בקע לגולגלת (ש"ס) כב

אלא שמחולקים בזמן שבת אימתי מתחיל ואימתי גומר שזה מקדים הכנסתו ויציאתו וזה מאחר הכנסתו ויציאתו וא"כ מאי קולא וחומרא איכא ביניהם כיון דשיעור שבת שווה לשניהם אלא שזה מקדים זמן של שבת וזה מאחר אבל נ"ל פשוט דהא דר' יהודה מחמיר בשבת מר' יוסי הוא בזה דלר' יוסי זמן בה"ש רק כהרף עין נמצא זמן איסור שבת אינו רק מעת, לעת והרף עין של בה"ש אבל ר' יהודה מאריך יותר זמן איסור שבת דלדידיה בה"ש הוא כל זמן שהכסיף התחתון ולא הכסיף העליון דפליגי בזה בדף שלפני זה חד אמר שהוא שיעור ג' רבעי מיל וחד אמר שהוא תרי תלתי מיל נמצא זמן איסור שבת הוא מעת לעת ובה"ש שהוא או ג' רבעי מיל או תרי תלתי מיל הרי ר' יהודה מאריך זמן איסור שבת יותר מר' יוסי לזה ודאי לענין שבת ר' יהודה לחומרא ור' יוסי לקולא וא"כ אי אפשר לומר לענין שבת להיפך אליבא דר' יהודה כי אם לאשמועינן לר' יוסי דאף דשבת הוא חמור מקיל ר' יוסי ומקצר זמן איסור שבת ואמר דבה"ש אינו רק כהרף עין ולא סבר כר' יוסי דבה"ש הוא שיעור גדול כן הוא ברור פשט התוספות וסרה מהם קושיית מהרש"א. עכ"ל הספר הנז'. ועיינתי בדברים הללו ויגעתי הרבה להבין דבריו ולא מצאתי בהם שום הבנה דאפילו נימא כדבריו דר' יוסי מקצר זמן השבת ור' יהודה מאריך אותו סוגיא דשמעתא הכי רהטא דר' יהודה לענין שבת יש לו קולא במוצאי שבת וסגנון הדברים כך הוא דר' יהודה מחמיר בע"ש ומקיל במוצאי שבת מחמיר בע"ש שעושה בו בה"ש ארוך ד"מ חצי שעה קודם צ"ה ואותו בה"ש לסברת ר' יהודה אסור לעשות בו מלאכה לפי שהוא ספק יום ספק לילה ואם עשה בו מלאכה חייב אשם תלוי (אם היה בהמ"ק בנוי) ומחמיר ג"כ בבה"ש דר' יוסי שהוא כהרף עין שהוא ד"מ חצי רגע ובה"ש דר' יוסי הוא בתר דשלים בה"ש דר' יהודה ור' יהודה ס"ל דאותו בה"ש דר' יוסי ס"ל לדידיה שהוא ודאי לילה ואם עשה בו מלאכה חייב חטאת קבועה. ומקיל ר' יהודה במוצאי שבת בבה"ש שלו שהוא חצי שעה ד"מ קודם צ"ה שאין חייב עליו כי אם אשם תלוי ולא חטאת מפני שהוא ס' יום ס' לילה ומקיל ג"ך בבה"ש דר' יוסי ור' יהודה ס"ל דבה"ש דר' יוסי הוא ודאי לילה ומותר לעשות מלאכה לכתחלה. הרי לך דר' יהודה מחמיר בע"ש ומקיל במוצאו. ור' יוסי הוא בהפך מקיל בע"ש ומחמיר במוצאו מקיל בערב שבת דס"ל דבה"ש דר' יהודה הוא יום גמור ומותר לעשות בו מלאכה לכתחלה ומקיל ג"ך בבה"ש דידיה דהוא בתר דשלים דר' יהודה וס"ל דהוא ספק יום ס' לילה ואינו חייב חטאת אלא אשם תלוי. ומחמיר במוצאי שבת דס"ל דבה"ש דר' יהודה הוא יום גמור ואם עשה בו מלאכה חייב חטאת ומחמיר ג"ך בבה"ש דידיה דהוא בתר דשלים דר' יהודה וס"ל שהוא ס' יום ס' לילה ואם עשה בו מלאכה חייב אשם תלוי. ולענין תרומה מחמיר ר' יהודה לענין טבילה ומקיל לענין אכילת תרומה מחמיר לענין טבילה בבה"ש דידיה שהוא ד"מ חצי שעה קודם צ"ה וס"ל דאינו יכול לטבול בו מפני שהוא ס' יום ס' לילה וטבילה ביום בעינן ומקיל באכילת תרומה בבה"ש דר' יוסי דהוא בתר דשלים דר' יהודה וס"ל דיכול לאכול בו תרומה מפני שהוא ודאי לילה ור' יוסי הוא להפך מקיל בטבילה ומחמיר באכילה מקיל בטבילה דס"ל דיכול לטבול בבה"ש דר' יהודה דלדידיה הוא יום גמור ומחמיר באכילה דס"ל דאינו יכול לאכול תרומה בבה"ש דידיה (דר' יוסי) משום דלדידיה הוא ס' יום ס' לילה. והר"ר פורת הקשה דר' יוחנן הוה מצי למנקט כולה מלתא בשבת ולימא הלכה כר' יהודה בע"ש דבה"ש שלו אסור לעשות בו מלאכה לאפוקי ר' יוסי דס"ל דבה"ש דר' יהודה הוא יום גמור והלכה כר' יוסי במוצאי שבת דבה"ש של ר' יוסי אסור לעשות בו מלאכה לאפוקי ר' יהודה דס"ל שהוא לילה גמור וכן לענין תרומה וכו' ותירצו התוס' דר' יוחנן ניחא ליה לאשמועינן רבותא דאפילו בשבת דחמיר מקיל ר' יוסי ושרי לעשות מלאכה בבה"ש דר' יהודה דס"ל דהוא יום גמור ואפילו בתרומה דקיל מחמיר ר' יוסי שאינו יכול לאכול תרומה בבה"ש דידיה לפי שהוא ס' יום ס' לילה לאפוקי דר' יהודה דס"ל דבה"ש דר' יוסי הוא ודאי לילה והרב מהרש"א ז"ל כתב דהתוס' הו"מ למימר דר' יוחנן נקיט מלתיה בסגנון זה ולא נקט כולה מלתא בשבת או כולה מלתא בתרומה לאשמועינן רבותא לר' יהודה דאפילו בשבת דחמיר מקיל ר' יהודה וס"ל דמותר לעשות מלאכה לכתחלה בבה"ש דר' יוסי לפי דלדידיה הוא ודאי לילה ואפילו בתרומה דקיל מחמיר ר' יהודה לענין טבילה דלא מצי טביל בבה"ש דר' יהודה לפי דלדידיה הוא ס'