בקע לגולגולת (שו"ת) קכג

דהמלוה מוזיף הני דמים לישראל אחרינא ליכא משום לפ"ע כדאיתא פ"ק דע"א דמושיט כוס יין לנזיר לא' מחייב משום לפ"ע אלא בדקאי בתרי עברי דנהרא אבל בלא"ה לא. והוא ז"ל חלק עליו דלא דמי לנזיר דשם אלו לא היה מושיט זה הכוס לא היה נעשה כלל האיסור לפ"ע אבל גבי רבית דאם לא לוה זה היה הלוה האחר עובר אלפ"ע בשביל זה לא נפטר מלפ"ע ועוד דהכא אסור וכו' וכו'. ונראה לכאורה דאם אותו ישראל אחר שרוצה ללוות נ"כ הוא מפני פקוח נפש או לצורך מצוה וכדומה אין איסור ללוה זה אפי' לכתחלה דבכה"ג גם לדעת המל"מ ליכא לפ"ע דהא דמי ממש לנזיר דאם לא לוה זה לא היה נעשה כלל האיסור לפ"ע דהא מפני פ"נ או לצורך מצוה מותר ללוות ברבית כדלקמן סכ"ה וגם מ"ש המל"מ שמא יחזור בו לא שייך הכא דנראה דלא חיישינן לזה רק שהלוה האחר היה עושה איסור שקרוב הדבר שיחזור בו כי לא יחפוץ לעשות רשע וראיה ברורה לזה מתוס' חגיגה דף י"ג ע"ב בד"ה אין מוסרין והביאו המל"מ שם דאל"כ קשה הא אכתי איכא חששא השניה שמא יחזור בו עיין שם ודו"ק אלא דמטעם אחר יש לאסור שלא יהיה הגורם לבטל פ"נ וצורך מצוה וכ"ז פשוט. עכ"ל הרב פ"ת ז"ל. וכל דבריו אינם אלא דברים מתמיהין ואגב שטפיה לא דק וכתב דברים שכל פותח ספר לא יטעה כטעות זה ולא עוד אלא שכתב בסו"ד וכ"ז פשוט. והלא הדברים קו"ח ומה התם בשני לוין שכל אחד מהם אם ילוה ברבית עובר משום לפ"ע אמרינן לכ"א מהם אתה לא תלוה שאתה עובר משום ולפ"ע ולא יוכל לומר אם אין אני לוה אלו המעות הרי יש כאן לוה אחר שרוצה ללוות דאמרינן ליה הנח לחבירך שיעשה איסור אתה עכ"פ לא תעשה איסור ודמי זה לנזיר דלא קאי בתרי עברי דנהרא ושנים רוצים להושיט לו דאמרינן לכ"א מהם אתה לא תעשה איסור ואף שהאחר יעשה הנח לו אתה עכ"פ לא תעשה איסור וכמ"ש הרב משל"מ ז"ל שם הכא שלוה אחד לוה באיסור והאחר לוה בהיתר משום פ"ן או לצורך מצוה לכ"ש דאמרינן לזה שרוצה ללוות באיסור לא תעשה האיסור ואף שההלואה עכ"פ נעשית ע"י הלוה האחר אבל היא נעשית בהיתר משום פ"ן או לצורך מצוה אבל אתה עושה אותה באיסור. ומ"ש הרב משל"מ ז"ל לא היה נעשה כלל האיסור ר"ל אין מי שיעשה האיסור דכיון דלא קאי בתרי עברי דנהרא אף שיהיו כאן מאה מושיטים כיון שהנזיר יכול ליקח הכוס בעצמו ואין לו עירוב ההושטה שמושיט כ"א מהם כמאן דליתא דמייא אבל בשני בשני לוין שכ"א מהם רצו ללוות באיסור לא נפטר מלפ"ע משום שחבירו יעשה איסור דלכל אחד מהם אנו אומרים אף שחברך יעשה איסור אתה עכ"פ לא תעשה.והרב פ"ת ז"ל הבין הבנה זרה בדברי הרב משל"מ ז"ל והוציא דין מוטעה ממנו גם מ"ש ה' וגם מ"ש המל"מ שמא יחזור בו לא שייך הכא וכו' נראה דשייך ושייך שגם כאן אפשר שיעבור הפ"ן ולא יצטרך הלוה השני ללוות או אם הוא לצורך מצוה אפשר שימצא מי שילוה לו בחנם בלי רבית וכיוצא. ודו"ק

כתב מר"ן ביור"ד סי' קפ"ז ס' ג'. אם רוצה לבדוק עצמה בעודה תחת הראשון אחר ששמשה ג' פעמים הרשות בידה ומותרת לו וי"א שאסורה לראשון מתשמיש שלישי ואילך אפילו בבדיקה. וכתב מור"ם ז"ל בהג"ה וז"ל ויש לסמוך אסברא ראשונה להקל עכ"ל. והרב ש"ך ז"ל כתב וז"ל בסקי"ד. ויש לסמוך וכו' ולפעד"ן דאין להורות בדוקה בבעל הראשון דהא הרמב"ם ורש"י אוסרין ובספרי כתבתי דבהכי יש לישב מה שהניחו התוס' בתימא אבל אי נימא דמהני בדיקה בבעל הא' א"א לישב ע"ש עכ"ל הרש"ך ז"ל. וספרו של הרש"ך ז"ל אינו בידינו לראות איך תתיישב קו' התוס' אי נימא דל"מ בדיקה בבעל הא' ואיך תלוי זב"ז. אמרתי אנסה. וז"ל הש"ס במס' נדה ד' ס"ה ע"ב. ת"ר הרואה דם מ"ת משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית מכאן ואילך לא תשמש עד שתתגרש ותנשא לאחר ניסת לאחר וראתה דם מ"ת משמשת פ"א וב' וג' מכאן ואילך לא תשמש עד שתתגרש וכו' ניסת לאחר וראתה דם מ"ת משמשת פ"א וב' וג מכאן וא ואילך לא תשמש עד שתבדוק עצמה כיצד בודקת וכו א"ל ר"ל לר"י ותבדוק עצמה בביאה ג' של בעל הא' א"ל לפי שאין כל האצבעות שוות א"ל ותבדוק עצמה בביאה א' של בעל ג' א"ל לפי שאין כל הכחות שוות. עכ"ל הש"ס. ופירש"י ז"ל וז"ל. ותבדוק עצמה בביאה ג' ושל בעל א'. כלומר מביאה ג' של בעל א' ואילך תשמש ע"י בדיקה ולמה תתגרש. לפי שאין כל האצבעות שוות. ושמא בבעל אחר לא תצטרך בדיקה ומוטב שתתגרש ותתקן ולא תבא לידי כרת הילכך מתגרשת עד שתתחזק בג' אצבעות ותבדוק בביאה א' של בעל ג'. משבא עליה פ"א לא תשמש