בקע לגולגלת )התנ"ך) קנא

את ארצם וכו' שבלי ספק הדברים הללו משה אמרם ולא השי"ת שה' לא יתכן שאמר ויצא סיחון וגו' לקראתינו למלחמה וגו' וא"כ הדרא קושיא לדוכתה ולגבי דידי היא קושיא גדולה ועצומה

בפרשת בראשית

ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה. תמהא רבתי נופלת בכתובים הללו שהם סתומים וחתומים בספר החחום כי לא גלה לנו הכתוב אמירה זו שאמר למך לנשיו טל מה אדניה הוטבעו וגם הדברים אינם מובנים מהו כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי מי הוא האיש הזה ומי הוא הילד והיה ראוי לכתוב להודיע לנו מתחלה מה קרה ללמך עד שיצאו מפיו הדברים הללו דברי פיוס לנשים שלו ואף שנאמר שבימי כותב התורה היה מפורסם הענין שקרה ללמך שעליו תטוף מלתו בדברים הללו היה לו לכותב התורה לחוש לימים יוצרו שישכח הענין והשומע ישמע ולא יבין ובלי ספק הוא שהענין נשכח בדורות האחרונים וראיה לזה שרז"ל שפירשו לנו הענין לאו כ"ע מוסכמים כיצד היה הענין אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה ורש"י ז"ל הביא שני פירושים הראשון הוא שהיו נשיו פורשות ממנו מתשמיש לפי שהרג את קין ואת תובל קין בני שהיה למך סומא ותובל קין מושכו וראה את קין ונדמה לו כחיה ואמר לאביו למשוך בקשת והרגו וכיון שידע שהוא קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם והרגו והיו נשיו פורשות ממנו והוא מפייסן שמען קולי להשמע לי לתשמיש וכי איש אשר הרגתי לפצעי הוא נהרג וכי אני פצעתיו מזיד שיהיה הפצע קרוי על שמי וילד אשר הרגתי הוא לחבורתי נהרג כלומר ע"י חבורתי בתמיה והלא שוגג אני ולא מזיד לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי כי שבעתים יוקם קין קין שהיה מזיד נתלה לו עד שבעה דורות אני שהרגתי שוגג לכ"ש שיתלה לי שביעיות הרבה. ע"כ הפירוש הראשון. ובא השני וחקרו ואמר לראשון לא הרג למך כלום ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה לפי שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה דורות אמרו מה אנו יולדות לבהלה למחר המבול בא ושוטף את הכל והוא אומר להן וכי איש הרגתי לפצעי וכי אני הרגתי את הבל שהיא איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו עון ומה קין שהרג נתלה לו ז' דורות אני שלא הרגתי לכ"ש שיתלו לי שביעיות הרבה וזהו ק"ו של שטות א"כ אין הקב"ה גובה את חובו ומקיים את דברו. ע"כ הפירוש השני. ובספר חומת אנך לכמהר"ר חיד"א ז"ל מצאתי עוד ענין מחודש שכתב וז"ל. ראיתי בס' ר"א ז"ל מלוקוטי גאוני קמאי אשכנז ז"ל ענין מחודש ובודאי דהוא ממדרש רז"ל שהיה להם כמה מדרשים וחסרים לנו כידוע וז"ל ויקח לו למך ב' נשים הלך לזרע שת ורצה לקחת לו משם אשה ולא רצו ליתן לו כי בני שת לא היו מתחתנים עם בני קין כי קין וזרעו היו רצחנים וגזלנים ונגזר עליהם כליה והיה למך גבור ושר ועדע וצלה אחת נשואה לאב ואחת נשואה לבן ורצה למך לקחתם בחזקה ובא האב ופצע ללמך וקם עליו למך והרגו ורצה הבן לעזור לאביו ועשה בו חבורה והרגו למך ולקח הנשים ואמר למך לנשיו לפי שהרג בעליהן ולא רצו להיות עמו בחבה ולהודות לו שהיו נשיו והיו רוצות לברוח ואמר להן למך דעו לכן כי כל מי שישא אתכם אהרגנו כמו שהרגתי איש לפצעי וילד לחבורתי שעשו לי ולפי שהיו ללמך שונאים למד לבניו ללטוש חרבות וכלי זין וכו' עלי כן תודו לדברי שאתם נשי ונהיה בשלום עכ"ל. ועתה יאמרו לי החכמים אחר מי נלך ומי יהיה לנו לראש ולקצין משלשה הפירושים הללו ונבחר בו ונשליך אחרי גונו האחרים? הלא תודו לי כי תמיהא רבתי על כותב התורה שסתם כ"כ הדברים בספר החתום? כי כל לגבי דידי תמהא כזאת לאו מלתא זוטרתי היא. שהכתוב הניח אותנו כסומים בארובה וכאשר תאוה ופשנו לעמוד על תכונת הדבר ונשאל לחכמים לא ירוו צמאוננו אלא זה אומר בכה וזה אומר בכה וישאר הספק במקומיו והם אין עליהם תלונה שכל אחד אומר כמו שקבל מרבותיו ואפשר שאם נחפש עוד באיזה מדרשים נמצא שיספרו מעשה זה של למך באופנים אחרים ועכ"פ מוכרחים אנו לומר שהשלשה פירושים אשר בידנו היום במעשה זה של למך לא יצדקו יחדיו ואם אחד מהם הוא אמת השנים האחרים הם מוכחשים כמו שראיתי להרב הגדול כמהר"ר רפאל בירדוגי זלה"ה שכתב בהקדמתו לספר מי מנוחות