בקע לגולגלת )התנ"ך) קנו

ראיתי לכתוב שתי הערות שהערתי עליו שבפרשת שלח לך פירש על פסוק ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם ואמר מה שפירוש וכן היינו בעיניהם מלשון כנים וכ"ן הוא נפרד מכנים ומצא לה חבר ממה שכתוב בישעיה ואנשיה כמו כן ימותון ואמר הדבר בפשיטות כאלו אין מי שיחלוק על הפירוש הזה ואחר המח"ר לא דק כלל שהנפרד מכנים אינו כ"ן אלא כנם כמו ותהי הכנם ועוד אם הוא כדבריו הי"ל לכתוב וככ"ן הייני בכף הדמיון כמו ונהי בעינינו כחגבים שלא אמר ונהי בעינינו חגבים ועוד למה לא אמר גם כאן בלשון רבים וכנים היינו בעיניהם והחבר שמצא מכמו כ"ן ימותון הכתוב בישעיה חפשתי בספרי המפרשים הראשונים ולא מצאתי שפירשו כ"ן מלשון כנים אלא ודאי שהוא הוא שפירש כן ולא אחר וכאן הביא לה חבר משם וערבך ערבא צריך. והשנית בפרשת וזאת הברכה שפירש על פסיק וליוסף נזיר אחיו שהוא מלשון נזר ועטרה שיוסף היה נזר וכתר של אחיו בזה ודאי אחר המח"ר שגג שגגה גדולה שאם היה מלשון כתר ונזר הי"ל לנקד בשש נקודות גזר ולא נזיר שכל שורש שהוא בשש נקודות הוא שוה ולא ישתנה בסמוך ובמוקרת כידוע ועוד שאם היה מלשון נזר היה מלעיל ולא מלרע אלא ודאי דאגב שטפיה לא דק ומה שאמרו הוא יקובל האמת ממי שאמרו יהיה קטן או גדול אבל לא אמרו יקובלו דבריו של גדול יהיו אמת או לא יהיו שאין עלינו חיוב זה והרשות בידינו לחלוק על הגדולים אם יראה בעיננו שאין בפיהם נכונה ותל"מ

עוד מצאתי בספר מי מנוחות הנז' מלתא דתמיהא טובא שכתב בפרשת כי תשא וז"ל ומ"מ קשה מקרא דכתיב בפ' במדבר שאו את ראש וגו' כל זכר לגלגלותם מאמר לגלגלתם מורה שימנו בלא דבר ומוכרח לתרץ דהוראת שעה היתה והוא יתברך אמר ויהי והבטיחם שלא והיה להם נזק ורש"י ז"ל פירש שהיה ע"י שקלים ואיני יודע לפרש מאמר לגלגלתם לפי פירושו ז"ל עכ"ל כמהרר"ב ז"ל. ואני הוא שאיני יודע איך מלאו לבו להרב ז"ל לחלוק על רש"י ז"ל בענין זה שהוא פשט הכתובים ומי לנו גדול מרש"י ז"ל שהוא מלומד בלה"ק ולא נדחק מלגלגלתם וכתב ע"י שקלים בקע לגלגלת והוא הפשט בלי ספק שהרי בפ' כי תשא הזהיר השי"ת כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד איתם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו וגו' והמנין הראשון שמנה מרע"ה את ישראל אחר האזהרה הנז' הוא הכתוב בכאן בפרשת במדבר בשנה השנית באחד לחדש השני ואיך מרע"ה יעבור על האזהרה שהזהירו השי"ת שלא למנות בלי שקלים ומה הועילו חכמים בתקנתם ומה הועיל הצווי הנז' אם לא יתקיים אלא ודאי שהמנין הזה היה ע"י שקלים כמ"ש רש"י ז"ל ואין דוחק כלל מלגלגלתם וכד שכיב וניים אמרה הרב כמהרר"ב ז"ל להאי מלתא

כתב הרבא"ע ז"ל בפ' תולדות קצתי בחיי כמו הפוך וכן נעלה ביהודה ונקיצנה. פירוש כמו הפוך כאלו אמר צקתי מלשין מצוק וכן נעלה ביהודה וניקצנה כמו ונציקנה נביא איתה במצור ובמציק

כתב הרבא"ע בפ' בא על פסוק מיום הראשון עד יום השביעי. וז"ל אמר יפת כי יש אות מושכת עצמה ואחרת עמה אחורנית כמו אדם פטדה וברקת שהטעם אדם פטדה וברקת וככה מיום הראשון עד יום השביעי. עכ"ל. ודבריו כספר החתום דמה חסר בפסוק זה של מיום הראשון עד יום השביעי מהו האות הזה שחסר בו עד שבא הרבא"ע ז"ל למלאת חסרונו והראיתי דברי הרבא"ע הללו לכמה ת"ח של מתא דנא ושהיו באים מעיר אחרת ושום אחד לא ירד לסוף דעתו של הרבא"ע ולא אשכחו להו פתרי פותרים היו אבל לא היו הדברים נכנסים באוני שהיו משיאים דברי הראב"ע לכוונה שלא נתכוון לה הראב"ע ז"ל עד שהאיר ה' את עיני ואני שוכב במטתי בליל מוצאי ש"ק והייתי מעיין בדעתי בדברי הראב"ע הללו וירדתי לסוף דעתו של הראב"ע. ואמרתי שהאות החסרה בפסוק זה של מיום הראשון עד יום השביעי שבא הראב"ע למלאתה היא אות ה שחסרה במלת מיום וגם במלת עד יום שהיה לו לכתוב מהיום הראשון עד יום השביעי בהא הידיעה שכן דרך הלשון כשיש שני חלקים ונכתב הא הידיעה בחלק הראשון צריך לכתוב ג"ך הא הידיעה בחלק השני כמו בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו וכן בקרבנות החג ובחנוכת הנשיאים ביום השני ביום השלישי בפתח הבית שהיא במקום הא הידיעה וכאלה רבות לכן פירש הראב"ע משם יפת שמצינו אות מושכת עצמה ואחרת עמה אחורנית כמו אדם פטדה וברקת שהוי"ו של וברקת מושכת עצמה ואחרת