתך לחיי העה"ב. גואלנו אפס בלתך לימות המשיח. מושיענו ומי דומה לך לתחיית המתים. וא"כ הקריאה של שבח זה צריך שתהיה באופן זה אין ערוך לך ה' אלהינו. בעה"ז. ואין זולתך מלכנו. לחיי העה"ב. אפס בלתך גואלנו. לימות המשיח. ומי דומה לך מושיענו. לתחיית המתים. ולא כמו שאומרים החונים ומי דומה לך. מושיענו לתחיית המתים שמדבקים תיבת מושיענו ללתחיית המתים ובודאי שכן עושים בכולם אלא לפי שהוא סוף השבח מרימים קולם יותר ונשמע שאומרים ברור ומי דומה לך. מושיענו לתחיית המתים. וטעות הוא בידם וכי אינו אלהינו אלא בעה"ז ולא בכל הזמנים ח"ו וכי אינו מלכנו אלא לחיי העה"ב וכי אינו גואלנו אלא לימות המשיח וכי אינו מושיענו אלא לת"ה ל והלא הוא אלהינו הוא מלכנו הוא גואלנו הוא מושיענו בכל זמן וזמן אלא כדי ליפות המליצה חלקו אנשי כנה"ג שבח זה על זה האופן והרי הוא כאלו אמר אלהינו מלכנו גואלנו מושענו אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך בעה"ז ובעה"ב ולימות המשיח ולת"ה. כתבתי זה בדרך אגב לפי שיש לי קנאה על דברים כאלו ואפילו אם תרצה להחזירם ולהוכיח טעותם אינם מקבלים ממך ושחת דבריך הנעמים. הדרן לדברי איוב