בקע לגולגולת (שו"ת) קכד

שניה בלא בדיקה שהרי מחזקה בג' אצבעות ומשנינן אין חזקת ביאה אחת חזקה דאין כל הכחות שוין ושמא בעילה זו היתה בכח מרובה הילכך עד שתתחזק בג' ביאות לכל א' וא' והדר תבעי בדיקה לביאה הד' של בעל ג'. עכ"ל רש"י ז"ל. והתוס' ז"ל כתבו וז"ל ותבדוק עצמה בביאה ג' וכו' פי' בקונ' מביאה ג' ואילך תשמש ע"י בדיקה ולמה תתגרש. מתוך לשונו משמע דאסור לראשון אפי' בבדיקה וכו' ור"ת מתיר לראשון בבדיקה ויש להעמיד הברייתא בשאינה רוצה לטרוח וכו' וכ"מ בירוש' וכו' כן י"ל דהש"ס דידן נמי פריך אשני וכו' ואתי שפיר לפי' ר"ת דפרכא קמייתא הוי כמו פרכא שניה. עכ"ל. ובד"ה ותבדוק כתבו וז"ל תימא למאי דלא ידע שנויא דאין כל הכחות שוות ליפרוך דתבדוק עצמה בביאה ב' של בעל ב' דלענין אצבע שלו אין לומר אין כל האצבעות שוות שהרי כבר ראתה פעם א' ע"י בעילתו ומשום חזקה דכחות אין להתירה שהרי הוחזקה בג' כחות של בעל א' ואין להתיר אלא מטעם זה דאין כל הכחות שוות ואין חזקת כחו של ראשון מועלת לשני ואכתי לא ידעינן הך טעמא. עכ"ל. נמצא דדין זה אי מותרת לראשון ע"י בדיקה או לא הוא תלוי בפירוש תקושייא שהקשה הש"ס ותבדוק עצמה בביאה ג' של בעל הא' דלפי פירוש רש"י דמפרש דהקושייא היא למה תתגרש מבעלה הא' תבדוק עצמה ותהיה מותרת לו יוצא לנו דהש"ס קיים ליה דהברייתא אסרה לבעל הא' אחר ששמש ג"פ אפי' בבדיקה וכפי פשט הברייתא דקאמרה מכאן ואילך לא תשמש עד שתתגרש ותנשא לאחר דמשמע דל"מ בדיקה לבעל הא' ולפיכך הקשה הש"ס דלמה תהיה כזאת שהראשון אסורה עליו אפי' בבדיקה ותירץ לפי שאין כל האצבעות שוות ופירש"י ומורת שתתגרש ולא תכניס עצמה לספק כרת וכשתנשא לאחר אפשר שלא תראה דם מ"ת. ולפי פירוש התוס' שפירשו דקושיית הש"ס ותבדוק בביאה שלישית של בעל הא' הכוונה היא דלמה תהיה מותרת לשני בלא בדיקה כיון שראתה ג"פ דם מ"ת עם הבעל הא' תהיה אסורה לשני בלא בדיקה. ותירץ לפי שאין כל האצבעות שוות ואפשר שלא תראה עם הבעל הב' ולפיכך מותרת לו. לפי פירוש זה יוצא לנו דגם בבעל הא' אם תרצה לבדוק הרשות בידה והברייתא שאמרה תתגרש בשאינה רוצה לטרוח וכו' כמ"ש התוס' דבשלמא לפי' רש"י שפירש שהקושייא היא למה תתגרש תבדוק עצמה הדין יוצא בפומבי דאסורה לראשון אפי' ע"י בדיקה. אבל לפי' התוס' מעולם לא הקשה הש"ס קושייא זו שנוציא ממנה דין זה ולפיכך גם לראשון ע"י בדיקה דלמה יגרע. והם שתי הסברות שהביא מר"ן ז"ל הסברא הא' היא ס' התוס' והשניה היא של רש"י. והשתא נחזה אנן אם הקושייא שהניחו התוס' בתימא תתיישב לפי פירוש רש"י כמ"ש הרש"ך ז"ל. ואנא אמינא דלפירוש רש"י אזדא לה קושיית התוס'. דלפירוש התוס' שפירשו דכוונת קושיית הש"ס דהקשה ותבדוק עצמה בביאה ג' של בעל א' היא ולמה תהיה מותרת לשני בלא בדיקה אחר שראתה ג"פ דם מ"ת עם הבעל הא' והוצרך לתרץ שאין כל האצבעות שוות ולפיכך מותרת לשני שאף שראתה ג"פ עם הא' נאמר שאצבעו גרם ואצבעו של שני לא יוציא ולפיכך מותרת לו וא"כ הקושייא של התוס' היא קושייא עצומה מכיון שראינו שעל הבעילה הא' של בעל שני הקשה דלמה תהיה מותרת כיון שכבר ראתה ג"פ עם בעל א' ותירץ לפי שאין וכו' וא"כ תינח בעילה א' דעדין לא ידענו אם אצבעו של שני יוציא נאמר ונסמוך דאצבעו של ראשון גרם ושל שני לא יוציא ולפיכך מותרת לו אבל כיון שראינו שגם אצבעו של שני הוציא למה תהיה מותרת לו בבעלה שניה אחר שכבר ראתה ג"פ עם הבעל הא' והאצבעות הרי ראינו ששוות ולא נוכל להתיר אלא מטעם אין כל הכחות שוות ועדין לא אסיק אדעתיה טעם זה וא"כ למה לא הקשה הש"ס על בעילה ב' של בעל ב' למה תהיה מותרת וזאת קושייא שאין לה תירוץ והתוס' הניחו אותה בקושייא האמנם לפירוש רש"י שמפרש קושיות הש"ס ותבדוק עצמה וכו' דלמה תתגרש מבעלה הא' ולא תהי' מותרת ע"י בדיקה ומעולם לא הקשה הש"ס על בעילה א' של בעל ב' למה תהיה מותרת הקושייא של התוס' מעיקרא ליתא והתירוץ הוא פשוט שהאשה הזאת לא תהיה אסורה עד שתתחזק בג' אצבעות של ג' בני אדם ואז תהיה אסורה בלא בדיקה ולפיכך על ביאה ב' של בעל ג' הקשה למה תהיה מותרת מכיון שכבר נתחזקה בג' אצבעות של ג' אנשים אבל על בעילה ב' של בעל ב' ליכא קושייא כלל דהטעם דמותרת הוא מפני שעדין לא נתחזקה בג' אצבעות של ג' אנשים ולפיכך מותר לבעל הב' לבעול גם השניה גם השלישית שכך היא המדה דבתלתא הוייא חזקה וכמו שהבעל הא' מותר לו לבעול עד