בקע לגולגלת )התנ"ך) קס

ובר"ה שלא פירש בם כלום אלא על כרחך לומר דהאי מקרא קדש שפירש בו הוא הכתוב ביוה"כ שהוא משונה מכלם עכ"ל הרא"ם ז"ל. והתמיה בדבריו גלויה דאיך יתכן לומר שמקרא קודש הזה שפירש בו רש"י הוא הכתוב בחג הסוכות דהרי רש"י סיים בדבריו ובשאר ימים טובים במאכל ומשתה וכו' ואם הפירוש הזה של מ"ק הוא הכתוב בחג הסוכות מהו זה שכתב רש"י ובשאר ימים טובים וכו' היתכן לומר שחג הסוכות יהיה משונה משאר י"ט ל והרא"ם ז"ל לא דחה זה אלא משום דרש"י לא פירש בשום מ"ק הכתובים בחג המצות וכו' ודעדיפא מנה הי"ל לדחות. וצ"ע גם לא הבנתי מ"ש הרא"ם וגם בזה לבי נוקפי מהו גם

מעולם תמהתי על דרשת רז"ל שהוציאו שעדה נקראת עשרה מן הכתוב שאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' ופירשו אותו על המרגלים שהיו י"ב יצאו יאושע וכלב כידוע דאיזה לימוד הוא זה דנימא שמעשה שהיה כך היה שהיו עשרה והוא הדין אם היו פחות מעשרה שמנה או תשעה היה קורא אותם עדה ועוד שפירשו הכתוב על המרגלים ופשט הכתוב אינו אלא על כללות עדת ישראל כאשר יראה הרואה. זה הקשיתי להחכם השלם והכולל החסיד העניו קדוש יאמר לו כמה"ר יאודה לארידו זלה"ה וזיע"א שהיה בקי בסתרי תורה והודה לדברי ולא מצא מענה: על המלבי"ם לאיוב

ראיתי להגאון מהר"ר מאיר ליבוש מלבי"ם זצלה"ה שהוא מתגדר ומתפאר עלינו בפירושיו על הכ"ד ומדבר סרה על פירושי המפרשים אשר קדמוהו ובפרט בפירושו על איוב שדבר גם נגד ראש המורים הרמב"ם ז"ל בספרו מורה נבוכים וכתב הגאון ז"ל בהקדמתו לספר איוב וז"ל הצ"ל. וידוע שספר המחובר בדרך ויכוח (דיאלאג) בו ידברו אנשים שונים ויתוכחו איש את אחיו. יהיה מספר הדעות כפי מספר המתוכחים, שכ"א מהמתוכחים יש לו דעה ושטה מיוחדת שעל פיה יערוך את וכחו כי אם לא היה שם רק שני דעות לא היה בעל הספר מעמיד רק שני מתוכחים א' שואל וא' משיב. וא"כ אחר שבעל הספר העמיד כנגד איוב שלשה מתוכחים. בהכרח שם בפי כל אחד שטה מיוחדת בחקירה זו נפררת משטת ריעיו. וכן המתוכח הרביעי הבא באחרונה בהכרח סלל לפניו מסלה מיוחדת בפ"ע. וכן השתדל הרמב"ם במורה ואחריו כל ישרי לב ליחס לכ"א מן הריעים דעה מיוחדת. אולם בבואם עם הספר לבאר ולפרש את דבריו בדרך זה. לא מצאו בו כל אנשי חיל ידיהם כי במעט השקפה תראה ערוב כבד משחית את כל סידור הספר מראש ועד סוף שמלבד שאינו שומר שום סדר אין שואל כענין ואין משיב כהלכה וכו' וכו' כהנה וכהנה תראה דברים זרים מפליאים על כל פני הספר. מלבד שגם בפי' הכתובים נלחצו המפ' מאד ורובם קשים וזרים. חשך סתרם וערפל חתולתם ואין מאור ושמש להאיר את הלילה ולהראות איר בהיר הוא בשחקים תחת שמי ה'. הדרך אשר סללתי בפי' הספר הזה יוליך את הקורא בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב הוא יביאהו אל המנוחה ואל הנחלה וכו' וכו' עכל"ה

הרי אתה רואה בעיניך קורא יקר כמה מן ההתפארות שהתפאר בפירושו וכמה מן הגנות שגנה פירושי המפרשים אשר לפניו ושם חשך סתרם וערפל חתולתם חלילה וחם. אמרתי לרשום כאן איזה פירושים מפירושי הגאון ז"ל הנז' ויראה כל קורא שהם חשך ולא אור

סי' ג' פסוק ד'. היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל וגו'. פירש הגאון ז"ל הנז' וז"ל. אל ידרשהו. הכנוי מיסב על החשך. כי לפעמים יהיה החשך בהשגחת ה' כמו שהיה במצרים. שהיה החשך לטובת ישראל. אומר שאת החשך הזה לא ידרוש ה' שיהיה לאיזה צורך. עכ"ל. הפירוש הזה: חשך ישופנו כי למה ברח המפרש הזה מן הפשט ומי דחקו לפרש שכנוי ידרשהו מוסב אל החשך ולא על היום יכול על מגן אלא כדי לומר שחדש פירוש מה שלא פירשוהו המפרשים אשר לפניו

סי' ג' פסוק ח' יקבוהו אוררי יום העתידים עורר לויתן. פירש וז"ל, יקבוהו אחר שלבסוף יקבוהו ויקללוהו אוררי יום הילדים שיולדו ע"י זווג זה הם יקבוהו אשר העתידים עורר לויתן שכל העתידים להזדווג בו בלילה הזה יהיה לויתן וחיבורם ערירי ולא יולדו ממנו תולדות רק ערירים יהיו בלא בנים עכ"ל. הדור אתם ראו כמה כרכורים כרכר המפרש הזה וכמה

משכן נפשו לברוח מן הפשט הגמור כדי לומר על