בקע לגולגלת )התנ"ך) קסב

טהור במפעליו יותר מה' אשר עשהו וכאומר הלא אף האדם השלם המסדר הנהגה מה הנה לא יסדרה באופן יהיה מקרה א' לרע ולטוב ואיך א"כ תחשוב אתה איוב שהמקום ב"ה מסר הכל ביד הנהגת מערכת השמים. ועפ"ז נמשכים הכתובים הבאים אחריהם שמדברים בשפלות האדם ובשפלותו נגד המקום הן בעבדיו לא יאמן וגי' אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם וגו' מבקר לערב יוכתו וגו' הלא נסע יתרם בם וגו' וכמש"ל זהו פירוש המפרשים ז"ל. וכללות הפירוש הוא דאליפז היה אומר לאיוב דלא יתכן שהאדם יהיה חכם יותר מבוראו עד שיתרעם עליו שמסר העולם ביד מערכת השמים כי אף האדם שחכמתו כאין לא יעשה כזאת וכ"ש וק"ו השי"ת שלא יעשה כזאת ויע"ן ימותו ולא בחכמה כלומר יהיה לבם צפון מחכמה ולא ידע לשמור עצמו ואבד הוא ואבדה חכמתו עמו

והגאון מלבי"ם ז"ל השיא הכתובים הללו לכוונה אחרת ופסקינהו לקראי בסכינא חריפא וכתב וז"ל. האנוש ר"ל דממה וקול אשמע שהקול אמר אלי בנבואה האנוש מאלוה יצדק הודיעו אותן שמן הנמנע שימצא גבר שיהיה צדיק בדינו לגמרי אחר שהעבודה וההודאה המוטלת על האדם לאלהים א"א שיצא י"ח בשלמות משני טעמים וכו' וכו' ואחר שא"א שהאדם ימלא את חובתו בשלמותו ואדם אין צדיק בארץ וגו' לערך החיוב שמחוייב לעבוד לאל לכן היה זה מחסד ה' כי מבקר לערב יוכתו שיוכתו ביסורין על עונותיהם לזמן קצר כמו מבקר עד ערב מבלי משים לנצח יאבדו כדי שלא יצטרך לשום להם עונש יותר גדול שיאבדו לנצח שע"י שיוכתו בעונש זמני ע"י יפטרו מעונש נצחי שע"י היסורים לפי שעה יפטרו ממיתה ואבדון נצחי וכן הלא נסע מהם יתרם בם שיקח מהם היתרון שלהם דהיינו העושר והקניינים שהוא אך מותרות ואינם עצמיים להם (מבלי משים) ימותו ולא בחכמה כדי שלא ישים להם עונש יותר כבד שהוא עונש המיתה וטוב להם עונש העוני שע"י יפטרו מעונש מיתה וטוב להם גם עונש היסורים לפי שעה שע"י יפטרו מעונש אבדת נצח וכו' עכל"ה. ראו קוראים נכבדים מה עול מצא בפירוש המפרשים הניתן למעלה עד שהוצרך הוא לכרכר כמה כרכורים כדי לעשות פירוש אחר וכשנעריך פירושו עם פירוש המפרשים נמצא שפירוש המפרשים ז"ל הוא טוב עשר ידות מפירושו שלפי פירוש המפרשים הכתובים מורדפים זה אחר זה וכולם ענין אחד שמדברים בשפלות האדם נגד המקום ולפי פירושו צריך לעשות פסקא בין הפסוקים ושלשה פסוקים הראשונים שהם האנוש מאלוה יצדק. הן בעבדיו. אף שוכני בתי חומר. מדברים בקיצור חיוב האדם בעבודת בוראו. וכשנגיע לפסוק מבקר לערב יוכתו צריך לעשות שם פסקא ולומר ואחר שא"א שהאדם ימלא את חובתו בשלמותו ואדם אין צדיק וגו' לכן היה זה מחסד ה' כי מבקר לערב יוכתו וגו' כמו שהעתקתי. פירושו ועוד מאן שם ליה ומאן פלג ליה ומהיכן הרגלים לומר דמבלי משים הכתוב בפסוק לערב יוכתו כאלו כתוב ג"ך בפסיק הלא נסע יתרם בם. ועוד ימותו ולא בחכמה לפי פירוש המפרשים הוא טוב עד מאד שמדבר בשפלות האדם נגד בוראו וחכמתו כאין נגדו וזהו ימותו ולא בחכמה יהיה לבם צפון מחכמה ולא ידע לשמור עצמו ואבד הוא ואבדה חכמתו עמו וכמש"ל. אבל לפי פירושו שהכונה היא שהשי"ת בחסדו ליקוח מהאדם יתרונו שהוא העושר ומייסרו בעניות כדי שלא יביא עליו עונש גדול יותר שהיא המיתה האי ולא בחכמה מאי שיאטיה והוא משולל הבנה לגמרי וגם הוא (הרב מלבי"ם ז"ל) כשהגיע לכאן החריש ולא ענה עוד ולא פירש לנו כוונת ולא בחכמה מה היא

סי' ה' פסוק ה'. אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושחף צמים חילם. המפרשים פירשו צמים שהיא חסרה אלף והוא כמו צמאים ואין זה מן הפלא כי לאלפים ורבבות מצינו כזה בכל הכ"ד. והרב מלבי"ם ז"ל כתב וז"ל ושא צמים חילם ראיתי שהאיש הזה הוא שואף ובולע צמים וקשורים של חילם ר"ל חיל בניו המשריש נוהו פתאום שהאויל המשריש נוהו פתאום לא יתקיים ביד בניו וכו' עכ"ל ובביאור המלות כתב וז"ל צמים קשרים של חילם כמו מבעד לצמתך עכ"ל. חשב הרב ז"ל לתקן בזה שני עניינים שלפי פירוש המפרשים האי ושאף שבא בלשון יחיד פירושו הוא כל אחד ואחד מן הצמאים וגם צמים אם פירושה הוא כפירוש המפרשים שהוא צמאים צריכים אנו לומר שבאה בחסרון האלף אבל לפי פירושו יבא על נכון אף שגם לפי פירושו צריכים להוסיף מלת "של" ולומר צמים של חילם. האמנם פירישו זה צריך פירוש ולא ידעני מה המה הקשרים האלה ומה טיבם אם ר"ל קשרים של כסף ור"ל צרורות הכסף או אם ר"ל